היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר למנהל רשות המסים: יש לבצע שיפורים ושינויים מיידיים בתקנות הפיצויים בעקבות מבצע צוק איתן

ביום 3.8.2014 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את התקנות. כידוע, התקנות תוקנו במטרה לקבוע את אופן הפיצוי בגין נזק עקיף שנגרם בתקופה שהתחילה ביום 8.7.2014 ועד תום תקופת ההכרזה, בשל המצב הביטחוני באזור שהוכרז "מצב מיוחד בעורף" בהתאם למפה ולרשימה שפורסמה בתקנות.

לויה: "אני מוצא לנכון לשבח את העבודה המהירה שנעשתה ברשות המסים ובמשרד האוצר על מנת לספק לעסקים מענה מהיר. עם זאת, יש בתקנות מספר ליקויים מהותיים, כמו גם אי בהירויות, שתיקונם והבהרתם יסייעו מאוד למגזר העסקי ולמשק כולו. זו הזדמנות פז של רשות המסים, משרד האוצר והממשלה לבצע, עם שוך הלחימה, את התיקונים הנחוצים ולהבהיר את ההבהרות הנדרשות בהלימה למצב הקיים ולפגיעה האמיתית בעסקים."

לויה מתייחס לשורה של ליקויים ואי בהירויות, ביניהם: לא לכרוך תשלום שכר לעובדים במסלולי הפיצוי שאינם מסלול השכר; הוספת רכיב של פיצוי מיוחד לעסק שקרס כתוצאה מהלחימה על מנת להחיותו; הגדלת גובה המקדמות לפני קבלת הפיצוי המלא תחת המנגנון שנקבע של פיצוי תחום לחלק מהעסקים על בסיס הפיצוי שהתקבל במבצע הקודם 'עמוד ענן';

לתקן עיוות המונע מעסק שנמצא במרכז הארץ לקבל פיצוי בגין שכר ששילם לעובד שמתגורר באזור ה-40 ק"מ מהרצועה ולא הגיע לעבודה עקב הנחיות פיקוד העורף; לאפשר פיצוי לכל סניף שנפגע בתחום ה-40 ק"מ ולא פיצוי אחד לעסק; לאפשר פיצוי גם לעסקים שממוקמים במרכז הארץ, אבל יש להם פעילות עסקית בדרום, שנפגעה וכן הקלות פרוצדוראליות לעסקים שמבקשים פיצוי.

לדברי לויה, תיקון הליקויים יסייע משמעותית לעסקים הנמצאים גם כך בקשיים רבים ויקל על בעיות הנזילות שלהם, שנגרמו עקב המציאות שנוצרה במבצע "צוק איתן".


להלן רשימה מפורטת של הליקויים וההבהרות :

ליקויים:

1. הסרת הדרישה לתשלום שכר לעובדים כתנאי לפיצוי:
תנאי לקבלת פיצוי, בכל אחד מהמסלולים, הוא תשלום שכר לעובדים. ניתן להבין מדוע תנאי זה הוא רלוונטי באשר לעסק שבוחר במסלול "שכר", אולם קשה להבין מדוע יש לכרוך את הזכאות לפיצוי בתשלום השכר במסלולים האחרים. כך למשל, עסק שבחר במסלול "המחזורים" ולא שילם שכר לעובדיו, ינוכה מהפיצוי המגיע לו, השכר שנחסך. מדוע לשלול ממנו את הפיצוי כולו?
יש לא מעט עסקים, שפגיעה קשה בנזילות, לא תאפשר להם תשלום שכר.

2. גובה המקדמה נמוך מדי:
התקנות מבחינות בין מי שתבע וקיבל פיצוי במסגרת מבצע "עמוד ענן" לבין מי שלא תבע וקיבל פיצוי במבצע זה.
מי שתבע וקיבל פיצוי יהיה זכאי למקדמה בגובה של 80% מהפיצוי שקיבל במבצע עמוד ענן, וקיימת מגבלה נוספת של תקרת פיצוי בגובה חצי מליון ₪.
אלא שמבצע עמוד ענן היה מבצע בן 8 ימים בלבד ואילו הלחימה במבצע צוק איתן נשקה לחודשיים ימים. אחת הבעיות הקשות ביותר של העסקים היא תזרים המזומנים והמנגנון שנקבע בתקנות איננו משקף את המציאות של הפגיעה הכלכלית באותם עסקים.
המקדמות חייבות להיות גבוהות יותר ולשקף את פרק הזמן של מצבע צוק איתן שהוא, כאמור, ארוך הרבה יותר מאשר פרק הזמן שנמשך מבצע עמוד ענן.

3. מה באשר לעסק שקרס?
אין בתקנות כל התייחסות לפיצוי מיוחד לעסק שקרס. עבור אותם עסקים, שהלחימה בדרום גרמה לסגירת שעריהם ולפיטורי עובדים, הפיצוי הרגיל לא יסייע. יש להוסיף מנגנון מיוחד של פיצוי מיוחד לעסקים אלו, שיאפשר להם להמשיך ולהפעיל את העסק.

