הודעות לעיתונות
|
03/01/2013
נאום יאיר לפיד באסיפה הכללית של לשכת המסחר תל אביב והמרכז: נתניהו הפך את מעמד הביניים הישראלי לכספומט
מעמד הביניים הישראלי הפך להיות הכספומט של נתניהו. כל פעם שהוא צריך עוד כסף, הוא הולך לכספומט. ואני אומר לכם, עד כאן. יש עתיד" היא חומת המגן של מעמד הביניים הישראלי. אנחנו לא נהיה קישוט בממשלה של חרדים וימין משיחי, שתפגע במעמד הביניים בשביל להמשיך לחלק כספים לישיבות, ולמתנחלים, ולפוליטיקאים שחושבים רק על עצמם".
צהריים טובים,
לפני שלושה ימים מעמד הביניים הישראלי התעורר בבוקר וגילה שהעלו לו את מס ההכנסה. מי שמרוויח 15 אלף שקלים לחודש, ישלם עוד 1,800 שקלים בשנה. אין להם 1,800 שקלים, אבל למדינה זה לא אכפת, היא יכולה לקחת – אז היא לוקחת.
אז אולי כדאי שאני אזכיר שוב את המובן מאליו: מיסים הם חוזה בין האזרח למדינה שלו. אנחנו משלמים מיסים, ובתמורה המדינה נותנת לנו שירותים. חלק מהשירותים האלה לא יגיעו ישירות אלינו, וזה בסדר, כי המדינה צריכה לטפל בעניים, בזקנים, בחולים, בכל מי שאינו יכול לטפל בעצמו. זה החלק המוסרי של החוזה – גם אם קשה לנו, אנחנו צריכים לזכור שיש כאלה שקשה להם יותר.
אבל יש דבר אחד שלא מופיע בחוזה. יש דבר אחד שעומד בסתירה מוחלטת לחוזה. וזה הרגע שבו מתברר שהמדינה לא לוקחת כי היא צריכה, אלא כי היא יכולה. ואחרי שהיא לוקחת המדינה לא נותנת למי שצריך, אלא למי שקרוב לצלחת. זו הפרת חוזה.
מעמד הביניים הישראלי הפך להיות הכספומט של נתניהו. כל פעם שהוא צריך עוד כסף, הוא הולך לכספומט. ואני אומר לכם, עד כאן. "יש עתיד" היא חומת המגן של מעמד הביניים הישראלי. אנחנו לא נהיה קישוט בממשלה של חרדים וימין משיחי, שתפגע במעמד הביניים בשביל להמשיך לחלק כספים לישיבות, ולמתנחלים, ולפוליטיקאים שחושבים רק על עצמם.
הציבור צריך היום להחליט את מי הוא מעדיף בממשלה, את ש"ס והימין הקיצוני, או את "יש עתיד" שתיאבק למען מעמד הביניים כדי להביא לשיוויון בנטל והורדת יוקר המחיה.
נכון שכל ממשלה שתוקם כאן תצטרך לקצץ, אז בואו נתחיל: בתקציב משרד החינוך יש 909 מיליון שקל תשלומי העברה לאברכים שבכלל לא לומדים במסגרת משרד החינוך, בואו נקצץ את זה; מיליארד שקל הועברו לחריש, לבניה לחרדים בלבד, בואו נקצץ גם את זה; בואו נקצץ בתקציב הכבישים והסובסידיות המופקעות של התנחלויות שנמצאות מחוץ לגושי הישובים; בואו נקצץ בהסכמי השכר השערוריתיים של עובדי נמל אשדוד, בואו נקצץ בחשמל חינם של עובדי חברת החשמל.
