שר התמ"ת שלום שמחון בפגישה עם צמרת איגוד לשכות המסחר: בעקבות המחאה החברתית יש לגבש תקציב חדש

יש לגבש תקציב דו שנתי חדש לשנים 2012-2013 ולבצע את השינויים הנדרשים לנוכח שינוי סדר העדיפויות הלאומי, בעקבות המחאה החברתית, והצורך לפתוח את המשק לתחרות, כך אמר שר התמ"ת שלום שמחון במפגש עם צמרת איגוד לשכות המסחר, שהתקיים בשבוע שעבר (01.01.2011) בבית לשכת המסחר תל אביב והמרכז.
 
"הבעיה עם התקציב הדו שנתי שגובש לשנים 2011-2012 שהוא עלול להפוך לתקציב תלת שנתי. שכן אם הבחירות יתקיימו במועדן, הרי ששנת 2013 תהיה שנת בחירות, והסיכויים שהכנסת תאשר תקציב בשנת בחירות מאד נמוכים. אפשרות אחרת שהתקציב שיגובש ל- 2013 ויובא לאישור הכנסת בדצמבר 2012, לא יעבור וכך הבחירות יוקדמו. כך או כך, התקציב יהפוך ללא רלבנטי, ותקציב שהתחלנו בשנת 2011 עלול להיגרר אפילו עד 2014", הזהיר שמחון.
 
לדבריו, יש כעת הזדמנות לפתוח את התקציב ולגבש תקציב חדש לשנים 2012-2013. "מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה לבצע התאמות תקציביות נדרשות. אין מדובר בויכוח בין שר הביטחון לשר האוצר. מדובר במשהו רחב יותר שאנו צריכים לקחת עליו אחריות".
 
שמחון אמר כי משרד התמ"ת רואה בשיתוף הפעולה עם המגזר העסקי נושא חיוני לטובת ארגז הכלים שהמשרד מפתח. אני רואה באיגוד לשכות המסחר גורם מרכזי במשק", ציין שמחון.
 
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר בפתח הישיבה כי יש להבין את התפתחות המגזר העסקי בישראל, התואמת את התפתחות המגזר העסקי בעולם כולו. כאשר בפועל מגזר המסחר והשירותים הוא בית היוצר האמיתי של מקומות העבודה בישראל.
 
לדבריו, בין השנים 1980 ועד 2010 חל גידול של 237% במספר העובדים במגזר המסחר והשירותים שהם 977 אלף עובדים נוספים ואילו בענף התעשייה חל גידול של  44% בלבד במספר העובדים, שהם 127 אלף עובדים. "מגמה זו של התייעלות בתעשייה מחד ושינוי תמהיל המגזר העסקי למסחר ושירותים, מאידך, מאפיינת את מרבית המדינות בעולם המערבי. כך, לדוגמא, בארה"ב מגזר המסחר והשירותים מהווה כ- 77% מהתוצר, בגרמניה 71%, אנגליה 78% וצרפת 80%."
 
לין ציין עוד כי יש לבטל את האפליה הסקטוריאליות במגזר העסקי. המדובר בהטבת מס מופלגת בשווי 6 מיליארד ש"ח למפעלי התעשייה המבוססים והחזקים ביותר בישראל, המשלמים מס חברות מופחת של 6% אם הם בפריפריה ו 12% אם הם במרכז הארץ, ואילו לשאר המגזר העסקי, הכולל מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים, העלו לאחרונה את מס החברות ל 25%. "זוהי האפליה החמורה ביותר במגזר העסקי. אפליה כנגד מפעלי תעשיה ליצור מקומי, כנגד חברות המייצאות שירותים וכנגד המגזר העסקי כולו. "
 
רפי פרידמן, יו"ר חטיבת יבואני מוצרי חשמל לבית באיגוד לשכות המסחר ומנכ"ל ברימאג, התייחס למבול הרגולציה המוטלת על העסקים חדשות לבקרים מבלי שתהיה להם הזדמנות להציג את עמדתם. כמו כן ציין פרידמן את עודף הפליליזציה בחקיקה, כשהסיכוי של מעסיקים להפוך לעבריינים הולך וגובר כל הזמן.
 
יוסי ויליגר, מבעלי חברת ויליפוד, התייחס לנושא המכסים הגבוהים על יבוא מוצרי מזון ונתן דוגמות של מחירי שמן הזית והטונה הגבוהים בארץ לעומת העולם.
 
אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר ארגון התאגידים של סוכני המכס, ציין כי קיימת ועדה של משרדי הממשלה - "ועדת הייבוא" - המנחיתה על היבואנים מדי שבוע ומכה את היבואנים בקנסות בגובה של עשרות אלפי שקלים לכל מקרה פרטני ובעניינים טכניים, ופועלת כוועדה מעין שיפוטית מבלי שיש לה סמכות ברורה לכך בחוק.
 
אברהם דניאל, מזכיר איגוד מגדלי הפרחים התריע כי גיל הממוצע של חקלאים בישראל עומד על כ 62 ואין דור המשך בענף. דניאל התריע כי כתוצאה מכך בעוד כ 8 שנים מחירי הגידולים יאמירו והמחאה החברתית של היום תהיה כאין וכאפס לעומת מה שצפוי. 
 
בין אנשי העסקים שלקחו חלק במפגש: יוסי ויליגר, אריה זייף, עמי לפידות, אורן שחור, ג'ו בהט, שמואל פרנקל, מירה מינס, אמיר שני, רפי פרידמן, אמנון דותן, ד"ר דוד קליין, נגה קובץ', גיורא בשור, ניצן ארליך, עמיעד ליפשיץ, דרור אטרי, אברהם דניאל, איציק בן-דור ואחרים.
קרדיט צילום: אסף לב