לין בוועדת העבודה בכנסת: "לפושעים בישראל יש יותר זכויות מלבעלי עסקים בישראל"

במסגרת יום המגזר העסקי שקיימה (21.1.14) נשיאות הארגונים העסקיים , ציין לין כי  "רק בכנסת הנוכחית הוגשו 130 הצעות חוק ותיקוני חקיקה בדיני העבודה, חלקם פוגעים בזכויות היסוד של המעסיק בניגוד לכל זכות יסוד"

לפושעים בישראל יש יותר זכויות יסוד מאשר למעסיקים. כך אמר הבוקר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר בדיון מיוחד שהתקיים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, במסגרת יום המגזר העסקי.
 
בדיון שעסק במציאת האיזון הנכון בין זכויות העובדים וזכויות המעסיקים אמר לין כי בכנסת הנוכחית בלבד הוגשו 130 הצעות חוק ותיקוני חקיקה בתחום דיני העבודה, ומדי יום מתווספים הצעות ותיקונים חדשים, כאשר חלקם פוגעים בזכויות היסוד של המעסיקים. "חלק מהחוקים מחייבים את המעסיק להוכיח את חפותו, זאת בניגוד מוחלט לתפיסת היסוד של החוק בישראל. לא יתכן שלעבריינים קיימת חזקת החפות ונטל ההוכחה הוא על רשויות החוק, ואילו במקרה של מעסיקים עליהם להוכיח את חפותם."
 
לדברי לין, המגזר העסקי אינו רק חברות ענק ואסור שההתייחסות אל המעסיקים תהיה כאילו מדובר בחברות שכאלה. לדבריו, בישראל קיימים כיום כחצי מליון עסקים, כאשר  כ-390 אלף מתוכם הם עסקים זעירים וקטנים שהפדיון השנתי שלהם אינו עולה על מליון ₪ בשנה. עסקים אלה אחראיים על למעלה מ 1.2 מליון מקומות עבודה וכל פגיעה בהם היא פגיעה בכלכלה ובצמיחת המשק.
 
"לאחר שעברה מסה גדולה מאד של חוקים ותיקוני חקיקה בדיני עבודה, חובתן של הממשלה והכנסת למצוא את האיזון הנכון בין זכויות העובדים לזכויות המעסיקים. הנושא הינו נושא בעל חשיבות עצומה. יש להבין, המגזר העסקי לא עובד רק בשביל רווח- הוא יוצר תעסוקה, שמביא משוכורות שתורמות לצמיחה. יש לו משמעות חברתית עמוקה וחשובה. על כן חשוב מאוד לאזן בין החקיקה החברתית ובין הנזק הנגרם למעסיקים.
 
בין האיזונים הנדרשים ציין לין את הצורך לערוך לכל הצעת חוק בדיקה יסודית של העלויות הנוספות על המעסיק ובחינת מחיר ההכבדות והדרישות הנוספות; להימנע מלפגוע בזכויות יסוד של המעסיק כמו הגבלת יכולתו להתאים את מבנה התעסוקה לתנאי שוק משתנים ופגיעה בזכות קניין. התארגנות ראשונית איננה יכולה להפוך לזכות על; אי שימוש בהליך הפלילי בכל מקום שמדובר בנושא שהוא בעל אופי אזרחי ממוני (לא כולל נושאים שהם פליליים במהותם כגון העסקתם ילדים בגיל צעיר וכד'); בכל מקרה שנטענת טענה של הפרת חוק ע"י המעסיק, חובת ההוכחה תחול על המדינה; פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק ברמות סבירות שאינן עונשיות; לבטל כליל קביעת פיצויים לדוגמא. אם יש צורך, יש לקבוע עיצום כספי בגבולות סבירים.
 
"מעסיקים טרודים יותר בביצוע הוראות דיני עבודה ובמאבק תמידי שלא להיות מואשם בפלילים בגין הפרת חוקי עבודה. זאת במקום לקדם ולפתח יזמות עסקית. לחלק גדול מהמעסיקים פשוט ימאס לעשות עסקים בישראל והם יסיקו מסקנות מרחיקות לכת. "
 
לין הדגיש כי "איגוד לשכות המסחר אינו נגד התארגנות עובדים שזו אחת מזכויות היסוד של העובדים או נגד שיפור תנאי עבודתם, אבל חייב להיות איזון בין עומס החוקים בדיני עבודה לבין היכולת של המעסיק לשקוד על פיתוח וביסוס העסק. איזון זה הופר באופן חמור והמגמה השלילית אף מתעצמת. אין להתבונן בכל הצעת חוק כעומדת בפני עצמה אלא על המסה הכוללת המוטלת כיום על כתפי המעסיקים".

למידע נוסף בתחום זה