פרופ' מנואל טרכטנברג: "חייבים להעלות מיסים באופן פרמננטי ולא באופן נקודתי"

חייבים להעלות מסים באופן פרמננטי ולא באופן נקודתי. כך אמר היום, פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לשינוי חברתי כלכלי ויו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, במהלך וועידת 2012 ECONOMIX.IL לחיזוק המגזר העסקי בישראל, שעורכת לשכת המסחר ת"א והמרכז.
 לדבריו, המחאה החברתית הייתה תופעה חברתית מדהימה. היא לא הייתה צבועה בצבעים פוליטיים או סקטוריאליים.לטענתו,  כנגד התפיסה הרווחת בצבור, המחאה רשמה הישגים משמעותיים: ראשית, השיח הציבורי-כלכלי השתנה. עד אז שלט בשיח העניין הבטחוני והחרדי וכיום שולט השיח הכלכלי-חברתי ומעמד הביניים. שנית, המחאה העצימה דור שלם מבחינה רעיונית. גרמה להתעוררות ורצון לדעת ולהתחנך כלכלית ופיננסית. לא ניתן לקיים דמוקרטיה כאשר העם בור בנושאים אלו. השד יצא מהבקבוק ולא ניתן להחזיר אותו יותר. נקודה שלישית, למחאה תוצאות ממשיות – חסם שהוכיח את עצמו כאפקטיבי נגד העלאת מחירים מצד החברות המונופוליסטיות. אילולא המחאה ועדת הריכוזיות לא הייתה מניבה דוח ראוי, כמו כן לגבי ועדת המזון, חוק התספורות. וכמובן – המלצות הועדה בראשותי. לגבי יישום המלצות הוועדה פורסם דוח של בנק ישראל שבו אומצו החלטות הוועדה. חלקן כבר מיושמות בשטח.

לדבריו, חשוב להבין את גודל הישגי המחאה. אכזבה ותסכול עלולים להוביל אותנו לאפיקי פעולה לא רצויים.

בהתייחסו לתקציב המדינה אמר טרכטנברג כי  זהו מקרה בוחן של הממשלה האם היא הפנימה את דרישות המחאה. מבחינת ההוצאות יש אחריות פיסקאלית שעליו שומרים אך יש בו חסרונות. לדבריו, נכנסו לתקופה של אי ודאות גלובלית המתאפיינת בצמיחה נמוכה לאורך זמן ובשנים הקרובות וכך יהיה חוסר הלימה בין יעדי הגרעון לזאת לצמיחה הנמוכה.

לטענתו, חייבים להעלות מיסים לא באופן נקודתי אלא באופן פרמננטי. נטל המיסים של ישראל הוא לא גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD. צריך למצוא את האיזונים לעשות כך.  לדבריו, ההעלאה בנטל המס צריכה להיות מבוקרת מבלי לפגוע בתמריצי החברות ולהחמיר את אי  השיוויון. נדרשים סדרי עדיפויות ברורים:  בטווח המיידי, החשיבות הגבוהה ביותר היא לחינוך החל מהגיל הרך וכלה בחינוך האוניברסיטאי וטיפוח ההון האנושי. בעדיפות שניה יש לשים דגש על  תעסוקה ושלישית, תשתיות שתומכות במוביליות תעסוקתית.

לעניין תקציב הביטחון, טרכטנברג קורא לממשלה  לאשרר את דוח ברודט לקראת כניסתו של החומש השני. המשמעות היא גידול של 1.3 אחוז בשנה לתקציב הביטחון ולא יותר מזה.
למידע נוסף בתחום זה