נשיא איגוד לשכות המסחר לסטטיסטיקאי הראשי: הפרסומים על נתוני סחר החוץ של ישראל מטעים כאילו יש גרעון במאזן המסחרי

ב-13/1/14 פורסמו נתונים תחת הכותרת "סחר החוץ של ישראל בשנת 2013", המתייחסים לסחורות בלבד. יצוא או יבוא שירותים לא היה כלול בהודעה זו, כאילו יצוא ויבוא שירותים אינו חלק מסחר החוץ.
 
ב-20/1/14 פורסמו נתונים תחת הכותרת "סחר החוץ לפי ארצות בשנת 2013".
גם שם הייתה ההתייחסות רק ליצוא ויבוא של סחורות, תוך התעלמות מוחלטת מיצוא ויבוא שירותים.
 
לדברי לין, "ההתייחסות רק למרכיב יצוא ויבוא סחורות מישראל ולישראל יוצרת רושם מטעה כאילו סחר החוץ של ישראל קשור רק בתחום המוצרים וכי אנו סובלים מגרעון בסחר החוץ", לין מסביר כי ההתעלמות מנתוני יבוא ויצוא שירותים אינה ברורה, בעיקר כאשר תחום השירותים הוא זה שיוצר את העודף במאזן המסחרי. 
 
בשנת 2012 יצוא הסחורות היה 62,321 מיליוני דולרים; יבוא הסחורות היה 71,667 מיליוני דולרים והגרעון הסתכם בסכום הקרוב ל- 10 מיליארד דולר. לעומת זאת, באותה שנה יצוא השירותים עמד על 30,883 מיליוני דולרים לעומת יבוא שירותים של 21,045 מיליוני דולרים, והמסתכם בעודף של קרוב ל- 10 מיליארד.
 
ומה שחשוב לא פחות הינה העובדה כי בעוד שיצוא הסחורות היה נמוך יותר ב- 2012 לעומת שנת 2011, יצוא השירותים עלה משנת 2011 לשנת 2012. "נתונים אלה מסבירים את החשיבות הרבה שיש כיום ליצוא ויבוא שירותים על המאזן המסחרי של ישראל", הדגיש בפנייתו.
 
על כן, מציין לין לפרופ' פפרמן כי "כל פרסום המופק על ידכם והמתייחס ל"מאזן המסחרי" של ישראל, אסור שיתייחס רק לתחום המוצרים. חשוב מאוד שכל פרסום של נתוני סחר החוץ של ישראל יעשה תוך הצגת תמונה שלמה, הן של תחום המוצרים והן של תחום השירותים.  פרסום חלקי רק של תחום הסחורות יוצר את הרושם הלא נכון באשר למאזן המסחרי של ישראל. יש לי לא מעט עדויות ברורות לכך שנושאי משרה בכירים ברשויות המדינה מוטעים כתוצאה מהפרסום החלקי שלכם והתמונה המצטיירת בעקבותיו באמצעי התקשורת."