שמונה המגמות החונקות את המגזר העסקי

מגמה ראשונה - פגיעה בזכויות היסוד של המעסיק: אנו עדים לפגיעה בזכות הקניין של המעסיק בהחלטותיו של בית הדין לעבודה אשר קובע כי לעובד זכויות "מעין קנייניות" ברכוש העסק וגוזר מכך מסקנות אופרטיביות. שלילת חופש החוזים, כאשר המעסיק מחויב לנהל משא ומתן ומחויב בהמשך גם לחתימה על הסכמים, וכח כמעט לא מוגבל הניתן לארגוני עובדים להיכנס פיזית לחצרו של המעסיק.

מגמה שנייה - ביורוקרטיה מסואבת, היוצרת עלויות נוספות, אשר הפתרון אשר הפתרון לה יכול וצריך להגיע רק מלמעלה, מדרג של שרים וממשלה ולא מדרג של מנכ"לים הנעדרים מוטיבציה נכונה.

מגמה שלישית - העלויות הכבדות של המונופולים המוחלטים שבבעלות המדינה המושתות על גב המגזר העסקי: חברות הנמלים, חברת החשמל, רשויות מקומיות, רשות שדות התעופה, חברות המים.

מגמה רביעית - תופעה חמורה מאין כמוה ההולכת ומתפתחת, הפליליזציה של תחום הניהול העסקי. כיום, במדינת ישראל, אם אתה מנהל עסק אתה נמצא בסיכון גבוה מאוד להפוך לעבריין. מלאכת החקיקה פולטת כל הזמן עוד ועוד עבירות פליליות המכוונות נגד מנהל העסק או בעליו, ואין עסקינן בעשרות עבירות פליליות שכן, אלא באלפי עבירות פליליות! בדיני העבודה למעלה מ- 200; בהגנת הצרכן – 62; בחוק הגנת הסביבה לפחות 750; וזאת בטרם נזכיר את שוק ההון, חוקי רישוי ודרישות של רשויות למיניהן. מדובר ברשת סבוכה של עבירות פליליות, שגם אם בעל העסק יהיה הכי ישר והכי זהיר הוא יכשל – כי מוטלת עליו האחריות על מעשיו של אחר ומוטלת עליו חובת ההוכחה שאינו עבריין.

מגמה חמישית – מוצאת ביטויה בתחום גביית המיסים. בעבר בהיותי ממונה על הכנסות המדינה, יגעתי את מוחי כיצד לשפר את הגבייה מבלי להטיל עול עיסוק נוסף על המגזר העסקי. כיום בוחרים בדרך פשוטה – מטילים חובת דיווח מע"מ מקוון של כל עסקה וחובת אישור חתימה אלקטרונית. הגבייה תשתפר כנראה אולם במחיר של עול נוסף על המגזר העסקי.

מגמה שישית - לשיא השיאים המטורף הגענו בתחום דיני העבודה. נתונים שאיש לא יאמין כי הם אפשריים: משנת 2000 ועד היום הועברו בחקיקה ראשית 118 תיקוני חקיקה וחוקים חדשים בתחום דיני העבודה. בחקיקת משנה הועברו 37 תיקונים. כל שינוי או תיקון משמעותו חובה נוספת המוטלת על המעסיק. רק בשנתיים האחרונות נוספו 60 עבירות פליליות חדשות בתחום דיני העבודה. לכך מתווספות החלטות בתי הדין לעבודה, אשר מגנות על זכויות העובדים תוך פגיעה חוזרת ונשנית בזכויות היסוד של המעסיקים, ובחירות המעסיק לעצב את מבנה התעסוקה של ארגונו העסקי.

מגמה שביעית – חוקי סביבה, בהם מטילים חובות איסוף פסולת על יצרן או יבואן, כאשר הפסולת כלל אינה בחזקתו. על פי התפיסה של המשרד להגנת הסביבה מי שמייבא תרופות ומספקן לבתי החולים מזהם את הסביבה, ומי שמייבא מקררים עבור משקי הבית מזהם את מי התהום בפסולת אלקטרונית.

מגמה שמינית – הקמת רשויות מדינה חדשות, כמו רשות הלבנת הון, רשות הגנת הצרכן ורשות מאגרי מידע. מינוי רגולטורים נוספים כשכולם מייצרים צווים, נהלים, תקנות ועוד חקיקה ועוד רגולציה.