האגף ליחסי העבודה: מאז כינון הכנסת ה-19 הונחו על שולחנה לא פחות מ- 71 הצעות חוק חדשות בתחום יחסי העבודה שמשמעותן הכבדות ועלויות על גב המגזר העסק

מאז החלה הכנסת ה- 19 בעבודתה, הונחו על שולחן הכנסת לא פחות מ- 71 הצעות חוק חדשות בתחום יחסי העבודה, ומדי יום מתווספות הצעות חדשות. כך עולה מבדיקה שערכה עו"ד סיגל סודאי, מנהלת האגף ליחסי עבודה באיגוד לשכות המסחר, לקראת יום עיון בנושא החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה שהתקיים השבוע בלשכת המסחר. החוק חולל לאחרונה מהפכה בתחום הליכי האכיפה של חקיקת חוקי העבודה בישראל.
 
משמעות כולן - עוד ועוד הכבדות ועלויות על גב המגזר העסקי. באף אחד מהם באף אחת מהן לא נאמר מה הן חובות העובד ומה הן בזכויות המעסיק. הצעות אלה מתווספות ללא פחות מ- 155 תיקוני חקיקה שכבר עברו משנת 2000 , מהם למעלה
מ- 115 תיקונים בחקיקה ראשית.
 
מהבדיקה עולה כי חלק מההצעות החוק החדשות אף קיצוניות ואבסורדיות, כך:
·          הצעה המבקשת להעניק לחברי כנסת תפקיד של מפקחי עבודה ויכולת להיכנס פיזית לעסק לשם קידום ענייני העובדים. זהו שיבוש חמור של הפרדת רשויות. המשמעות היא שחברי הכנסת יהיו לשלוחה של ארגוני העובדים  ויהפכו לחלק ממערכת אכיפת החוק. מדובר בשיבוש בין תפקיד הח"כ לבין תפקיד רשויות המדינה;
·          הצעת חוק המבקשת להעניק תשלום שכר עבודה למועמד הנמצא בתהליכי מיון והשמה;
·          הצעת חוק המחייבת את המעסיק לתת לעובד, לרגל נישואיו, 4 ימי חופשה נוספים בתשלום;
·          הצעת חוק המחייבת מעסיק לשלם פיצוי פיטורין החל מיום העבודה הראשון; 
·          הצעת חוק מבקשת לקבוע יום חופש ביום הפועלים על חשבון המעסיק;
·          הצעת חוק שנועדה להוביל להעסקה ישירה של עובדי הרשויות הציבוריות בישראל - משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, רשויות ממשלתיות ואחרות. האם הן מסוגלות, כלכלית, לקלוט את כל העובדים המועסקים על-ידיהן במסגרת מיקור חוץ? 
 
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר ביום העיון כי איגוד לשכות המסחר התנגד לתפיסה של החוק לפיה הופכים מעסיק אחד לרשות האכיפה על מעסיק אחר. אנו רואים בחקיקה זו פריצת דרך חמורה שפוגעת קשה בזכויות המעסיקים ועל כן עתרנו לבג"צ כנגד סעיפים בחוק.
 
לין הזהיר כי "אם הממשלה לא תשכיל כבר עכשיו לבלום את הצונאמי של שטף הצעות החוק החדשות בדיני עבודה - המשק יסוג לאחור.  מדובר במבול של הצעות חוק, שכביכול בא להיטיב עם העובדים, אך סופו לגרום לנזק בלתי הפיך לציבור זה."
 
לין: "יש להבין את עוצמת האיום ולפעול לבלימתו, אחרת נוכל לשכוח מחידוש הצמיחה, ונחזה בחוסר יכולת של המשק לייצר מקומות עבודה חדשים, התואמים את הגידול באוכלוסיה. בסופו של דבר העובדים החלשים הם אלה שישלמו את המחיר ולא אלה העובדים במונופולים שבבעלות המדינה. התוצר ירד הדרגתית והאבטלה תעלה. "
 
"מעסיקים יהיו טרודים יותר בביצוע הוראות דיני עבודה ובמאבק תמידי שלא להיות מואשם בפלילים בגין הפרת חוקי עבודה. זאת במקום לקדם ולפתח יזמות עסקית. לחלק גדול מהמעסיקים פשוט ימאס לעשות עסקים בישראל והם יסיקו מסקנות מרחיקות לכת. "
 
לין הדגיש כי "לשכת המסחר אינה נגד התארגנות עובדים שזו אחת מזכויות היסוד של העובדים או נגד שיפור תנאי עבודתם, אבל חייב להיות איזון בין עומס החוקים בדיני עבודה לבין היכולת של המעסיק לשקוד על פיתוח וביסוס העסק. איזון זה הופר באופן חמור והמגמה השלילית אף מתעצמת. אין להתבונן בכל הצעת חוק כעומדת בפני עצמה אלא על המסה הכוללת המוטלת כיום על כתפי המעסיקים".