4. פיצוי לעסקים ששילמו שכר ונמצאים מעבר ל-40 ק"מ מהרצועה:
על פי התקנות, אם עובד שמתגורר בתחום ה-40 ק"מ מהרצועה, לא הגיע לעבודתו בהתאם לתנאים המפורטים שם, ומקום העבודה שלו נמצא מעבר ל-40 ק"מ מהרצועה, המעסיק מחויב לשלם לו את שכרו והוא לא יהיה זכאי לשום פיצוי בגין כך.
זהו עיוות. אין שום סיבה שהמעסיק יהיה זה שיצטרך לשאת לבדו בתשלום השכר של העובד, שבשל הוראות של פיקוד העורף לא הגיע למקום העבודה.

5. הקדמת המועדים לקבלת התשלום:
על פי התקנות והוראת הביצוע שהוצאה בגינן, אמנם יש להעביר את הפיצוי לעסקים בתום 30 יום מיום הגשת התביעה (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית), אולם קיימת הוראה האומרת לפיה עסק קטן, שלא התקבלה החלטה בעניינו בתוך 35 ימים מיום הגשת התביעה במלואה, יקבל מקדמה של 60% ואם לא התקבלה החלטה בעניינו בתוך 180 ימים מיום הגשת התביעה במלואה, יקבל מקדמה נוספת של 30%. הוראה אחרת אומרת שיתר העסקים יקבלו מקדמה של 50% אם לא התקבלה החלטה בעניינם תוך 45 ימים מיום הגשת התביעה במלואה ועוד מקדמה של 40% אם לא התקבלה החלטה בעניינם בתוך 180 ימים מיום הגשת התביעה במלואה.
עבור העסקים ובמיוחד עבור העסקים הקטנים, קבלת הפיצוי במועד היא קריטית ויכולה לעשות את ההבדל בין עסק שממשיך לחיות לבין עסק שדינו כליה. העובדה שהעסק יקבל 90% לאחר חצי שנה עלולה להיות, עבור רבים, לא רלוונטית.
יש להקפיד להעביר את הפיצוי בהתאם לכלל המרכזי בתום 30 ימים מהגשת התביעה במלואה ולא לאפשר, ככלל, חריגים וודאי שלהקדים את הזמנים לקבלת תשלום המקדמות.

6. הקלה בפרוצדורות:
הוראת הביצוע מחייבת הגשה של כל המסמכים, בהתאם לכל מסלול, במלואם, כתנאי להגשת התביעה. כך למשל, מסלול "השכר" מחייב הגשת תצהירי היעדרות חתומים של כל אחד מהעובדים, שנעדרו בשל המצב הביטחוני בגינם נתבע פיצוי. אפשר לדעתנו, להסתפק בהצהרה של העסק ולא להתנות את הפיצוי בביצוע עבודה ביורוקרטית מול העובדים. מקסימום, את התצהירים אפשר יהיה לספק בשלב מאוחר יותר ולא כתנאי להגשת התביעה. גם במסלולים האחרים קיימות הוראות, למשל, המחייבות אישור חתום של רואה חשבון. ניתן להסתפק בגורם אחר בחברה, שיהיה חתום על המסמכים כדי לזרז ולייעל הליכים ולא למנוע פיצוי של עסקים, הזקוקים לכך כאוויר לנשימה, רק בשל דרישות פרוצדוראליות קשיחות.

7. הקלה בהוראות תפעוליות:
הוראת הביצוע נוקבת ברשימה של מוקדי מס רכוש ומשרדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין שאליהם ניתן להגיש באופן פיזי את המסמכים. ניתן להקל עוד על העסקים באופן שהגשת המסמכים תתאפשר גם בדרך מקוונת.


הבהרות:

8. כאמור, התקנות מעניקות פיצוי עקיף לעסק שנמצא במרחק של 40 ק"מ מרצועת עזה. נראה לנו טבעי ומובן שעסק, שהמטה שלו נמצא באיזור המרכז (מעבר ל-40 ק"מ), אבל שיש לו פעילות בדרום, ואותה פעילות הצטמצמה ו/או לא התקיימה נוכח מצב הלחימה בדרום יהיה זכאי גם הוא לפיצוי כתוצאה מהפגיעה. אולם, על מנת למנוע דיונים ובקשות סרק ובזבוז של זמן, חשוב שרשות המסים תוציא הבהרה, האומרת שעסקים כאמור זכאים גם הם לפיצוי.

אין בתקנות התייחסות מפורשת לתקרת הפיצוי של עסק, שיש לו מספר סניפים בדרום (באיזור של ה-40 ק"מ מהרצועה). ההיגיון הבריא והשכל הישר מורים, כי כל סניף שנפגע יהיה זכאי באופן עצמאי לפיצוי, אולם גם בנקודה זו בכדי למנוע חיכוכים מיותרים ובזבוז זמן, חשובה ההבהרה של רשות המסים בדבר הזכאות העצמאית לפיצוי של כל סניף.