הודעות לעיתונות
|
26/05/2014
איגוד לשכות המסחר: אם שרי הפנים והאוצר יאשרו את הבקשות להעלאות חריגות במס הארנונה, הציבור והמגזר העסקי ישלמו תוספת של כ- 156 מיליון בשנת 2014
אם הבקשות יאושרו במלואן, עלותן תתווסף ללמעלה מ- 300 מיליון ₪ שהמגזר העסקי שילם לרשויות המקומיות בשנים 2012 - 2014 , בגין האישורים החריגים להעלאת מס הארנונה שניתנו לרשויות המקומיות בשנת 2012 .
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "שרי הפנים והאוצר חייבים לבלום את הנוהל הפסול של הענקת אישורים חריגים להעלאות מס הארנונה, מעבר להעלאה הארצית. אם הם ייכנעו ללחץ הרשויות המקומיות, הם יישאו באחריות אישית וישירה לסגירת עסקים קטנים ובינוניים."
מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי הציבור הרחב והמגזר העסקי בכ- 50 רשויות מקומיות עלולים לשלם בשנת 2014 כ- 156 מיליון ₪ תוספת של ארנונה חריגה, במידה ושרי הפנים והאוצר יאשרו את הבקשות של הרשויות המקומיות להעלאת ארנונה, מעבר לשיעור העלאה הקבוע בחוק לשנת 2014.
זאת בנוסף לכך, שהמגזר העסקי צפוי לשלם בשנת 2014 למעלה מ- 11.5 מיליארד ₪ תשלומי ארנונה והמגורים כ- 9 מיליארד ₪, בגין ההעלאה הכלל ארצית בגובה של 3.36% או 3.66% ( 57 רשויות שחתמו על הסכם הלוואה למדינה עם משרד האוצר בסך של 450 מליון ₪ למדינה ובתמורה הן העלו את מס הארנונה בשיעור של 0.3% נוספים מעבר לנוסחת העדכון הכללית).
בין הרשויות המקומיות שביקשו העלאות חריגות במס הארנונה, ניתן למצוא את:
עיריית הוד השרון - שהגישה בקשה להעלאה גורפת על כלל הנכסים (כולל מגורים ) של 5% שמשמעותה 8.1 מיליון ₪ הכנסות מעבר לתעריף שנקבע בחוק;
עיריית ראש העין - שהגישה בקשה להעלאה של 6% עבור כלל הנכסים פרט למגורים שמשמעותה 4.4 מיליון ₪ הכנסות;
עיריית כרמיאל - שהגישה בקשות להעלאה עבור נכסי מגורים ותעשייה שמשמעותן תוספת של 5.3 מיליון ₪ הכנסות;
עיריית שדרות - שהגישה בקשות להעלאות חריגות עבור מגורים, מסחר ושירותים, תעשייה, בתי מלון ונכסים אחרים שמשמעותן 2.6 מיליון ₪ הכנסות;
עיריית נתיבות - שהגישה בקשות להעלאה עבור נכסי מגורים, מסחר ושירותים, ומשרדים שמשמעותן 2.1 מיליון ₪ הכנסות;
עיריית קריית מלאכי - שהגישה בקשה להעלאה גורפת עבור כלל הנכסים שמשמעותה 2.5 מיליון ₪ הכנסות;
מועצה אזורית עמק חפר - שהגישה בקשות להעלאה עבור תעשייה, מלאכה, משרדים, מסחר ושירותים, שמשמעותן 3.7 מיליון ₪ הכנסות;
עיריית באר יעקב - שהגישה בקשות עבור נכסי מגורים, ולנכסים שאינם משמשים למגורים שמשמעותן 7.7 מיליון ₪ הכנסות;
חלק מהרשויות מקומיות ביקשו הפחתה של מס הארנונה לעסקים, ביניהן:
עיריית ירושלים - שהגישה בקשה להפחתה על נכסי משרדים מסחר ושירותים שמשמעותה 6 מיליון ₪;
עיריית ב"ש - שהגישה בקשות להפחתה על מבני הנהלות בנקים ועל נכסים במתחם השוק העירוני שמשמעותן 1.5 מיליון ₪. (זאת בנוסף לבקשה להעלאה של 5% לכל המגורים בעיר שמשמעותה 15.8 מיליון ₪ הכנסות לעירייה, העלאה לתעשייה ומלאכה בקריית יהודית של 1.7%, העלאה למסחר בקרית יהודית של 3.07%, העלאה למסחר במתחם דרך חברון של 3.5%, העלאה של 5% לבניינים אחרים (סעיף 23ב' לצו הארנונה) שמשמעותה 5.4 מיליון ₪ הכנסות)
חלק מהרשויות מקומיות ביקשו הפחתה של מס הארנונה למגורים, ביניהן:
עיריית ראשון לציון - שהגישה בקשה להפחתה שמשמעותה 8.2 מיליון ₪;
עיריית נתניה - שהגישה בקשה להפחתה שמשמעותה 2.5 מיליון ₪;
כמו כן, מרבית הרשויות לא פרסמו את הבקשה המפורטת שהעבירו למשרד הפנים ולפיכך לא ניתן היה לאמוד את שווי השינוי המבוקש על ידם בעיקר במקרים בהם ביקשו שינויי סיווג חלקיים, אך הם בהכרח מעלים את נטל מס הארנונה ואת הכנסות העירייה הרלוונטית. כך למשל:
עיריית פרדס חנה כרכור - שהגישה בקשה לסיווג חדש עבור רשתות שיווק, בנפרד מהסיווג הכללי לחנויות הגורם להתייקרות של 25% בתעריף;
מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי הציבור הרחב והמגזר העסקי בכ- 50 רשויות מקומיות עלולים לשלם בשנת 2014 כ- 156 מיליון ₪ תוספת של ארנונה חריגה, במידה ושרי הפנים והאוצר יאשרו את הבקשות של הרשויות המקומיות להעלאת ארנונה, מעבר לשיעור העלאה הקבוע בחוק לשנת 2014.
