הנהלת איגוד לשכות המסחר, נוכח התעצמות הדיונים בגיבוש תקציב המדינה: "את הגרעון התקציבי אין לפתור בשום פנים ואופן בדרך של העלאת מסים"
# יש ללכת בכיוון הפוך – גיבוש צעדים שיעניקו למשק תנופת צמיחה, וחזרה לשיעורי הגידול בתוצר של אמצע שנות ה-2000.
# ההנהלה מציעה שורת צעדים שיעניקו תנופה לצמיחת המשק: פרויקטים תחבורתיים במימון מקורות חוץ תקציביים, מתווה חדש להפחתת מס החברות, המשך של העלאה מדורגת ברמת שכר המינימום והפחתה נוספת של חסמי יבוא.
הנהלת איגוד לשכות המסחר, בראשות נשיא הלשכה, עו"ד אוריאל לין, וסגני הנשיא: שמואל פרנקל, אלוף במיל. אורן שחור, אריה זייף, אמיר שני ועמי לפידות; התכנסה לאחרונה לישיבה דחופה נוכח התעצמות הוויכוח הציבורי באשר למבנה התקציב לשנת 2015.
בישיבה נקבע כי במצב המשק כיום העלאת מסים אינה אלטרנטיבה, וכי יש לשלול מכל וכל רעיונות של יצירת מסים חדשים או העלאת שיעורם של המסים הקיימים. חברי ההנהלה ציינו כי במצב בו המשק מצוי בהאטה, העלאת מסים תסיג את המשק לאחור, תאט את הצמיחה ותסכן אותו במיתון.
לדברי לין: "אין צורך במצב הקיים היום לבזבז משאבים או להעלות הצעות על איך להעלאות את שיעורי המסים או ליצור מסים חדשים, אלא ההפך- יש לגבש מהלכים אשר יחזירו את המשק לתנופה של צמיחה, וחזרה לשיעורי הגידול בתוצר של אמצע שנות ה-2000".
לין אמר כי בתקופה שבה כיהן ראש הממשלה היום, חה"כ בנימין נתניהו, כשר האוצר, בעקבות הפחתת מס החברות בשנת 2004, חזר המשק לתנופת צמיחה אשר הגיעה בשנת 2007 לרמה של 6.9%. "הירידה בשיעור הצמיחה לאחר מכן היתה תוצאה ישירה של המשבר הכלכלי בעולם בשנים 2008 – 2009, אבל כבר ב-2010 חזר המשק להתאוששות, והצמיחה היתה ברמה של 5.7%".
עוד ציין לין כי "העלאת שיעורי המסים בשנים 2012 – 2013 הורידה את המשק לשיעורי צמיחה נמוכים יותר של 3.3%. יש קשר ישיר בין העלאת המסים לבין שיעורי הצמיחה, ולגידול בהכנסות המדינה".
הנהלת איגוד לשכות המסחר סבורה כי קיימת שגיאה יסודית בהליך החשיבה של בנק ישראל. העלאת שיעורי המסים אינה מגדילה את הכנסות המדינה אלא עלולה להוליד תוצאה הפוכה. מה שמגדיל את הכנסות המדינה הם צמיחה כלכלית, הרחבת הצריכה הפרטית והרחבת הפעילות העסקית.
בשל כך, הנהלת האיגוד מציעה לראש הממשלה ולשר האוצר מספר צעדים אופרטיביים שיעניקו תנופה מחודשת לצמיחת המשק:
א. השקעה בפעולות תשתית רחבות, במימון המגזר העסקי, נוכח תוכניות של עיכוב בפרויקטים תחבורתיים.
ב. קביעה מחודשת בחוק של מתווה מדורג של הפחתת מס החברות והמס על משיכת דיבידנד.
ג. המשך של העלאה מדורגת וקצובה ברמת שכר המינימום עד לגובה של 5,000 ש"ח בחודש, וזאת לא רק על מנת להגדיל את היקף הצריכה במשק אלא גם על מנת ליצור איזון הולם יותר ברמות השכר.
ד. המשך הורדת חסמי יבוא גם על מוצרי מזון ותוצרת חקלאית, לצורך עידוד ההתחרות.
במהלך הישיבה הביעה ההנהלה תמיכה בהצעתו של לין להפחתת המס על משיכת דיבידנד, בהוראת שעה, לרמה של 20% עד תום שנת 2014, וזאת כדי לעודד משיכת רווחים כלואים וגידול בהכנסות המדינה בשנה השוטפת. ההערכה היא שמהלך כזה, אם יעשה עוד בחודש ספטמבר, יתרום תוספת שבין 3 – 5 מיליארד ש"ח לקופת המדינה.
טבלה א' – שיעורי הצמיחה של המשק משנת 2001 עד 2013
טבלה ב' – ההכנסות ממס חברות באותה תקופה מסמך מצורף - פניית לין לשר האוצר בבקשה להעברת הוראת שעה להפחתת המס על משיכת דיבידנד
