לשכת המסחר על העתירה שהוגשה כנגד החלטת ביה"ד הארצי לעבודה להקפיא את המכרזים להקמת רציפי נמל חדשים: אין עילת שביתה מוכרת בדין וכי מדובר בשביתה פוליטית אסורה

מהתגובה עולה :
 
איום השביתה הוסר באופן זמני בלבד והשביתה עדיין עומדת על הפרק ומרחפת מעל ראשו של המגזר העסקי בישראל
איום השביתה הוסר בהחלטת ביה"ד הארצי הנכבד מיום 29.7.2013, אולם רק באופן זמני.
נוכח מסקנתו, השגויה לטעמנו, של ביה"ד הארצי הנכבד, כי סכסוך העבודה שהוכרז על ידי הסתדרות העובדים הכללית הוכרז כדין; כי קיימת עילת שביתה על פי משפט העבודה; וכי מדובר בשביתה כלכלית או לכל היותר מעין פוליטית, וכי על הצדדים לקיים הידברות אינטנסיבית ולדווח לביה"ד הנכבד על תוצאות המגעים ביניהם עד יום 29.8.2013, הרי שהשביתה עדיין עומדת על הפרק ומרחפת מעל ראשו של המגזר העסקי בישראל.
 
אין עילת שביתה- על החלטה לפתוח את המשק לתחרות לא ניתן לשבות. לאף עובד במשק אין זכות שמקום העבודה שלו יישאר מונופול ולאף עובד במשק אין את הפריווילגיה שמקום העבודה שלו יימנע מחשיפה לתחרות.
אין עילת שביתה מוכרת בדין, אלא ניסיון מתוחכם לעקר פתיחת משק לתחרות באמצעים לא לגיטימיים על מנת לשמור על כוח מונופוליסטי ולהניא את הממשלה מביצוע החלטה שהתקבלה כדין במסגרת סמכותה ותפקידה בעיצוב מדיניות מאקרו כלכלית. להסתדרות העובדים אין מעמד של שותף לקבלת החלטות ממשלה, בעל סמכות להטיל וטו על החלטותיה.  
 
מדובר בשביתה פוליטית באופנה הברור והחזק ביותר.
זוהי שביתה פוליטית טהורה בכסות של שביתה כלכלית, המכוונת כנגד הריבון בכובעו כמי שאחראי על קביעת מדיניות כלכלית ובכלל זה רפורמה בתחום נמלי הים.
מדובר בזעקת הקוזאק הנגזל, של קומץ עובדים, הנהנה מתנאים מופלגים, שמבקש להמשיך להיות חסין מפני תחרות ולהיות בעל זכויות ייחודיות שאין לאף עובד אחר במשק.  החלטת ביה"ד הארצי הנכבד יוצרת תקדים מסוכן של יכולת של קבוצה קטנה של עובדים במונופול ממשלתי לשתק כל רפורמה נחוצה במשק ומערערת את יכולת הממשלה למשול. אם תנאי מוקדם לביצוע רפורמה הוא הסכמה של ארגון העובדים, כל הרפורמות ימותו מיתת נשיקה. במיוחד כאשר מדובר במונופול מוחלט בבעלות המדינה, שהאינטרס הברור שלו הוא להמשיך לשמר את כוחו, או יותר נכון את יכולתו לגרום לנזקים עצומים לכלכלת המדינה באמצעות השביתה.
 
השביתה היא אמצעי הלחץ החזק ביותר, שכן עובדי הנמלים יודעים היטב שסחר החוץ של ישראל נשען על נמלי הים. שביתה בנמלי הים משמעה פגיעה בעורק החמצן הראשי של כלכלת ישראל. אמצעי לחץ זה מאפשר לעובדי הנמלים לקבל מהמדינה כמעט כל מה שהם חפצים. עובדה, המדינה מנסה כבר קרוב לעשור!! לבצע רפורמה חשובה, נכונה וחיונית בנמלי הים, והעובדים וארגון העובדים מצליחים בכל פעם באמצעות האיום בשביתה לדחות את הקץ לטובת קומץ עובדים ובניגוד גמור לטובת המשק. 
 
