הטיפול בהתדרדרות ישראל במדד "עשיית עסקים" – לא לחזור על טעיות העבר

באופן מעשי רמה ירודה של סביבת עשיית עסקים גורמת לשלושה דברים: עסקים נסגרים כי אינם יכולים לעמוד בעלויות ובעומס של הבירוקרטיה והרגולציה; עסקים לא נפתחים כי יזמים ובעלי עסקים מבינים שלא כדאי להם להיכנס ל"ים סוער" זה של בירוקרטיה ורגולציה; עסק ישראלי טיפוסי צריך להשקיע פי כמה וכמה משאבי זמן וכסף בכדי להפיק אותה תוצאה כמו עסק דומה במדינה שמיקומה בעשיית עסקים הרבה יותר גבוה.

ברור שכאשר מדובר ב"עסקים", הכוונה היא בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים.

בכנס אהרון הבטיח מנכ"ל משרד האוצר כי הוא יביא לשינויים מרחיקי לכת בנושאים המרכזיים של דו"ח עשיית עסקים (רישוי עסק, תשלום מסים, רישום נכס, פעילות בתי המשפט וכו'). פרופסור צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון, הציע להקים יחידה ייעודית בתוך משרד האוצר שכל עיסוקה יהיה פיצוח הכשלים הבירוקרטים, לרבות במשרדי הממשלה.

ובכן, היינו כבר בסרט הזה.

בין השנים 2011-2009 פעלה ועדה מיוחדת שמינה שר האוצר (או הממשלה) ובראשה עמד איש מבריק, חכם ונעים הליכות, מנכ"ל האוצר חיים שני. בוועדה השתתפו מנכל"י חלק מהמשרדים, מנהל רשות המסים דאז, מנהלת הביטוח הלאומי דאז, אנשי מנגנון שונים ובאוצר ונציגי המגזר העסקי (אשר היה לי הכבוד להמנות עליהם).

הוועדה נחלה כישלון חרוץ וגם המזג הטוב של חיים שני והניהול הנאור של הוועדה לא הכינו אותו לשתי תופעות מרכזיות: האחת, "רגולטורים" ממשלתיים (עובדים בכירים ולא נבחרי ציבור) אינם מעוניינים לשנות בירוקרטיה ורגולציה או לרכך כללים מכיוון שהרגולציה והבירוקרטיה הם המגן הגדול ביותר עליהם מפני אחריות אישית לכשלים; השנייה, הרגולציה והבירוקרטיה הם הבסיס העיקרי לקיומו של המנגנון הציבורי. הבירוקרטיה והרגולציה הם "נשמת קיומו" של חלק גדול מהמינהל הציבורי. יותר בירוקרטיה – יותר עובדים!

בשורה התחתונה כל ניסיון לצמצם ולייעל בירוקרטיה ורגולציה באמצעות הבנה של "הרגולטורים" נועדה לכישלון. הם לא הכתובת. הם לא יעזרו.

צריך גם לזכור כי הכנסת בישראל הנה "היפראקטיבית" – החכי"ם מתחרים ביניהם על עוד ועוד הצעות חוק שרובם מעמיסים עוד בירוקרטיה על המערכת הציבורית, ולא קיים מדד או גוף מפקח אשר בודק את עומסי הבירוקרטיה בגין חקיקה חדשה.

הסה"כ המצטבר הוא שלא רק שהסיכוי להקטנת בירוקרטיה ורגולציה הוא מאד חלוש, אלא קיימת סכנה שתחום זה רק ילך ויתעצם.

הטיפול כיום במשרד ראש הממשלה, על ידי פקידים במסגרת פרויקט המכונה RIA, הערכת השפעה של רגולציה, גם הוא נכשל בגלל חוסר הסמכות והגישה המוטעית שרגולטורים שהינם פקידי ממשלה יעשו את העבודה.

הפתרון לתופעה זו לא יבוא מפעילות "רכה" מול הרגולטורים – אלא ממינוי אדם חזק הפועל בסמכויות ראש הממשלה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, עם מנגנון מצומצם, אשר זהו עיסוקו יום ולילה. כאשר נקבעים מדדים ברורים להישגים צפויים שהינם שקופים לציבור.

במקרה זה רק שיטת "זבנג וגמרנו" תסייע, כפי שעשו בחלק ממדינות העולם.

צמצום ביורוקרטיה ורגולציה אינו תהליך טכני, אלא שינוי תרבותי בפעילותה של המערכת הציבורית ובגורמים המניעים אותה.