לשכת המסחר ערערה לבית המשפט העליון כנגד תעריף חניונים שלא בתשלום בת"א
לדעת הלשכה, הסקטור העסקי הפך להיות הפרה החולבת של השלטון המקומי, וכי אם לא יוכר מעמדה של חניה ללא תשלום כנכס מיוחד הדבר יביא לפגיעה אנושה בסקטור העסקי והציבורי ולעצירת ההשקעות בבניה למשרד ומשרדים. בלשכת המסחר מוסיפים כי הדבר יביא לתוספת ארנונה של מיליארדים שלא תפסח גם על משקי הבית.
לפני מספר חודשים קבע בית המשפט המחוזי בת"א כי חניה שלא בתשלום היא שירות שיש לחייב על דרך הכלל בתעריף של השימוש העיקרי (עסקי- משרדי) .
במשך כ-30 שנה חויבו חניונים מקורים שאינם בתשלום בתחומי עיריית תל אביב, המשרתים עסקים, מפעלים, חברות היי-טק וכיוצא בזה, לפי סיווג ותעריף נפרד, אשר שיקפו לכאורה את היותם "נכס אחר" שלפי התקנות הינו בעל מעמד מיוחד ואינו כפוף למעשה לתעריף מרבי או מזערי.
בשנת 2015 החליטה עיריית ת"א להעלות את תעריף הארנונה לחניונים מסוג זה, שחויבו עד אז בתעריף שנע בין 36-43 ש"ח למ"ר לשנה, לתעריף המינימום של משרדים שירותים ומסחר, כ-64 ש"ח למ"ר לשנה, דהיינו, העלאה של בין 50%-80%.
כנגד החלטה זו הוגשו מספר עתירות לבית המשפט המחוזי, שאחת מהן היא של לשכת המסחר.
בית המשפט המחוזי, אשר הסתייע בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, קבע כי החלטת העיריה בדין יסודה ואף כי עקרונית נכון לסווג את שטח החניון לפי סיווג הנכס העיקרי, משאין בתקנות ההסדרים שהגדירו את הסיווגים העיקריים סיווג לחניון שאינו בתשלום.
בלשכת המסחר אומרים כי משמעות פסק הדין היא הרת אסון למגזר העסקי והדבר יביא לעצירת ההשקעות בפיתוח בניה לסקטור העסקי. מדובר בתוספת ארנונה שיכולה להגיע לשיעור של כ- 1,000% לעסקים ??? וכי פסק הדין יוצר בוקה ומבולקה שהופכת את דיני הארנונה על ראשם.
בערעור שהוגש באמצעות משרד עוה"ד מוסקוביץ, אזרואל מוסיפה לשכת המסחר כי פסק הדין יוצר מדרון חלקלק וחוסר ודאות בכל הסוגיות המרכזיות הנוגעות להשתת ארנונה, ובכלל זה באבחנות בין שטחי שירותי לשטחים עיקריים ובאפשרות של השלטון המקומי לפצל את יחידות השומה ולהשית ארנונה דיפרנציאלית לשימושים שונים. לא בכדי, כך נאמר, השלטון המקומי לא ביקש להגיע לתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי.
במסגרת הערעור שהגישה הלשכה חודדו והודגשו ההשלכות החמורות שיש לפסק הדין על המגזר העסקי בפרט ועל כלל הנישומים בכלל כאמור. צוין כי בית המשפט המחוזי כלל לא נתן משקל לסיווג ההיסטורי לחניונים ללא תשלום, אשר באופן חד משמעי הוכר כ"נכס אחר" על-ידי עירית תל-אביב ומשרד הפנים ואף לא לאינטרס ההסתמכות שהתגבש לציבור הנישומים העסקי והכללי, ולמשמעויות הרבות הנובעות מפסק הדין, באופן שעלול להמיט אסון על המשק כולו וחותר למעשה תחת תכלית דיני ההקפאה שנוסדו בשנות ה-80 על ידי המחוקק במטרה לייצב את המשק. כעת, נטען בערעור, בא בית המשפט המחוזי ולמעשה הופך את הקערה על פיה ומחזיר את המשק בפסיקתו זו, עשרות שנים לאחור, ובכך ממשיך הוא את המגמה ההופכת את הסקטור העסקי לפרה החולבת של השלטון המקומי.
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "עצוב להיווכח שבמערכת בתי המשפט עדיין שוררת אי הבנה באשר למשקל שיש למס הארנונה ולהשפעתו ההרסנית על סגירת עסקים בישראל. בית המשפט המחוזי גילה אדישות למצב העסקים והיה מוכן לקבל החלטה שמשמעותה העלאת מס הארנונה בשיעורים של למעלה מ 1,000% לעסקים."
