לין: יש לבלום את השיטה הקלוקלת של הקמת רשויות ממשלתיות כל אימת שרוצים בישראל לפתור בעיה או להשיג מטרה ראויה לכשעצמה

לקראת הדיון מחר בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בנושא תיקון לחוק הגנת הפרטיות - סמכויות האכיפה, המבקשת להעניק לרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, סמכויות אכיפה פליליות ומנהלתיות מרחיקות לכת לאכיפת החוק, אמר הבוקר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "יש לבלום את השיטה הקלוקלת של הקמת רשויות ממשלתיות ואף האצלת סמכויות רחבות לרשויות קיימות, כל אימת שרוצים להשיג מטרה לאומית, זו או אחרת". אט-אט הופכת ישראל למדינה עם משטר אבסולוטי בהנהלת פקידים המשמשים גם כחוקרים, גם כתובעים, גם כשופטים וגם כתליינים"
לקראת הדיון מחר (20.6.2012) בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בנושא התיקון לחוק הגנת הפרטיות-סמכויות האכיפה, אמר הבוקר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר כי, "עם כל הכבוד וההבנה בנוגע לצורך להגן על פרטיות אזרחי ישראל, יש להפסיק את שיטת הקמת הרשויות ומנגנוני האכיפה ואף האצלת סמכויות רחבות ומרחיקות לכת לרשויות קיימות הנהוגה במדינה. נושאים בתחומי אחריותו של משרד ממשלתי מועברים לטיפול רשות המוקמת באותו משרד וכך נוצרים רבדים בירוקראטיים נוספים, ומספר הפקידים במדינה הולך וגדל"
 
"כל אימת שרוצים בישראל לפתור בעיה או להשיג מטרה ראויה לכשעצמה, מקימים יחידה עצמאית, המוגדרת כרשות ממשלתית*(ראה נספח), דוגמת רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, הרשות לאיסור הלבנת הון, והרשות למשפט טכנולוגיה ומידע ומטילים עליה את הביצוע." 
 
"לא זו בלבד שברשויות אלה פועלים צוותים אמביציוזיים המייצרים תקנות, הוראות, הנחיות  ונהלים, המכבידים על המגזר העסקי הנושא על כתפיו את כלכלת מדינת ישראל הרי שלרשויות אלה מוענקות סמכויות אכיפה דרקוניות וסמכויות מעין שיפוטיות וכך אט-אט הופכת ישראל למדינה עם משטר אבסולוטי בהנהלת פקידים המשמשים גם כחוקרים, גם כתובעים, גם כשופטים וגם כתליינים", הדגיש לין.
 
מנייר עמדה שהגישה הלשכה המשפטית באיגוד לשכות המסחר לוועדה, באמצעות עורכי הדין שוש רבינוביץ', מנהלת הלשכה המשפטית ודן כרמלי, סמנכ"ל ליחסי ממשל, כנסת וחקיקה, עולה כי הצעת החוק (תיקון מס' 12 לחוק הגנת הפרטיות) יוצרת חובות כבדות משקל על המגזר העסקי בישראל:
 
"הצעת החוק המבקשת לשפר את יכולת הפיקוח והאכיפה על הגנת הפרטיות, על ידי מתן סמכויות אכיפה מנהלית ופלילית ל'רשות למשפט, טכנולוגיה ומידע', משליכה על כלל בתי העסקים בישראל, שכן רובם ככולם מחזיקים במספר מאגרי מידע: רשימות  לקוחות, ספקים, עובדים וכדומה. התיקון המוצע מרחיב את הסמכויות המנהליות באופן גורף ומעניק  לרשות  מנהלית את  הזכות  לקבוע  כללים,  לחקור כל אדם ולהטיל  את  העיצום  הכספי,  תוך  טשטוש מסוכן של  עיקרון הפרדת  הרשויות." נכתב בנייר.
 
בנוגע לסכומי הקנסות המינהליים אשר נקבעו בתיקון לחוק, הנעים בין 5000 ₪ ועד ליותר מ-3 מיליון ₪ , במקרה של הפרתו, הודגש בנייר העמדה כי "התיקון מציע סכומים קבועים של עיצומים כספיים ואינו מאפשר שיקול  דעת באשר להפחתת גובה סכום הקנס המינהלי המוטל על  המפר בהתאם לנסיבות העניין. כמו  כן,  הבסיס ההתחלתי הגבוה של הסכומים עלול להשית על כל בעל מאגר מידע סכומים גבוהים ביותר של עיצומים כספיים עד כדי סכנת התמוטטות כלכלית וקריסת העסק."
לדברי לין, זכות הפרטיות אמנם עוגנה בחוק כזכות יסוד אבל ההגנה עליה חייבת להיות מידתית. "אי אפשר לשגע את המגזר העסקי והציבור הרחב בהתעסקות בלתי פוסקת, מול 'הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע' במשרד המשפטים ואין סיבה  להטיל עומס בלתי סביר גם על המגזר העסקי וגם על כל מוסד וארגון במדינת ישראל שמחזיק במאגרי מידע, שהרי אין היום כמעט ארגון מסודר אחד בישראל  שאין לו מאגר מידע."
 
*נספח דוגמאות לריבוי רשויות ממשלתיות בישראל 
   
1.     הרשות להגבלים עסקיים
2.     הרשות לאיסור הלבנת הון
3.     הרשות להגנת הצרכן
4.     רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
5.     הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע
6.     רשות המים
7.     הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל
8.     רשות הטבע והגנים
9.     רשות האכיפה והגבייה 
 
מצ"ב נייר עמדה מטעם איגוד לשכות המסחר שהועבר ליו"ר הוועדה.
למידע נוסף בתחום זה