משולחנו של הנשיא

21/06/18:

חברות וחברים יקרים,

בפעם הקודמת דיווחתי על פגישה שקיימתי עם שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן. הפעם ברצוני לדווח על פגישתי האחרונה עם שר האוצר, משה כחלון.

בשיחתנו הבלטתי שני היבטים מרכזיים:

הראשון, העיוות שקיים בעיצוב המדיניות הכלכלית במדינה. כל המשאבים מתועלים למגזר התעשייה ולהיי-טק. מגזר התעשייה מעסיק לא יותר מ-425 אלף עובדים. ההיי-טק, עם כל חשיבותו, לא יותר מאשר 9% ממבנה התעסוקה. מגזר המסחר והשירותים מעסיק 1.8 מיליון איש. אבל קובעי המדיניות, במידה רבה, מתעלמים ממגזר זה על אף שהוא בית היוצר של מקומות העבודה בישראל;

השני, מגזר המסחר והשירותים סופג, יותר מכל מגזר עסקי אחר, שטף של רגולציה בלתי פוסקת.

שר האוצר הביע עניין להצטרף למאבק בהפחתת נטל הרגולציה, ולבקשתו העברתי רשימה מפורטת של חוקים רגולטוריים שהועמסו על גב המגזר הקמעונאי משנת 2000; וכן רשימת לוואי מהי הרגולציה שהועברה משנת 2008.

כמו כן, בפגישתנו עלה הצורך בסיוע אמת לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים, ולבקשת השר, הגשתי תכנית של שישה סעיפים ברי יישום:   
1. הקפאת מס הארנונה
2. ביצוע חוק מוסר תשלומים במלואו
3. הגדלת נתח ההשתתפות של עסקים קטנים ובינוניים בעוגת המכרזים הציבוריים
4. סיום הליכי רישוי עסקים
5. בלימת הרגולציה
6. צמצום הביורוקרטיה בדרך של הארכה אוטומטית של אישורים מתחדשים.

אני מאמין כי לאחר פגישה זו משרד האוצר יירתם יותר הן למאבק ברגולציה והן להקלה בעומס המוטל על מגזר המסחר והשירותים.    

בידידות,  
אוריאל

14/06/18:

חברות וחברים יקרים,

מצאתי לנכון לעדכנכם באשר לפגישותיי עם אישי כלכלה מרכזיים.

בימים האחרונים קיימתי פגישות עבודה עם שר האוצר ושר הכלכלה, כדי לדון עימם בנושאים המרכזיים העומדים על סדר היום של פעילותנו.

להלן דיווח קצר על תוצאות הפגישה (13.6.18) עם שר הכלכלה אלי כהן:

* החלטנו על חידוש פעילותה של הוועדה הפריטטית המשותפת. בוועדה דנים בנושאי מאקרו ונושאים ענפיים, הבאים לידי ביטוי בממשק העבודה שבין חברי הלשכה ומשרד הכלכלה, על יחידותיו השונות, לצורך מיקוד ופתרון יעיל של הנושאים העומדים על הפרק. בראשות הוועדה יעמדו במשותף עו"ד דן כרמלי המשנה למנכ"ל לשכת המסחר והגב' נעמה קופמן, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה. 

* הצגתי עמדה ברורה כי תזכיר 'צו יבוא אישי' לא עומד במבחן "הכמות הסבירה" וייצור יבוא מסחרי פרוץ במסווה של יבוא אישי. עמדתנו והסתייגויותינו יועברו באופן מקיף ומרוכז למשרד הכלכלה בהתאם לנקוב בצו.

* הצגתי בפני השר את מבנה התעסוקה במשק. הדגשתי כי עיקר תשומת הלב של משרדי האוצר והכלכלה מופנית לחיזוק ענפי התעשייה וההיי-טק. התעשייה מעסיקה לא יותר מ- 425,000 עובדים ונהנית מעיקר ההטבות, בעוד שמגזר המסחר והשירותים מעסיק 1.8 מיליון עובדים ונהנה מתמיכה מועטה ואף נפגע מפעולות הממשלה. השר הבטיח כי כבר בקרוב יחול שינוי במדיניות המשרד בנושא זה.

* הזמנתי את השר לפתוח כנס מרכזי שנקיים ב 11 ליולי בגני התערוכה בתל אביב, שיעסוק בעתיד המגזר הקמעונאי בישראל.

