המס על הדיבידנד והשפעתו על ההשקעות במשק

על פי נתוני בנק ישראל, בשנת 2015 ירדה ההשקעה בנכסים קבועים ב- 1.8% לעומת השנה הקודמת. כשנשאל ד"ר שטייניץ מדוע לדעתו מתרחשת תופעה זו, השיב כי לדעתו הסיבה העיקרית טמונה בכך שבישראל שוררת נורמה ציבורית המתנגדת לכך שחברות עסקיות תפקנה רווחים סבירים מפעילותן. אין ספק כי מה שעמד לנגד עיניו של שר האנרגיה היו המאבקים האינטנסיביים אליהם נקלע מתוקף תפקידו בכל הנוגע למתווה הגז.  

ההתנגדות המאוד חריפה, בחלק מאמצעי התקשורת ובכנסת ולאחר מכן אף באופן חלקי בהחלטת הבג"צ, על נוסחת הפקת הרווחים של חברות הענק בהפקת המשאבים וניצולם העסיקה אותו מאוד. ד"ר שטייניץ ראה את הכוחות המתנגדים למתווה הגז כמונעים מתפיסה נורמטיבית המתנגדת להפקת רווחים של חברות עסקיות.

מצאתי עניין רב בתשובתו, שכן היא מצביעה על תופעה מאוד שכיחה השוררת כיום בקרב ממשלת ישראל; ניתוק מכל הנעשה ומכל ההליכים המתרחשים כיום במגזר העסקי.

ד"ר שטייניץ כיהן כשר האוצר בתקופה שבין 31.3.2009 ל- 18.3.2013, תקופה בהחלט משמעותית במונחים של מדינת ישראל. הוא לא זקוק למחמאות ממני. איש אינו מפקפק באינטליגנציה הגבוהה שלו ובהיותו אינטלקטואל רחב אופקים, אך דווקא כאן טמונה הבעיה. אותו ד"ר יובל שטייניץ, שכיהן בתפקיד שר האוצר, הוא עצמו זה שהניף את המהלומה הקשה ביותר על התפיסה שהפקת רווחים על ידי חברות עסקיות היא פעולה לגיטימית.

בתקופת כהונתו הועלה המס על משיכת רווחים בלא פחות מ- 20% בפעימה אחת. המס המקובל מאז ומתמיד על משיכת רווחים בחברות עסקיות היה 25%. וזאת לאחר שמשולם מס החברות בשיעור של 25%, מהשקל הראשון של הרווח. ד"ר שטייניץ עצמו היה המבצע של העלאת שיעור המס לרמה של 30%.

ראוי לציין שיש לא מעט מדינות, כמו סלובקיה, בהן אין שום מס על משיכת רווחים, ויש מדינות רבות נוספות, כמו קפריסין ואירלנד, ששם שיעור המס על משיכת רווחים הוא נמוך מאוד.

חוסר האיזון בולט במיוחד נוכח העובדה שהעלאת שיעור המס לרמה של 30% הוחלה דווקא על בעלי מניות מהותיים, אלה המעורבים בניהול העסק ואלה הנוטלים את הסיכון לכישלונו או הצלחתו של העסק. משיכת רווחים בבעלות פסיבית, כמו קבלת דיבידנדים מחברות הנסחרות בבורסה, נשארה ברמה של 25%.

משיכת רווחים אינה אולי הגורם המרכזי מדוע היקף ההשקעות ירד, אבל היא מתווספת לשורה של אינספור הכבדות המוטלות חדשות לבקרים על המגזר העסקי, אם באמצעות חוקים חדשים, דרישות לדיווחים או רגולציה שופעת.

הממשלה מנותקת מהמגזר העסקי, ותשובתו של ד"ר שטייניץ מדוע ירדו ההשקעות היא ההוכחה לכך. הניסיון לטפל בירידה בצמיחת המשק אינו יורד לשורש הבעיה אלא מטפל רק בסימפטומים. אם נוכחים כי הייצוא התעשייתי ירד, מזרימים תקציבים כדי לנסות ולסייע לייצוא התעשייתי, וזאת על אף שמיליארדים רבים, בדרך של הטבות מס, כבר מוענקים דרך חוק עידוד השקעות הון.

נעדרת כיום ראייה כוללת של המשק על הבנת בעיותיו. אולי זה המקום לצטט אחת מאמרותיו של וינסטון צ'רצ'יל: "יש כאלה הרואים במגזר העסקי הפרטי טרף שיש לצודו; ויש כאלה הרואים בו פרה שיש לחולבה, אך רק מעטים מבינים שזהו הסוס המושך את העגלה."

בתזמורת הכלכלית היום יש כינורות, יש קונטרבס וחלילים אך נעדר המנצח זובין מהטה. שורש הבעיה הוא בהריסת המוטיבציה של בעלי עסקים לבנות ולפתח עסקים, כתוצאה ממסה של הליכים ששילובם יחד הביא לתוצאה זו.

כל עוד הממשלה תישאר מנותקת מהמגזר העסקי ולא תבין יותר לעומק מהן הסיבות לירידה בהשקעות ובמוטיבציה לפיתוח ולהקמת עסקים בישראל, אין סיכוי שמצב זה ישתנה.

מאמר דומה פורסם בגלובס בתאריך 17.5.16