אמנות מסוג חדש: אוטוטק בקדמת הטכנולוגיה

בשנים האחרונות נרתם איגוד המוסכים למילוי החלל העצום שנפער בין קצב ההתקדמות הטכנולוגית במערכות הרכב החדש והחדיש לבין הקצב האיטי בגיוס והכשרה של כוח אדם המיומן לתקן ולתחזק את המערכות המתוחכמות הללו בישראל.

מילוי הפער דורש מהשותפים, משרדי הממשלה, מכללות הרכב, איגודי הרכב, איגודי העובדים ועוד, לבצע מגוון פעולות נרחב, משולב ומורכב בכדי לייצר תשתית מתאימה להכשרה ולגיוס כוח אדם חדש ומיומן לענף תיקוני הרכב בישראל.

המהלך המורכב החל לרקום עור וגידים לפני כעשור בהחלטה לבטל מקצועות רישוי רבים ודרישות חובה למפעלים ולשירותי תחזוקת רכב שכבר אינם רלוונטיים לעתיד הענף, כגון מכונאות רכב, חשמל רכב, תיקון קרבורטור, תיקון רדיאטורים (מצננים) ועוד, והחלפתם בשישה מקצועות עיקריים:

1. אוטוטק רכב קל – בסיס לימודי הרישוי המקצועי, הכולל לימודי הסמכה במקצועות החשמל והאלקטרוניקה לרכב, מיזוג אוויר, מערכות בטיחות פסיבית ואקטיבית ועוד. המקצוע מחליף את רוב המקצועות המסורתיים שהציבור רגיל לכנות אותם בשם "מכונאות רכב".
2. אוטוטק רכב כבד – התמחות בתיקון כלי רכב מעל 4 טון, להם מערכות נוספות וייחודיות לרכב כבד.
3. מרכב הרכב – איחוד מקצועות הפחחות והצבע המסורתיים.
4. דו-גלגלי – מנהל מקצועי של כלי רכב דו-גלגלי. הכשרה לתיקון תקרים, החלפת צמיגים, ביצוע תיקוני פחחות, איזון כידון והיגוי וכדומה.
5. צמ"ה – התמחות ייחודית בכלי רכב הנדסיים ומערכותיהם.
6. צמיגים – שינוי המקצוע ל TYRE-TECH, טכנאי צמיגים.

שינויים אלה וההשקעה הרבה בתחום ההכשרות ושיפור התדמית צריכים לבוא בד בבד עם חיזוק המרכיב הכלכלי, הכולל פירוק הריכוזיות ההרסנית הקיימת והשלטת בענף הרכב אשר יוצרת פער השתכרות ותדמית קיצוניים בין בעלי השליטה על הסחר ברכב, יבואני רכב, חברות ליסינג וחברות ביטוח, לבין אלה המשרתים את רוב הציבור, וזאת על מנת להזרים כוחות חדשים ורעננים לענף.