החלטות הוועדה לבחינת הרגולציה הן בכיוון הנכון אולם יש להצטער על כך שהוחרגו הרגולטורים הפיננסיים

על אף שהמלצות הועדה לבחינת הרגולציה בישראל לייעל את הרגולציה ולבחון את הממשקים בין הרגולטורים השונים, מהוות צעד ראשון קדימה, כדבריו של מאו, ואנו בעד ביצוען, יש להצטער על כך כי הוציאו מתחום ההמלצות את הרגולטורים הפיננסיים, שרובם עצמאיים בחוק - הפיקוח על  הבנקים, הפיקוח על שוק ההון, רשות ניע ורשות ההגבלים", כך אמר  עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.
 
לדבריו, הועדה לא אזרה עוז להחיל את המלצותיה על ארבעת הגופים שהם עתירי הרגולציה ובעלי תפוקת הרגולציה הגדולה ביותר. 
  
לין ציין עוד כי השאלה המרכזית נוגעת לאיכות הרגולציה. "יש לקיים רגולציה אפקטיבית במספר מוקדים החשובים באמת להגנה על הציבור אך זה לא אומר שצריך להציף כמותית במבול של רגולציה. התפיסה של הרגולטור הישראלי מעוותת. היא יוצאת מנקודת הנחה שהצרכן הוא בור חסר שיקול דעת ועל כן צריכים לרפד אותו כל הזמן בשכבות רגולציה נוספות.הכיוון חייב להיות הפוך. לחנך את הצרכן ליותר אחריות, יותר מידע ויותר שיקול דעת."
 
"שום רגולציה לא תוכל להגן על הצרכן אם הוא נעדר יסודות בסיסיים להגן על עצמו. מה שדרוש הוא שינוי חשיבה. אין לפסול את המלצות הועדה אלא צריך לעשות שינוי בתפיסות היסוד שלנו באשר למהות הרגולציה והיקפה."
 
יוזכר כי לפני כחודש פנה לין לשר האוצר בהצעה כי כל הרגולטורים בישראל, בין אם משוק ההון, רשות ני"ע, בנק ישראל ואחרים, יונחו על ידי הממשלה להקפיא לתקופה בת חצי שנה יצירת הוראות רגולטוריות חדשות. חריגים ייעשו רק באישור ועדת שרים לכלכלה. באותה תקופה, הרגולטורים יעשו בדיקה מחודשת של כלל סעיפי הרגולציה בתחום אחריותם. בסריקה יסודית וקפדנית יבוטלו סעיפים מיותרים וטורדניים, ויפושטו סעיפים מסורבלים בהנחיה להיקף של 10% לפחות מכלל ההוראות הרגולטוריות הקיימות.