איגוד לשכות המסחר בתגובה להחלטת בג"צ לעניין פס"ד פלאפון: ההחלטה מרחיקת לכת וקיצונית, ומפרה באופן בוטה את האיזון בין זכויות העובדים לזכויות המעסיקים
עם כל הכבוד למורשת התרבותית ולתנ"ך, הציטטות בגוף פסק הדין של העוול שגרם לבן ליעקב, וביטויים כגון "וימררו את חייהם בעבודה קשה" אינם במקומם. אף אחד לא מעלה על דעתו שלא ניתן בישראל כבוד לערך העבודה או שמישהו רוצה לפגוע בעובד ולהוליכו שולל. ציטטות מסוג זה רק מטילות צל על כל הלך הרוח של הפסיקה עצמה.
לעצם העניין,השאלה היחידה שעמדה על הפרק היא האם מותר למעסיק,כאשר מתקיימים הליכים של התארגנות עובדים בארגון שהוא בבעלותו, להביע עמדה ולבחון האם התארגנות זו טובה לעסק, וכפועל יוצא טובה גם לעובדים.
ההחלטה כי במדינת ישראל מונעים מהמעסיק,שהוא הנושא בסיכונים להצלחת העסק,את הזכות הבסיסית להביע עמדה באשר להתארגנות ראשונה של עובדים, ללא כל הפעלת איום או השפעה שלילית,סותרת את הנורמות שגובשו במדינה באמצעות בית המשפט העליון בעצמו. ביהמ"ש העליון, בשורת החלטות, כיבד את זכות חופש הביטוי והעמיד אותה ברמה הגבוהה של זכויות הפרט, גם כאשר השימוש בה עלול לפגוע באינטרסים הביטחוניים של המדינה וגם כאשר יש בו הוצאת לעז ושקר על ערכיו של צה"ל.
ההחלטה שבפנינו היא משגה חמור ויוצא דופן, הפוגע פגיעה אנושה, בלתי מאוזנת וחסרת הגיון בזכויות היסוד של המעסיק. ביהמ"ש לא השכיל להבין את השפעת החלטתו על המגזר העסקי כולו. שטף חוקי העבודה, יחד עם החלטות ביה"ד הארצי לעבודה, מגובה בפסיקת ביהמ"ש העליון יהפכו את ישראל למדינה שאנשים חופשיים לא ירצו ליזום בה עסקים; זו תהיה תוצאה לא נמנעת כאשר שוללים מהמעסיק את זכותו הבסיסית להביע עמדה.
לאפשר לכל התארגנות של עובדים להיעשות בכל צורה ודרך שהיא,להעביר דברי הסבר על מטרות ההתארגנות וחשיבותה, כאשר בהרבה מקרים ניתן גם לכלול תוכן של הטעיה ואפילו הצגת עובדות לא נכונות, בעוד המעסיק אמור לשבת מנגד דומם, כפסל. זוהי תוצאה בלתי נסבלת, אפילו כמעט לא אנושית, ויש להניח שביהמ"ש העליון לא השכיל להבין את תוצאות החלטתו.
ההחלטה הינה מרחיקת לכת וקיצונית.היא אינה משפרת את זכויות העובדים אלא מפרה באופן בוטה את האיזון הנחוץ בין זכויות העובדים לזכויות המעסיקים.
יחד עם זאת, אסור לביה"ד הארצי לעבודה להתעלם מכך שביהמ"ש העליון הטיל עליו את החובה להבין את "מורכבותו של נושא ההתארגנות הראשונית והתנהלות המעסיק בגדרי זאת, על רגישויותיו, מחייבים מבט רחב מזה, והליכה מדודה של פיתוח פסיקתי מזה. יש לקוות כי היקפה של החזקה, כמו גם יתר משמעויותיה,יתפתחו בהתאם לצרכיה הקונקרטיים של החזקה ולהתאמתה לרחשי המציאות המשתנה; חזקה על בתי הדין לעבודה שיהיו קשובים לאלה".