זאת בנוסף לכך, שהמגזר העסקי צפוי לשלם בשנת 2014 למעלה מ- 11.5 מיליארד ₪ תשלומי ארנונה והמגורים כ- 9 מיליארד ₪, בגין ההעלאה הכלל ארצית בגובה של 3.36% או 3.66% ( 57 רשויות שחתמו על הסכם הלוואה למדינה עם משרד האוצר בסך של 450 מליון ₪ למדינה ובתמורה הן העלו את מס הארנונה בשיעור של 0.3% נוספים מעבר לנוסחת העדכון הכללית).
בין הרשויות המקומיות שביקשו העלאות חריגות במס הארנונה, ניתן למצוא את:
עיריית הוד השרון - שהגישה בקשה להעלאה גורפת על כלל הנכסים (כולל מגורים ) של 5% שמשמעותה 8.1 מיליון ₪ הכנסות מעבר לתעריף שנקבע בחוק;
עיריית ראש העין - שהגישה בקשה להעלאה של 6% עבור כלל הנכסים פרט למגורים שמשמעותה 4.4 מיליון ₪ הכנסות;
עיריית כרמיאל - שהגישה בקשות להעלאה עבור נכסי מגורים ותעשייה שמשמעותן תוספת של 5.3 מיליון ₪ הכנסות;
עיריית שדרות - שהגישה בקשות להעלאות חריגות עבור מגורים, מסחר ושירותים, תעשייה, בתי מלון ונכסים אחרים שמשמעותן 2.6 מיליון ₪ הכנסות;
עיריית נתיבות - שהגישה בקשות להעלאה עבור נכסי מגורים, מסחר ושירותים, ומשרדים שמשמעותן 2.1 מיליון ₪ הכנסות;
עיריית קריית מלאכי - שהגישה בקשה להעלאה גורפת עבור כלל הנכסים שמשמעותה 2.5 מיליון ₪ הכנסות;
מועצה אזורית עמק חפר - שהגישה בקשות להעלאה עבור תעשייה, מלאכה, משרדים, מסחר ושירותים, שמשמעותן 3.7 מיליון ₪ הכנסות;
עיריית באר יעקב - שהגישה בקשות עבור נכסי מגורים, ולנכסים שאינם משמשים למגורים שמשמעותן 7.7 מיליון ₪ הכנסות;
חלק מהרשויות מקומיות ביקשו הפחתה של מס הארנונה לעסקים, ביניהן:
עיריית ירושלים - שהגישה בקשה להפחתה על נכסי משרדים מסחר ושירותים שמשמעותה 6 מיליון ₪;
עיריית ב"ש - שהגישה בקשות להפחתה על מבני הנהלות בנקים ועל נכסים במתחם השוק העירוני שמשמעותן 1.5 מיליון ₪. (זאת בנוסף לבקשה להעלאה של 5% לכל המגורים בעיר שמשמעותה 15.8 מיליון ₪ הכנסות לעירייה, העלאה לתעשייה ומלאכה בקריית יהודית של 1.7%, העלאה למסחר בקרית יהודית של 3.07%, העלאה למסחר במתחם דרך חברון של 3.5%, העלאה של 5% לבניינים אחרים (סעיף 23ב' לצו הארנונה) שמשמעותה 5.4 מיליון ₪ הכנסות)
חלק מהרשויות מקומיות ביקשו הפחתה של מס הארנונה למגורים, ביניהן:
עיריית ראשון לציון - שהגישה בקשה להפחתה שמשמעותה 8.2 מיליון ₪;
עיריית נתניה - שהגישה בקשה להפחתה שמשמעותה 2.5 מיליון ₪;
כמו כן, מרבית הרשויות לא פרסמו את הבקשה המפורטת שהעבירו למשרד הפנים ולפיכך לא ניתן היה לאמוד את שווי השינוי המבוקש על ידם בעיקר במקרים בהם ביקשו שינויי סיווג חלקיים, אך הם בהכרח מעלים את נטל מס הארנונה ואת הכנסות העירייה הרלוונטית. כך למשל:
עיריית פרדס חנה כרכור - שהגישה בקשה לסיווג חדש עבור רשתות שיווק, בנפרד מהסיווג הכללי לחנויות הגורם להתייקרות של 25% בתעריף;
עיריית גבעתיים הגישה בקשה לסיווג חדש של מספרות בעיר, בקשה להפחתה חריגה בארנונה למספרות בשיעור של 5.63% עד 46.85%. הפחתה זו הייתה אמורה להביא להפחתת הכנסה שנתית של העירייה בכ-88,000 ₪, אך בקשתה סורבה במלואה על ידי משרד הפנים.
