נשיא האיגוד בכנס 'קידום רגולציה חכמה ככלי ליציאה ממשבר הקורונה': "הרשויות הרגולטוריות בישראל מתייחסות אל הצרכן כמו אל תינוק שלא מבין דבר"

"הגישה המנחה היום רשויות רגולטוריות רבות בישראל היא כי הצרכן הוא תינוק שאינו מבין דבר. זוהי גישה פסולה המולידה רגולציה עודפת. לא יתכן שאנחנו צריכים להגן על הצרכן כמו על איזה תינוק. אנחנו צריכים להעביר יותר אחריות לצרכן ולציבור". כך אמר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בכנס בנושא קידום רגולציה חכמה ככלי להאצת המשק ביום שאחרי הקורונה. הכנס ביוזמת משרדי רה"מ, המשפטים והאוצר, מתקיים כעת באופן וירטואלי בזום.

לדברי לין, "חשיבות נושא הרגולציה בישראל עדיין לא חלחלה מספיק במדיה הישראלית. התקשורת לא מייחסת מספיק חשיבות לרגולציה. כשנבין מהי עלות הרגולציה למשק ולחברה הישראלית, נבין טוב יותר את חשיבות הנושא. חייב להיות מסמך ברור האומר לכולנו מהי העלות של הרגולציה למשק הישראלי, ומי שצריך לעשות את המחקר בנושא זהו בנק ישראל".

"אנחנו צריכים להבין למה נוצרת רגולציה ולמה נוצר עודף רגולציה במדינת ישראל. כשמוקמת רשות רגולטוריות, האמביציה שלה הוא לייצר עוד ועוד רגולציה. הרצון לייצר עוד רגולציה הוא כמעט בלתי נמנע וקיים בהרבה מאוד רשויות רגולטוריות, עד כדי כך שרשות רגולטורית מסוימת מתגאה בכך שתוך שנתיים הובילה מעל 170 הצעות רגולטוריות."

עוד ציין "קשה לרשויות לעשות אכיפה סלקטיבית, ולכן מייצרים רגולציה שתתפרש על המגזר העסקי כולו. וזו אחת הגישות הפסולות ביותר. בנוסף, יש גם שרים בממשלה שנוח להם להעביר רגולציה כי זה משיג בעיניהם פופולריות בקרב הציבור."

"קיים חוסר רצינות תהומית בכל מה שקשור לנושא. צריך גוף על עם סמכויות לבטל כל רגולציה במדינת ישראל או לא לאשר אותה לאחר בחינתה. על הגוף תהיה חובה להפעיל את סמכותו – מה שלא נעשה עד היום. החלטת הממשלה 2118 הייתה החלטה מצוינת, ואני מתפלא שמשרד ראש הממשלה בסוף 2019 לא פנה אל כל הרשויות הרגולטוריות בדרישה להבין האם הפחיתו רגולציה בהתאם להחלטה".

מצ"ב ההודעה המלאה