נשיא האיגוד בוועדת החוקה של הכנסת על רפורמת הרגולציה: ללא שליטה מרכזית - לא נבלום את התפשטות מפלצת הרגולציה

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר (7.10.21) בדיון בוועדת החוקה של הכנסת על רפורמת הרגולציה, כי "כלכלת ישראל היום היא אכן כלכלה חזקה. אך אסור לנו ללכת שולל. נזקי הרגולציה אדירים. תופת היצירה של הרשויות הרגולטוריות מכבידה על עסקים ואף משמידה עסקים קטנים שלא מסוגלים להתמודד עם עומס הרגולציה ואף מאלצת עסקים לנטוש את המדינה; מעכבת את צמיחת המשק ואף מייקרת את מחירי המוצרים בישראל. עודף הרגולציה מהווה תמריץ לגידול מיותר של המגזר הציבורי מאחר וכל רשות רגולטורית שואבת להתרחב, והופכת את הרצון להעלות את הפריון במגזר העסקי לבדיחה. ללא שליטה מרכזית לא נוכל לבלום את התפשטות מפלצת הרגולציה."

לדבריו, "ישראל לא תוכל למצות את היכולות האמתיות שלה אם לא תדע לבלום את התפשטות מפלצת הרגולציה. אם הממשלה הייתה מבצעת את החלטה 2118 המצוינת, מאוקטובר 2014, על פיה עד סוף 2020 הרגולציה הייתה אמורה לפחות ב-25%, כלכלת ישראל הייתה היום בשתי דרגות חזקה יותר ממצבה כיום. צריך להסיק מסקנות מכישלון יישום החלטה 2118 , אשר אפשרה לכל רשות רגולטורית את שיקול הדעת איזו רגולציה לקצץ."

לין סיפק דוגמאות לשפע של רגולציה כמותית ואיכותית ירודה:

• מאז החלטה 2118, הועברו 22 חוקים רגולטורים ביוזמת הממשלה, 19 חוקים רגולטורים שמקורם בהצעות חוק פרטיות, מעל 1000 הוראות רגולטוריות בתחום הפיננסים ומעל 40 תקנות, חוזרי מנכ"ל צווים נהלים והוראות אחרות בנות פועל תחיקתי.
• משנת 2000 ועד 2017 בוצעו 41 תיקונים בחוק הגנת הצרכן ובנוסף הותקנו 17 תקנות. כל רגולציה חדשה היא שכבת עומס נוספת על העסקים. ברמת האיכות, רשות הגנת הצרכן פגעה בזכות חוקתית של בעלי העסקים שהיא זכות הקניין: צרכן יכול לרכוש מוצר שערכו 1,000 ₪, להשתמש בו, להחזירו כשערכו פוחת ל 100 ₪, ולתת פיצוי מקסימלי של 100 ₪ בלבד.
• דוגמה להיפוקריטיות הממשלה: תיקון לחוק הגנת הצרכן שמחייב מענה אנושי לגבי חלק מהמגזר העסקי תוך 6 דקות. אך על מי זה לא חל ? על השירות הציבורי. המדינה בחרה בפתרון הקל, להמשיך להעמיס על המגזר העסקי ולפטור את עצמה מחובה מקבילה.
• לגבי הרגולטורים הפיננסיים, לין ציין כי אין מקום להחריג אותם מאחר והם יצרן הרגולציה הפורה ביותר. בשנת 2019 הרשות לשוק ההון העבירה 98 רגולציות, ואילו בשנת 2020, היא שנת משבר הקורונה שעדיין מלווה את המגזר העסקי, הגדילה והעבירה 195 החלטות רגולטוריות.
  "על כל רגולציה להיבחן לגופה, אין צורך להפריד בין רגולציה לעסקים קטנים ובין רגולציה לעסקים גדולים. אם רגולציה היא גרועה, אזי היא גרועה גם לעסקים קטנים וגם לגדולים."

כולם מסכימים - גופים בינ"ל וועדות ישראליות - מסכימים שבישראל יש עודף רגולציה:
על פי מדד Doing Business של הבנק העולמי עולה כי בין 2009 ל 2019 לא חל שום שיפור בדירוג ישראל והיא נותרה במקום 35, כאשר ארה"ב במקום - 6, בריטניה - 8 וגרמניה - 22. ביוני 2021 פרסם בנק ישראל את תכניתו להאצת המשק בעקבות משבר הקורונה, כאשר אחד הכלים הוא טיפול ברגולציה הממשלתית. כמו כן, על פי דוח הוועדה לשיפור הסביבה העסקית מיוני 2018 עולה כי הפחתה של 30% בביורוקרטיה הממשלתית יכולה להוביל לגידול חד פעמי בתוצר של כ 4.6% שהם כ 58 מיליארד ₪. עלות הרגולציה 50 - 100 מיליארד ₪ בשנה.

רצ"ב ההודעה המלאה