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "על שרי האוצר והפנים לא להיכנע ללחצים המופעלים היום מצד הרשויות המקומיות להעלות את שיעורי מס הארנונה, בעיקר על המגזר העסקי, כאמצעי להגדלות ההכנסות, ולדחות את הבקשות הללו על הסף. להיפך. שרי הפנים והאוצר חייבים לבלום את הנוהל הפסול של הענקת אישורים חריגים להעלאות מס הארנונה, מעבר להעלאה הכלל ארצית. אם הם ייכנעו ללחץ הרשויות המקומיות הם יישאו באחריות אישית וישירה לסגירת עסקים קטנים ובינוניים בישראל. "
"המגזר העסקי נמצא בשנים האחרונות תחת ביקורת ובחינה בכל הקשור ליוקר המחיה, תוך דרישה של המדינה ושל הציבור להפחתות מחירים. יחד עם זאת, המדינה ובכלל זה רשויות המקומיות, מעלות את הסכומים אותם הן גובות מן המגזר העסקי, בכלל זה מס הארנונה, חשמל, מס חברות ומס על משיכת דיבידנד. כל העלאה נוספת בנטל המס על העסקים, ובעיקר העסקים בתחום המסחר והשירותים, תפגע אנושות בפעילות העסקית ואף עלולה לגרום לסגירת עסקים".
צריך לזכור כי סכומים אלה, אם יאושרו, יתווספו ללמעלה מ- 300 מיליון ₪ שהמגזר העסקי שילם לרשויות המקומיות בשנים 2012 - 2014 , בגין האישורים החריגים להעלאת מס הארנונה שניתנו לרשויות המקומיות בשנת 2012. כזכור, בשנת 2012 כ- 70 רשויות מקומיות קיבלו אישור חריג להעלאת הארנונה בשיעורים שבין 25%-4% ואילו בשנת 2013 כ- 50 רשויות מקומיות קיבלו אישור חריג להעלאת הארנונה, זאת מעבר לשיעור ההעלאה הקבוע בחוק.
כזכור, למרות סירובו של משרד הפנים לחשוף בפני הציבור את ריכוז כל הבקשות שהוגשו בשנת 2014 ע"י הרשויות המקומיות להעלאה חריגה של מס הארנונה, איגוד לשכות המסחר חשף כי הוגשו לא פחות מ- 100 בקשות להעלאה חריגה של מס הארנונה, מעבר להעלאה הכלל-ארצית של 3.66%. בעקבות זאת, משרד הפנים פרסם באתר המשרד כי 114 רשויות מקומיות הגישו בקשות לאישור חריג בשנת 2014.
נספח 1 : רצ"ב הרשימה:
** רשימה זו לא כוללת את אלה שביקשו שינויי סיווג שתוצאתם אף היא העלאה נוספת' ושאי אפשר היה לאמוד אותם.
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "על שרי האוצר והפנים לא להיכנע ללחצים המופעלים היום מצד הרשויות המקומיות להעלות את שיעורי מס הארנונה, בעיקר על המגזר העסקי, כאמצעי להגדלות ההכנסות, ולדחות את הבקשות הללו על הסף. להיפך. שרי הפנים והאוצר חייבים לבלום את הנוהל הפסול של הענקת אישורים חריגים להעלאות מס הארנונה, מעבר להעלאה הכלל ארצית. אם הם ייכנעו ללחץ הרשויות המקומיות הם יישאו באחריות אישית וישירה לסגירת עסקים קטנים ובינוניים בישראל. "
"המגזר העסקי נמצא בשנים האחרונות תחת ביקורת ובחינה בכל הקשור ליוקר המחיה, תוך דרישה של המדינה ושל הציבור להפחתות מחירים. יחד עם זאת, המדינה ובכלל זה רשויות המקומיות, מעלות את הסכומים אותם הן גובות מן המגזר העסקי, בכלל זה מס הארנונה, חשמל, מס חברות ומס על משיכת דיבידנד. כל העלאה נוספת בנטל המס על העסקים, ובעיקר העסקים בתחום המסחר והשירותים, תפגע אנושות בפעילות העסקית ואף עלולה לגרום לסגירת עסקים".
