כיצד מיסי הארנונה מדכאים יצירת מקומות עבודה חדשים

כאשר המדינה אינה מפריעה למגזר העסקי ואינה מכבידה עליו בגזרות שונות ומשונות, היוצרות מעמסה כספית, ואינה מטילה עליו מיסים מיותרים או בלתי הוגנים, מוביל הדבר ליצירת מקומות עבודה חדשים. לבעלי העסקים, המעסיקים, יש תמריץ חיובי לפתח את עסקיהם להגדיל אותם וליצור מקומות עבודה חדשים. כך, יכולים להשתלב עובדים נוספים במעגל התעסוקה, ליצור לעצמם ולמשפחתם הכנסה המאפשרת להם לצרוך מוצרים ולהניע את גלגלי המשק. אנשים עובדים אף אינם זקוקים לתמיכת הקופה הציבורית ואינם נופלים כנטל על החברה כולה.
 
"יצרן" מקומות העבודה החדשים המרכזי במשק, במגזר העסקי, הינו מגזר המסחר והשירותים. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במהלך העשור האחרון (2003 – 2012) יצר מגזר המסחר והשירותים 446 אלף (!!!) מקומות עבודה חדשים באופן מצטבר, זאת לעומת 47 אלף מקומות עבודה חדשים במגזר התעשייתי – פי עשרה (10) יותר!
 
למרות הנתון הזה, הממשל המרכזי והרשויות המקומיות משתמשות ב"ארנונה", כדי להלקות את מגזר המסחר והשירותים ולדכא את רצונו להתפתח ולייצר מקומות עבודה חדשים:
עפ"י נתונים שפורסמו בעיתון "גלובס" 16.1.14, בעיר ירושלים עלות הארנונה למ"ר בשקלים לשנה ל"תעשייה" הינו 88.24 ול"עסקים אחרים" 303.32 – כ-פי 3.5 (!!!) לרעת מגזר המסחר והשירותים. בתל-אביב-יפו עלות הארנונה למ"ר בשקלים לשנה ל"תעשייה" הינו 106.56, ול"עסקים אחרים" 240.57 – כ-פי 2 (!!!) לרעת מגזר המסחר והשירותים. היחס לרעת מגזר המסחר והשירותים מיושם באופן דומה (כ-פי 2) גם בערים ראשון לציון, כפר-סבא, הרצליה, רעננה ורמת-גן.
 
צריך לזכור כי הארנונה הינה מס עירוני המשולמת ע"י בעלי עסקים בגין שירותים שאמורים להינתן לבעלי העסקים ע"י הרשות המקומית. השירותים הניתנים למגזר העסקי בכללותו אינם שונים עת הם ניתנים למגזר ה"תעשייה" או ל"מסחר ושירותים". הארנונה הינה מעלויות התקורה הכבדות המוטלות על המגזר העסקי, תעשייה, מסחר ושירותים כאחד. זה הוא מס המשולם ע"י בעל העסק מעצם הימצאותו בטריטוריה מוניציפאלית, בין אם יש לו הכנסות ובין אם לאו. ככול שמס זה גבוה יותר, כך הכדאיות בפיתוח העסק נמוכה יותר.
 
נבחרי השלטון המרכזי ונבחרי השלטון המקומי חורטים על דגלם, ללא כל קשר לשיוכם הפוליטי, את חשיבות הגברת התעסוקה במשק, ובאותה הנשימה מדכאים את "יצרן" מקומות העבודה המרכזי במשק, הוא מגזר המסחר והשירותים. הם שוכחים שמאחורי המגזר העסקי עומד כוח אלקטוראלי של כשני מיליון מצביעים פוטנציאליים, שלבסוף יבינו כי מכים אותו מכול כיוון אפשרי, גם באמצעות מקל הארנונה, עד כדי כך שבסוף לא יהיה כדאי לעשות עסקים בישראל ולהעסיק עובדים.
 
אין כל הגיון באפליה הבוטה בין חלקיו השונים של ה"מגזר העסקי", בכל הקשור בארנונה. יש לפעול לפישוט ואחידות מערכת המיסים העירונית ולאפשר למגזר העסקי לשמור על עוצמתה של כלכלת ישראל. כולנו כציבור נהנים מעוצמה זו. 

מאמר דומה התפרסם בגלובס.