בברכת חברים,

אוריאל לין

14/11/2021

חברות וחברי לשכה יקרים,

עם העברת תקציב המדינה לשנים 2021 ו-2022 וכן העברת חלק גדול מהרפורמה הכלולה בחוק ההסדרים במשק המדינה, ייתכן שכלכלת ישראל נכנסת לעידן חדש. המבחן מכאן ואילך הוא נחישות הביצוע.

אישור תקציב המדינה זהו עניין בסיסי ואלמנטרי. זה נובע קודם כל מהצורך להקצות נכונה משאבים להשגת היעדים החשובים לנו ולהגדיר נכונה את סדרי העדיפויות במסגרת הקצאת המשאבים. יש לזכור, מי שמייצר את משאבי המדינה זה אתם והמגזר העסקי כולו. תקציב הוא גם חלק לא נפרד מכל משטר דמוקרטי. משלמי המס זכאים לדעת כיצד נוהגת הממשלה בכספם ומהם סדרי העדיפויות שלה.

במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה הועברו כמה רפורמות חשובות שלקידומן היתה לשכתנו שותפה במשך שנים רבות.
תמיד הצבנו את התחרות החופשית ואת כלכלת שוק כאחד מעקרונות היסוד שלנו. אנו גם נוכחים בנתונים מאוד ברורים ומדויקים שהיכן שתנאי השוק נקבעים כתוצאה מתחרות חופשית במגזר העסקי, המחירים יורדים; והיכן שמדובר במוצרים בפיקוח מדינה, המחירים עולים. באופן מיוחד בולטת תופעה זו בכל הקשור ליבוא מזון ולגידולים חקלאיים שם מכסי המגן הם ברמות דרקוניות של 300% ואף למעלה.

נושא כבד משקל בתוך הרפורמה הינו הפחתת עודף הרגולציה. אפשר לומר כי זהו התחום המרכזי בו משיקות פעולות המגזר העסקי מול רשויות המדינה. כמעט כל הרשויות הרגולטוריות מונעות מהשאיפה ליצור שכבות נוספות של רגולציה. הרפורמה שעברה היא צעד חשוב קדימה במובן של חיזוק השליטה המרכזית וקביעת אמות מידה מוגדרות לכל רגולציה חדשה.

נושא נוסף החשוב לנו מאוד הינו תחום הכשרות. ביזור ההשגחה ואישורי הכשרות יפחית מאוד עלויות בירוקרטיה וסחבת ויקל מאוד גם על ציבור יבואני המזון וגם על ציבור הצרכנים בכללו.

הרפורמה במכון התקנים המאמצת תקינה בינלאומית ומצמצמת את בדיקת מוצרי היבוא קודם השחרור מהנמל הינה מהלך נוסף בו השקיעה לשכתנו עבודה רבה. כיום, ללשכה, על פי החוק מעמד השווה לזה של התעשייה. כמובן רפורמה זו חייבת להיעשות מתוך אחריות ומניעת מצב של סיכון הציבור. גם פה תהיה הפחתה ניכרת בעלויות היבואנים.
אין לזלזל בחשיבות התיקון שנעשה באשר להעלאת גיל הפרישה לנשים. לטעמי, מדובר בהליך איטי מדי. אך בכל אופן יוגדל היצע כח האדם במשק ותשופר זמינות כח העבודה. כל זאת כמובן בנוסף לחסכון מאוד משמעותי לקופת המדינה.

ונעשו רפורמות חשובות נוספות כמו מעבר קל יותר מבנק לבנק והשוואת עלויות בין הבנקים.

ברור, הרפורמה אינה שלמה. בולטת מאוד בחסרונה רפורמה בענף החקלאות. נקווה שהיא תקודם בעתיד. בולטת בהיעדרה הרפורמה במס הארנונה. אבל מה שהושג הוא כבד משקל וחשוב מאוד לכלל ציבור חברינו.

צר לי כי חברי ועדת הכספים וגם התקשורת לא הפנימו מספיק את החומרה הטמונה ביצירת מסים חדשים. חלקם הגדול מיותרים לחלוטין. הם מעלים ללא צורך את מסי הצריכה ופוגעים בתקינות מערכת המס עצמה.

חברות וחברים יקרים, ביום חמישי הקרוב (18.11), נקיים את האסיפה הכללית ה-57, באקספו, מרכז הירידים, שד' רוקח 101, תל אביב. אנא, עשו את המאמץ הלא גדול והגיעו. זו הזדמנות מצוינת להכרה הדדית של כלל חברותינו וחברינו.

בברכה לכולכם,
אוריאל לין
נשיא