ובואו נקצץ את הממשלה הזו. איך הם מעיזים? איך הם מעיזים לשבת בממשלה של 34 שרים וסגני שרים על תקן של שרים, ולהעלות מיסים שוב ושוב למעמד הביניים הישראלי שלא מצליח לגמור את החודש? ראש הממשלה אומר, "אין ארוחות חינם", אבל מחזיק ממשלה שיש בה שלושה שרים ללא תיק, סידורי-עבודה ריקים מתוכן, ממשלה שיש בה משרדים שנועדו רק לספק ג'ובים למקורבים, החל מהמשרד לעניינים איסטרטגיים וכלה במשרד לשיפור השירות הממשלתי לציבור שהציבור היחיד שהוא שיפר לו השירות הוא השר ועוזריו. איך אתם מעיזים להחזיק לשכות מיותרות, נהגים מיותרים, למשוך תקציבים מיותרים ולחלק ג'ובים מיותרים ואז לבוא למעמד הביניים הישראלי ולהגיד לו שאתם לוקחים ממנו עוד 1,800 שקל?
זה לא כורח פוליטי, זה לא אילוץ קואליציוני – זו שחיתות. אני אתן לכם דוגמא סימלית קטנה. בשבועיים האחרונים הייתי מעורב במאבק של ההורים לילדים אוטיסטים, שמנסים להשיג תקציב לסיוע כי זה קשה, זה קשה להיות הורה לילד כזה. וכל הדרישות התקציביות של אלפי המשפחות האלה מסתכמות ב-60 מיליון שקל. לגמרי במקרה, 60 מיליון שקל זו בדיוק עלות השרים ללא תיק בממשלת נתניהו. נכון שזה כסף קטן במונחים של תקציב מדינה, אבל מה אמור להבין הורה כזה על סדר העדיפויות של המדינה שלו? מה הוא אמור להבין על סולם הערכים שלה, ועל המחוייבות שלה למה שנכון ומה שחשוב? כי מדינה שלא מבינה את זה היא מדינה שהושחתה, ואפילו כבר לא רואה את זה.
היא לא רואה שכל המבנה העצום הזה. כל פירמידת הסקטורים והמגזרים והאינטרסים הזו, יושבת על הגב של סוס עבודה אחד. סוס עבודה שהולך ומרזה, סוס עבודה שהצעדים שלו איטיים יותר ויותר, סוס עבודה שהצלעות שלו בולטות יותר ויותר. כל העסק הזה יושב על סוס העבודה הקרוי "מעמד הביניים הישראלי."
בכל פעם שאחד המגזרים משיג לעצמו משהו, שמים עוד לבנה על הגב של הסוס. החרדים משיגים לעצמם במחטף של הרגע האחרון מאות דירות בחצי חינם בבית שמש ג' – מחיר הדירה לבן של סוס עולה ל-128 משכורות; מאחז מחוץ לגושי הישובים ביהודה שומרון מקבל כביש עוקף משלו – חשבון המים של הסוס עולה ב-115%; הוועדים הגדולים מתפקדים בהמוניהם לליכוד ולעבודה – הסוס מגלה שמאז אוגוסט 2011 הקפיצו לו את מחירי החשמל ב-22.5% והחשבון שלו מגרד את האלף שקל בחודש; מאות אלפי אנשים בריאים אינם עובדים וחיים מקצבאות, אין בעיה, נעלה לסוס העבודה את מחירי הדלק ב-38%.
זו השיטה. צד אחד תמיד נותן, צד אחד תמיד לוקח. שר האוצר אמר לא מזמן, "העברנו כספים להתנחלויות מתחת לרדאר." מתחת לרדאר של מי? אתה הרדאר. העברת כספים להתנחלויות מתחת לרדאר של עצמך? חבר הכנסת גפני, יו"ר ועדת הכספים, אמר "כשהקיצוץ בתקציב הישיבות הגיע לשולחן שלי, זרקתי אותו ישר לפח." זה מקרה נדיר של נבחר ציבור שחיפש מצלמה כדי להצהיר שהוא מעל בתפקידו. באמצע שביתת האחיות האוצר מאשר תוספת של אלפי שקלים לחודש לעובדי נמל אשדוד, והגברת יחימוביץ' לפתע ממלאה פיה מים כי הועדים הגדולים שולטים היום במפלגה שלה.
