איגוד לשכות המסחר עתר לבג"צ בשם 14 רשתות שיווק קמעונאיות בבקשה כי יורה על ביטול ה"אישורים החריגים" להעלאת ארנונה לנכסים שאינם "למגורים

במסגרת העתירה מתבקש בית המשפט להצהיר, כי ה"פיילוט" שנערך במשרד הפנים בשנת 2012 ושבמסגרתו ניתנו אישורים חריגים לכ-70 רשויות מקומיות בשיעור העלאה שנע בין 4% ל-15% ללא בדיקה פרטנית כמתחייב על פי חוק איננו עומד בדרישות החוק ואף סותר הוראות והנחיות שפרסם משרד הפנים עצמו.

בקשת ההצטרפות נערכה על ידי עו"ד שלומי לויה היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר ו עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל יחסי ממשל כנסת וחקיקה באיגוד לשכות המסחר.

על פי העתירה, דיני ההקפאה ולאחר מכן חוק ההסדרים במשק המדינה משנת 1992 ביקשו להגביל את הסמכות של הרשויות המקומיות בקביעת הארנונה הכללית ולתת יותר שיקול דעת לשלטון המרכזי. השרים הם אלו שקובעים את הסכום המזערי והסכום המרבי של הארנונה לכל אחד מסוגי הנכסים ולרשויות המקומיות יש רק מרווח תמרון בין סכומי המינימום למקסימום שנקבעו.

יחד עם זאת, הרשות המקומית יכולה להגיש בקשה לשרי האוצר והפנים ל"אישור חריג" להעלאה של ארנונה. השרים מחויבים לבחון פרטנית כל בקשה ולוודא שאכן יש הצדקה להעלאה חריגה של ארנונה מעבר לנוסחת העדכון הכללית הקבוע בחוק. על השרים לקבל החלטה, תוך בחינת מכלול השיקולים הרלוונטיים, לרבות הגנה על ציבור משלמי הארנונה, הגיעו לכלל החלטה, שאכן יש הצדקה אמיתית להעלאת חריגה של תשלום הארנונה.

על רקע זה, נדהם איגוד לשכות המסחר לגלות בתגובה המקדמית של הפרקליטות לעתירה, שאוששה גם בפגישה שקיים נשיא האיגוד עם שר הפנים וצוות משרדו ביום 21/11/2013 כי בשנת 2012 הונהג "פיילוט", שבמסגרתו ניתן אישור גורף לכל בקשה למתן "אישור חריג" להעלאה חריגה של ארנונה בשיעורים של 15%-4%, תוך התפרקות מוחלטת משיקול הדעת של המשיבים, שרי הפנים והאוצר. מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי מדובר, כאמור, בלא פחות מ-70 רשויות מקומיות אשר פנו וקיבלו "אישור חריג" להעלאת ארנונה לעסקים. בדרך זו החריג לכלל הפך לכלל בניגוד גמור לכוונת המחוקק.

יותר מכך, "אישור חריג", שניתן, איננו מוענק לתקופה זמנית כזו או אחרת אלא לעולמי עד. ה"אישור החריג" שניתן מהווה את הבסיס לחישוב תשלום הארנונה לשנים הבאות. כלומר, העסקים העותרים נמצאים כבר בשנה השלישית לפגיעה הנמשכת בהם: בשנת 2012 גדל תשלום הארנונה שלהם בעקבות מתן ה"אישור החריג", וסכומי הארנונה שהם משלמים לכל רשות מקומית בשנת 2013 ובשנת 2014, ולמעשה מכאן ולעולם ועד, מבוססים על אותו "אישור חריג" בלתי חוקי של שנת 2012.

בדרך זו , נטען בעתירה, "שומר הסף", שרי הפנים והאוצר, אפילו לא נרדם בשמירה - הוא פתח מיוזמתו את השער תוך הפרת הדין והפרת החובות המוגברות המוטלות עליו כמשרתו של הציבור.

יתר על כן, החוק מחייב כי העלאת ארנונה לעסקים תותנה בהעלאת ארנונה למגורים. בחלק מהמקרים לא התקיים תנאי זה, האישור החריג להעלאת ארנונה לעסקים ניתן בלא שהותנה בהעלאת ארנונה למגורים ורק מבחינה זו יש כאן הפרה בוטה של החוק.

עוד נטען בעתירה כי "חיוב בארנונה הוא לגיטימי כל עוד מדקדקים ופועלים בהתאם לחוק. אולם, שעה ששרי הפנים והאוצר כלל לא הפעילו את שיקול הדעת שלהם, ונעדרה הבחינה העניינית והפרטנית של כל בקשה לגופה, לא התקיימו כל התנאים המהותיים הנדרשים לפגיעה בזכות הקניין של בעלי העסקים שזכתה לעיגון במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. קניינם של בעלי העסקים איננו הפקר."

מעבר לכך, טוענים עוה"ד כרמלי ולויה, כי איגוד לשכות המסחר מנהל מאבק ארוך, רב שנים, בנוגע לנטל תשלומי הארנונה המוטלים על המגזר העסקי תוך התמקדות במגפת ה"אישורים החריגים". נטל זה הופך כבד מנשוא ולרכיב משמעותי ביותר במסגרת ההוצאות של כל עסק ועסק. "מדובר בהכבדה נוספת, קשה ביותר על המגזר העסקי אשר נמצא בתקופה האחרונה תחת לחץ כבד ביותר להורדת מחירים. ממשלת ישראל לקחה לה למשימה להילחם ביוקר המחייה, אך בד בבד היא מאפשרת למונופולים המוחלטים בבעלותה (ובהם הרשויות המקומיות) לגבות סכומים נוספים מהמגזר העסקי. המגזר העסקי ובעיקר עסקים מתחום המסחר והשירותים, כבר הגיעו לשיא כושר הספיגה. "

יצוין כי איגוד לשכות המסחר יזם הצעת חוק לתיקון העיוותים במס הארנונה. ההצעה כוללת, בין השאר, הסדרת התנאים למתן אישורים חריגים לגביית ארנונה ברשויות המקומיות, הגברת הפיקוח של הכנסת על תהליך הענקת האישורים, ביטול הצמדת העלאת הארנונה למדד השכר במגזר הציבורי והפחתה משמעותית בריבית הפיגורים אותה גובות הרשויות.

נספח:

טבלה המפרטת חלק מרשימת הרשויות המקומיות שקיבלו אישור חריג להעלאת ארנונה במסגרת ה"פיילוט", של שנת 2012, ולצד כל אחת מהן החברות שנפגעו ממתן ה"אישור החריג", ואחוז ההעלאה שאושר לכל רשות: