הודעות לעיתונות
|
29/05/2012
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: אין מנוס מלהגיע להסדר רדיקלי עם החברות הכלואות
יש לאפשר לחברות הענק להוציא כספים מהמדינה אך תוך הגדלה מסיבית של הכנסות המדינה ב 25 מיליארד ₪. הסדר כזה ישרת את האינטרסים של הכלכלה וישים סוף לפרשה זו.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אשר כיהן בעבר בתפקיד הממונה על הכנסות המדינה אמר הבוקר כי הויכוח שנסב היום האם לאפשר לחברות הענק במשק, שהקימו מפעלים בישראל על פי חוק עידוד השקעות הון, להוציא כספים מהמדינה הוא בלתי נמנע.
לדעת לין, "יש לאפשר לחברות הענק להוציא כספים מהמדינה אך לעשות זאת תוך הגדלה מסיבית של הכנסות המדינה ב 25 מיליארד ₪. הסדר כזה ישרת את האינטרסים של הכלכלה וישים סוף לפרשה."
לדבריו, מדובר במקרה קלאסי של כשל בין הוראות החוק לבין המציאות. "התפיסה המרכזית היתה כי ההנחות המפליגות במס החברות, שניתנו על פי החוק, נועדו כדי
שרווחי החברות יושקעו מחדש בכלכלת המדינה ולא יוצאו מישראל לכיסיהם הפרטיים של הבעלים. מסיבה זו נקבע כי ההנחה במס החברות מותנית בכך שהבעלים לא ימשכו את הרווחים ובמידה והם מושכים את הרווחים ישולם מס החברות מופחת של 25%. יש לזכור כי בזמנו מס החברות עמד על 36%. "
"המשקיעים הזרים היו מודעים להשלכות החוק והם היטיבו לדעת שאין מניעה למשוך דיבידנד בכפוף לכך שהם יצטרכו לשלם מס של 25%. על כן אין להם בסיס מוסרי או ענייני לבוא היום בתביעות כלפי המדינה.
יחד עם זאת, נוצר מצב בלתי אפשרי. מתעוררת שאלה משפטית: האם הוצאת כספים מהמדינה ללא חלוקת דיבידנד אכן נופלת במסגרת ההתניה שבחוק? "
לדעת לין, "כוונת המחוקק היתה שמס החברות יועלה בכל מקרה בו הוצאו כספים מן המדינה ואפילו לא חולקו כדיבידנד, אך הוראת החוק היתה מלכתחילה שגויה, שכן לא נקבעה מסגרת זמן של העלאה אוטומטית של מס החברות, במידה והרווחים לא מושקעים מחדש בכלכלת המדינה. "
לדעת לין, "יש לאפשר לחברות הענק להוציא כספים מהמדינה אך לעשות זאת תוך הגדלה מסיבית של הכנסות המדינה ב 25 מיליארד ₪. הסדר כזה ישרת את האינטרסים של הכלכלה וישים סוף לפרשה."
לדבריו, מדובר במקרה קלאסי של כשל בין הוראות החוק לבין המציאות. "התפיסה המרכזית היתה כי ההנחות המפליגות במס החברות, שניתנו על פי החוק, נועדו כדי
שרווחי החברות יושקעו מחדש בכלכלת המדינה ולא יוצאו מישראל לכיסיהם הפרטיים של הבעלים. מסיבה זו נקבע כי ההנחה במס החברות מותנית בכך שהבעלים לא ימשכו את הרווחים ובמידה והם מושכים את הרווחים ישולם מס החברות מופחת של 25%. יש לזכור כי בזמנו מס החברות עמד על 36%. "
"המשקיעים הזרים היו מודעים להשלכות החוק והם היטיבו לדעת שאין מניעה למשוך דיבידנד בכפוף לכך שהם יצטרכו לשלם מס של 25%. על כן אין להם בסיס מוסרי או ענייני לבוא היום בתביעות כלפי המדינה.
יחד עם זאת, נוצר מצב בלתי אפשרי. מתעוררת שאלה משפטית: האם הוצאת כספים מהמדינה ללא חלוקת דיבידנד אכן נופלת במסגרת ההתניה שבחוק? "
לדעת לין, "כוונת המחוקק היתה שמס החברות יועלה בכל מקרה בו הוצאו כספים מן המדינה ואפילו לא חולקו כדיבידנד, אך הוראת החוק היתה מלכתחילה שגויה, שכן לא נקבעה מסגרת זמן של העלאה אוטומטית של מס החברות, במידה והרווחים לא מושקעים מחדש בכלכלת המדינה. "