אלא שסוס העבודה הזה, שעומד פה בפניכם, לא ייתן לזה להמשך. מה אנחנו צריכים כדי שזה ייפסק? עשרים מנדטים. זו כל התורה כולה. עשרים מנדטים והעלאת המיסים הבאה לא תקרה; עשרים מנדטים ואפשר יהיה להתניע את תוכנית הדיור שלנו, שמיועדת ליוצאי צבא שעובדים ומשלמים מיסים; עשרים מנדטים ויהיו לנו כיתות קטנות יותר ויום לימודים ארוך. איך אני יודע שזה אפשרי? כי תראו איך ש"ס, עם 11 מנדטים, מסובבת את כל המדינה על האצבע הקטנה שלה בשביל סקטור אחד. אז זה מה שאנחנו רוצים להיות: ש"ס של מעמד הביניים הישראלי, במקום 11 מנדטים בשביל סקטור אחד, 20 מנדטים בשביל רוב הציבור.
כי בואו לא נשכח: אנחנו הרוב. אנחנו אמנם הדמוקרטיה היחידה בעולם שבה הרוב מרגיש שהוא מיעוט, אבל כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא לחזור לחשוב כמו רוב, ולהתנהג כמו רוב, ולהצביע כמו רוב. אם נעשה את זה נוכל לאלץ את הממשלה הבאה לעשות את הדבר שהיא שונאת: היא תאלץ לעשות את עבודתה. היא תיאלץ לחלק אחרת את העוגה, והיא תאלץ לייצר למשק מנועי צמיחה חדשים, גם אם זה אומר שהיא תצטרך ללכת לעימות חזיתי עם הסקטורים והמגזרים וקבוצות האינטרסים שהיא תמיד נזהרת מהם כמו מאש.
נכון שצריך עוד כסף. לבריאות, לחינוך, לתשתיות, לבטחון, להקטנת הגירעון, אבל הדרך ההוגנת היחידה להשיג אותו - זה להגדיל את העוגה. הגדלת הצמיחה היא הדרך היחידה שבה נוכל גם להשקיע יותר בתשתיות, וגם – בו בזמן - לשמור על ריסון תקציבי ולא להרחיב את הגרעון.
יש שלושה מנועי צמיחה שהממשלה הבאה תצטרך להתניע: כוח העבודה הישראלי, כלומר אנשים בגיל העבודה שאכן עובדים, מוכרח לעלות באופן דרמטי, מה שאומר שהציבור החרדי ייצטרך לצאת לעבודה; הממשלה צריכה להוביל מהלך של סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, שמהווים 55% ממקומות העבודה בישראל, דרך נתינת ערבות מדינה לאשראי מוזל; והממשלה עצמה צריכה להתייעל ולהיחתך ל-18 שרים לכל היותר כדי למנוע חסמים בירוקרטיים ולעצור את תהליך ההשחתה העובר על החברה הישראלית.
אלו הם שלושת מנועי הצמיחה שאנחנו זקוקים להם, וזוהי צמיחה שמעמד הביניים יוכל להנות ממנה, ולא רק הטייקונים, ולא רק הוועדים הגדולים. יש לצידם של שלושת המנועים האלה עוד צעדים רבים שאפשר וצריך לעשות, בעיקר בתחומי החינוך והדיור, ואנחנו זקוקים למהפיכת מיסוי, אבל הדבר העיקרי שאנחנו זקוקים לו הוא מעמד ביניים שלא מרגיש שחוק ועייף ומיואש ומנוצל לרעה מהסיבות הלא נכונות.
כל אדם שיושב בחדר הזה יודע שהדרך היחידה לבנות עסק מצליח לטווח ארוך, הוא לבנות אמון עם הלקוחות שלך. מעמד הביניים הישראלי הולך ומאבד אמון במדינה שלו, הוא מסתכל על הילדים שלו ופוחד שהם יברחו למיאמי, הוא מסתכל על הממשלה שלו ואומר לעצמו שהיא מנהלת אותו רע, ואם אנחנו חפצי חיים אנחנו צריכים כבר היום להחזיר את המדינה הזו לידי האנשים שבזכותה היא קיימת.