צריך לזכור כי סכומים אלה, אם יאושרו, יתווספו ללמעלה מ- 300 מיליון ₪ שהמגזר העסקי שילם לרשויות המקומיות בשנים 2012 - 2014 , בגין האישורים החריגים להעלאת מס הארנונה שניתנו לרשויות המקומיות בשנת 2012. כזכור, בשנת 2012 כ- 70 רשויות מקומיות קיבלו אישור חריג להעלאת הארנונה בשיעורים שבין 25%-4% ואילו בשנת 2013 כ- 50 רשויות מקומיות קיבלו אישור חריג להעלאת הארנונה, זאת מעבר לשיעור ההעלאה הקבוע בחוק.
כזכור, למרות סירובו של משרד הפנים לחשוף בפני הציבור את ריכוז כל הבקשות שהוגשו בשנת 2014 ע"י הרשויות המקומיות להעלאה חריגה של מס הארנונה, איגוד לשכות המסחר חשף כי הוגשו לא פחות מ- 100 בקשות להעלאה חריגה של מס הארנונה, מעבר להעלאה הכלל-ארצית של 3.66%. בעקבות זאת, משרד הפנים פרסם באתר המשרד כי 114 רשויות מקומיות הגישו בקשות לאישור חריג בשנת 2014.
נספח 1 : רצ"ב הרשימה:
** רשימה זו לא כוללת את אלה שביקשו שינויי סיווג שתוצאתם אף היא העלאה נוספת' ושאי אפשר היה לאמוד אותם.
רשות / מועצה |
תוספת הכנסות בגין אישור חריג בלבד ש"ח |
|
1 |
עומר |
854,318 |
2 |
מזכרת בתיה |
450,103 |
3 |
מעלות תרחישא |
1,057,708 |
4 |
מועצה מקומית מנשה |
999,364 |
5 |
מועצה מקומית מיתר |
766,945 |
6 |
משגב |
1,965,943 |
7 |
מגדל העמק |
1,013,511 |
8 |
נתניה |
-1,007,080 |
9 |
נתיבות |
2,091,116 |
10 |
עמק יזרעאל |
793,493 |
11 |
חיפה |
16,449,840 |
12 |
מועצה מקומית תל מונד |
586,080 |
13 |
שדרות |
2,651,363 |
14 |
מצפה רמון |
1,021,805 |
15 |
תל אביב |
42,255,000 |
16 |
באר יעקב |
7,743,525 |
17 |
באר שבע |
20,076,220 |
18 |
גבעת ברנר |
590,639 |
19 |
אורנית |
693,157 |
20 |
אלעד |
2,023,938 |
21 |
אלפי מנשה |
921,197 |
22 |
חבל מודיעין |
3,871,219 |
23 |
כוכב יאיר |
1,400,000 |
24 |
כרמיאל |
5,300,000 |
25 |
דימונה |
2,876,165 |
26 |
יבנה |
697,186 |
27 |
יקנעם |
3,579,721 |
28 |
טירת הכרמל |
2,103,393 |
29 |
מ. אזורית עמק לוד |
5,424,018 |
30 |
מ.א. עמק חפר |
3,742,333 |
31 |
פרדס חנה כרכור |
1,860,744 |
32 |
קרני שומרון |
1,007,673 |
33 |
קריית מלאכי |
2,558,312 |
34 |
קדימה צורן |
1,361,761 |
35 |
קצרין |
885,516 |
36 |
קריית שמונה |
984,405 |
37 |
רמלה |
805,000 |
38 |
ראשון לציון |
-8,226,719 |
39 |
ראש העין |
4,439,920 |
40 |
מ.א. שומרון |
2,673,073 |
41 |
מ.א. שער הנגב |
984,260 |
42 |
מ.א. שלומי |
883,744 |
43 |
גדרה |
1,637,843 |
44 |
גוש עציון |
153,253 |
45 |
גן יבנה |
1,433,110 |
46 |
גני תקווה |
413,887 |
47 |
מ.א. גליל תחתון |
999,499 |
48 |
הוד השרון |
8,091,653 |
סה"כ |
155,939,152 |
|
נספח 2 : רצ"ב רשימת הרשויות כפי שפרסם משרד הפנים, שהגישו בקשה לאישור חריג בשנת 2014:
|