סמנכ"ל רשות המסים: עתיד מיסוי הרכב בישראל קבע בהתאם לפרמטרים שמשקפים את העלויות החיצוניות של השימוש ברכב

לדבריו, יש לקבוע את המיסוי בהתאם לפרמטרים שמשקפים את העלויות החיצוניות של השימוש ברכב כמו שעת הנסיעה, היקף הנסיעה, נסיעה בשעות גודש, מיקום הנסיעה וכיוצא הזה. "הנזקים לסביבה ולחברה הנגזרים מהשימוש ברכב, כגון רעש, זיהום אוויר, תאונות וכדומה פוחתים ככל שפוחת השימוש ברכב ולכן יהיה הוגן למסות בהתאם לעלויות המשתנות ופחות בהתאם לעלויות הקבועות. למיסוי יחסי כזה שילווה בתמריצים, יש גם יכולת לשנות את התנהגות הנהגים. אולם, מיסוי שמבוסס על כלים כאלה עדיין לא יושם בשום מקום בעולם. אנחנו מקווים להיות החלוצים אך זה מצריך זמן וסבלנות".

יעקב התייחס לאפשרות של הורדת מס הקניה על רכב ואמר כי מס הקניה עמד בשנת 2005 על 95% ואילו כיום המס הממוצע, שמשקלל את הטבות המס הירוק, עומד על כ-60% כאשר חלק מכלי הרכב נמצאים במס של 30%. "זו אכן ההוצאה הכי משמעותית במשק הבית אבל מי שרוצה יכול לרכוש היום כלי רכב בשיעורי מס אפקטיבי נמוכים (כלומר רכבי מיני) ואלה לא יקרים גם בהשוואה בין לאומית. עצם העובדה שלמס יש שיעור מסוים מאפשרת התפתחות של משק, והיא מונעת בין השאר את הצפיפות הקשה בכבישים".

יעקב הוסיף כי הטבות המס הירוק אולי לא שווקו כהלכה לציבור, אך בפועל מדובר במהפכה צרכנית לא פחות משמעותית ממהפכת הסלולר. "המס הירוק הגדיל את נתח השוק של המכוניות העירוניות מ-3% ל20% והוא מגדיל כל העת את היצע כלי הרכב והופך את השוק ליותר רציונאלי".

ביחס להטבות המס על אבזור בטיחותי אמר יעקב כי הן אפשרו ליותר לקוחות לרכוש רכב בטיחותי עם מערכות בטיחות משוכללות ויקרות יותר. ביחס לאפשרות כי האוצר ישנה את נוסחת החישוב של שווי השימוש ברכב צמוד על פי המלצות ארגון ה- OECD, אמר יעקב כי "שווי השימוש נבדק ונמצא כי הוא מתומחר בצורה אובייקטיבית".

בועז סופר, לשעבר סמנכ"ל רשות המסים וכיום מנכ"ל רציונאל פרויקטים כלכליים בע"מ, שהנחה את הפאנל, אמר כי מס הקניה על רכב בישראל ב- 10424 עמד על 8.9 מיליארד. מדובר על ערך ממוצע של כ- 52,000 ש"ח, ב- 2007 מדובר על 8.6 מיליארד, אם מורידים את דצמבר, רואים שבעצם מה שמקבלים זה ירידה, גם במס הממוצע בשקלים ברכב מ- 46 אלף ל- 32 אלף היום וגם שיעור המס מ- 78% ל- 61%, המשמעות ברורה. ההתפלגות של כלי הרכב הופכת להיות רחבה, יש היצע גדול יותר של כלי רכב, קרו כל מיני דברים, מתחילה פה שרשרת שלימה שכולנו מתיישרים לפיה, היבואנים וחב' הליסינג וכן הלאה.

אסי שמלצר, יו"ר קבוצת שלמה החזקות, אמר כי פעילות האוצר לא צריכה להסתכם בשינוי נוסחה כזו או אחרת אלא לבנות מערכת, שהמיסוי מייצר בה תהליך בריא של שוק מתוחכם. המהלך שעשיתם (רשות המסים), המצאתם פטנט מיוחד, שלם פחות, קבל פחות, זה פטנט שאנחנו לא צריכים לזקוף לזכותנו מכיוון שזה לא פטנט, החוכמה היא לא לשלם פחות ולקבל פחות אלא לשלם פחות ולקבל יותר.

אותם רכבים קטנים שלא נמכרים ב- 50,000 שקל, רובם נמכרים ב- 70,000 ואף אחד לא קונה רכב זה, סופו של דבר כדי לייצר מערכת שהנושא המיסויי נותן שיפור ומכניס תהליך בריא של שוק מתוחכם, זה לא נגמר בשינוי נוסחה כזו או אחרת אלא בפתיחת חסמים, עושים יבוא מקביל, יבואן זעיר, יבואן קטן. אנחנו הולכים למקום בו השוק הקטן הזה ייעצר, הוא ייעצר כי בסוף הרכבים שנכנסים לא יוצאים החוצה. רונן דיבר קודם על 20,000 רכבים שיש להם שלדות, רכבים אלה הם רכבים שצריך להלבין אותן ואם לא תהא מערכת שתדע לטפל בכניסה ויציאה של מכוניות השוק יעצר.