חשוב להבין כי הממשלה לא הכריזה על צמצומים ועל פיטורים של עובדי הנמלים. הממשלה לא הודיעה על כך שהיא מבקשת לערוך שינויים בתנאי ההעסקה הקיימים של עובדי הנמלים. כל שעשתה הממשלה היה להודיע על הקמת רציפי נמל חדשים בשטח בבעלות המדינה על מנת לתת מענה לגידול בהיקף סחר החוץ של המדינה.  
 
החלטת ביה"ד הארצי לעבודה המעניקה משקל על לזכויות עובדים מנוגדת להלכה מושרשת ויסודית של בג"צ- לפיה אין זכויות אבסולוטיות
יתר על כן, החלטתו של ביה"ד הארצי הנכבד מנוגדת, לעניות דעתנו, להלכה מושרשת ויסודית של בית משפט זה, לפיה אין זכויות אבסולוטיות, אף לא זכויות יסוד, עת הפך ביה"ד הארצי הנכבד את זכויות העובדים לזכויות על, הגוברות על כל זכות או אינטרס אחרים. ביה"ד הארצי הנכבד בוחן את הדברים בפריזמה הצרה של פגיעה עתידית, לא מוכחת וודאי שלא ישירה ומיידית בעובדים ואין הוא בוחן כלל את הנושא בראייה רחבה של טובת המשק, פיתוח הכלכלה הישראלית המחייבת פיתוח תשתיות נמל חדשות.
 
ביה"ד לא נתן משקל מספק לאינטרסים של כלל המשק
ביה"ד הארצי הנכבד כלל לא הביא בחשבון את האינטרס הלאומי העליון בפיתוח תשתיות נמל חדשות ללא דיחוי; הוזלת יוקר המחיה בישראל ועוד, זכויות ואינטרסים וראה לנגד עיניו את האינטרס הצר של קומץ עובדים בלבד. ביה"ד הארצי הנכבד העניק משקל מלא רק לאינטרסים של קומץ עובדים והתעלם לחלוטין מהאינטרס הכלל משקי של פיתוח תשתיות נמל חדשות, שהמשק הישראלי משווע להן. לאינטרס זה נתן ביה"ד הארצי הנכבד משקל אפסי.
 
הנזקים למגזר העסקי
כי על פי אומדן של הערכת עלות הנזק למגזר העסקי בשל עיצומים בנמלי הים, שנערך בשנה שעברה בחודש פברואר 2012 ע"י כלכלני איגוד לשכות המסחר וכלכלני התאחדות התעשיינים, עולה, כי ההפסד הישיר למגזר העסקי בגין שביתה בת שבוע נאמר בכ-330 מיליוני ₪ במונחי פדיון, כאשר הנזק הולך וגובר ככל שהשביתה מתמשכת. כך, כבר ביום הרביעי לשביתה צפוי הנזק היומי להגיע לכ-70 מיליון ₪ וככל שהשביתה תימשך יעלה גם הנזק היומי למשק. במונחי תוצר נאמד ההפסד למגזר העסקי בגין שביתה בת שבוע בכ-200 מליון ₪.
ככל שתימשך השביתה מתרחבים גם מעגלי והיקפי הנזק למגזר העסקי. בנוסף, נגרמים למגזר העסקי נזקים עקיפים, הנובעים מפיצוי לקוחות וספקים בשל אי עמידה בלוחות זמנים, הפסד עסקאות ואובדן לקוחות קיימים ועתידיים בארץ ובחו"ל, ירידה לטמיון של השקעות ארוכות טווח של פיתוח מערכת שיווק ופגיעה קשה במוניטין. הנזק העקיף של כל שביתה כזו, גם אם קשה לכמת אותו בצורה מדויקת, מגיע להיקפים גבוהים בהרבה מהנזק הישיר.