ינון עמית, המנכ"ל היוצא של "אלבר ציי רכב", אמר כי באמצעות המיסוי "האוצר מכתיב לציבור אילו כלי רכב לרכוש. אם החלטתם למכור רכב מסוים ונותנים גובה מס 0, אז החלטתם מה הצרכן יקנה.
הניסיון דרך מנגנוני מס או דרך קביעת שיעורי מס שונים ברכבים שונים הוא בעצם ניסיון של הפקידות לנהל כלכלה מתוקנת. "

כמו כן אמר עמית כי כשמדברים על הורדת מס קניה זה תמיד פופולארי להגיד ואף אחד לא מתנגד להורדת מס קניה, מס קניה הוא לא באמת מה שפעם היה עונש, זה מס פיסקאלי שקוראים לו מס קניה בגלל אמנות בין לאומיות. אם רוצים להוריד אותו צריך לעשות זאת לאורך הרבה שנים ולמצוא מה מעלים במקום. מס משחק תפקיד מרכזי אולי עיקרי בענף הרכב. כמו בענף החשמל או אחר, יבואן יקנה הסחורה שלו יותר מיבואן סדיר, זה כך בכל הענפים, כשמכפילים את היקר יותר פי שניים וחצי זה לפעמים משנה תמונה ומבטל כדאיות של רכב כזה או אחר, לא מקרה שרואים יחס אחר של רכב כזה או אחר, זה בגלל שפער המיסים על הרכב קטן יותר. מס גבוה מייצר עיוותים בשוק אך כדי להוריד מס צריך למצוא על מה להוציא מס אחר."

בהתייחס לייצוא של כלי רכב אמר שמלצר כי נושא זה עולה כמה וכמה פעמים. מפתחים שיטות ונוהלים חדשים, גם משרד התחבורה ואגף המיסים חייבים לשתף פעולה. מהלך כזה לא יכול להיות חד ערכי ולצערי הנושא הזה לא מטופל. אם נמצאים במצב בו אנו רוצים לשפר את השוק ולעשותו תחרותי, בשביל שיהיה תחרותי, חייבים להכניס פקטורים מסיביים כדי שהשוק ישתנה. כשמייבאים רכב לישראל משלמים 83% מס, בנוסף 7% במידה ומגיע ממדינה שהיא לא באיחוד + מע"מ, סופו של דבר נמצאים ב- 110% מס. כשאנחנו מוכרים בשנה 240,000 רכבים חדשים, הרכבים שנמצאים פה מזדקנים ואנחנו כרוכשי רכבים נקנה פחות מכוניות כי צריך לטפל במכוניות לאחר שעברו 3 שנים. על האוצר לפתוח ולבנות תהליכים כמו שיש יבואן מקביל, קטן וזעיר, שיבצע הליך שבו אפשר יהיה לייצוא רכב ממדינה, ולקבל החזר המס היחסי בגין מה ששילמנו לפני 3 או 5 שנים, או זיכוי או קופון שנוכל לממשו כשנכניס רכב חדש ארצה.

עמית אמר כי "יצוא כלי רכב טוב למדינה, לצרכן, טוב לכולם. כשמחזירים חלק יחסי ממס של רכב שהוצא, הוא מגדיל את הכנסות המדינה ולא מקטין, אפשר לעשות זאת בכלים של גריטה, יצוא, בכלים של הפחתה גורפת, רק שבשונה להפחתה גורפת פעולה זו מגדילה את הכנסות המדינה."

עמית אמר עוד כי שוק הרכב בישראל, במדדים של כמות שחקנים, מחירים ושיעורי ריווחיות בישראל הוא מהתחרותיים בישראל. יש מנגנונים של ספסור בהנחות באמצעות קילומטר, גם הם מגבירים התחרות ועוד, אך צריך לזכור שאלה משחקים בשולי השוק. במרכז השוק הוא תחרותי.

ועידת Cars2015, הוועידה השנתית לענף הרכב והתחבורה בישראל, שהתקיימה ב-8- 10 בינואר 2015 במלון הרודס אילת, היא יוזמה של לשכת המסחר תל אביב והמרכז בשיתוף עם עיתון גלובס. הוועידה עסקה באתגרים האקטואליים של התנועה המוטורית בישראל, לרבות חוק רישוי שירותי רכב החדש, מיסוי בענף הרכב, חלפים מקוריים מול חלפים תחליפיים וחידושים טכנולוגיים. בוועידה ניתן היה לצפות באישים מובילים בענף הרכב, בהם מנכ"לי חברות, ראשי ארגונים ואיגודים וגורמים ממשלתיים, לרבות: עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר, מאיר יצחק הלוי ראש העיר אילת, עוזי יצחקי מנכ"ל משרד התחבורה, מוני בר יו"ר הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג באיגוד לשכות המסחר, יקי אנוך נשיא איגוד יבואני הרכב, רונן לוי יו"ר איגוד המוסכים, יוסי סקורניק יו"ר איגוד החלפים לרכב באיגוד לשכות המסחר, ועוד.


בתמונה (מימין לשמאל): ינון עמית, אסי שמלצר, ערן יעקב, בועז סופר

קרדיט צילום: יוד צילומים