שימוש בתעודות בדיקה ממעבדות מחו"ל במוצרים שחל עליהם תקן רשמי

ביחס למוצרים בקבוצת יבוא 1 ו-2, כחלופה לביצוע בדיקת דגם מלאה במכון התקנים / מעבדה מוכרת, הבודקת כי הטובין עומדים בדרישות הסעיפים הרשמיים בתקנים החלים עליו, יש אפשרות לעשות שימוש באישורי מעבדות בינ"ל מחו"ל בהתאם להסכמים שלהם עם מכון התקנים ו/או מעבדות מוכרות בארץ וכך להוזיל את העלויות ולצמצם את הזמן לקבלת אישור הדגם.

במאמר זה נסקור את אופן השימוש בתעודות בדיקה ממעבדות בחו"ל, היכן מאתרים רשימת מעבדות שיש להן הסכמי הכרה עם מכון התקנים / מעבדות פרטיות, מהי בדיקת השלמה שייתכן שיש לבצע לאחר קבלת ההכרה בתעודה מחו"ל ונתייחס גם לשימוש בתעודות בדיקה ממעבדות מחו"ל למוצרים מקבוצת תקינה 3 שהיא מבוססת הצהרת יבואן.

 

בהתאם לחוק התקנים חלה חובה לעמוד בדרישות תקן ישראלי רשמי (לעיתים יש גם חובה לעמוד בדרישות תקנים ישראליים שאינם רשמיים מתוקף רגולציה של משרדי ממשלה שונים).

משרד הכלכלה ריכז מידע מפורט בנושא באתר שלו ובמסגרתו ניתן לראות בין היתר:

  • מנוע חיפוש האם התקן הינו רשמי (וככל שלא כל סעיפי התקן רשמיים מהם הסעיפים הרשמיים) המשלב מידע אודות קבוצת היבוא של התקן הרשמי (כולו או סעיפים בו)- לחצו כאן 
  • מידע לגבי המעבדות שהממונה על התקינה הכיר בהן לצרכי בדיקת יבוא וביחס לאילו תקנים כל מעבדה קיבלה הכרה (החל משנת 2018 בדיקות היבוא נפתחות באופן הדרגתי לתחרות כך שמעבדות פרטיות יוכלו להתחרות במכון התקנים)- לחצו כאן

 

מצוידים בידיעה באשר לזהות התקן הישראלי שבו יש לעמוד, ולאיזה קבוצת יבוא הוא משתייך נוכל להתקדם לשלב הבא, והוא בדיקה האם התקן הישראלי (רשמי ו/או מחייב) מאמץ תקן בינ"ל / זר, ואם כן- באיזה תקן מדובר ובאיזה מהדורה של אותו תקן. יש לשים לב האם התקן הזר מאומץ כפי שהוא, או שמא קיימים שינויים לאומיים לישראל בלבד (ND= National Deviations), המתאימים אותו למדינת ישראל. ככל שקיימים שינויים לאומיים סביר להניח שתעודת הבדיקה מחו"ל לא תיתן מענה לעמידה באותן דרישות ויש לוודא שהמוצר עומד באותן דרישות ללא קשר לתעודת הבדיקה מחו"ל.

 

במידה ומדובר בתקן רשמי או מחייב, נוכל להיכנס לאתר צפייה בתקנים של מכון התקנים ולצפות בתקן כולל שינויים לאומיים לתקן הזר ככל שישנם. האפשרות לצפות בתקנים באתר תתבצע לאחר הורדת תוכנות מסוימות והזנת מספר פרטים אישיים (שימו לב, לא ניתן להוריד את קובץ התקן, להדפיסו או לצלם מסך).

 

מצוידים בזהות התקן הבינ"ל / זר, נוכל לבדוק עם היצרן / ספק שלנו, האם קיימות ברשותו תעודות בדיקה ממעבדות בחו"ל עבור תקן זה.

זה המקום להסביר כמה מושגים חשובים ברגולציה האירופאית ששונה מהותית מהרגולציה הישראלית:

  • DOC= Declaration of conformity- הצהרת יצרן לפיה מוצר מסוים עומד בדרישות הרגולציה האירופאית כפי שמפורט בהצהרה ושעל בסיסה הוא מסמן את המוצר עם סימון CE אין המדובר בתעודת בדיקה.
  • CE= הצהרה של יצרן בדרך של סימון על המוצר, המתחייב שעומד בדרישות רגולציה אירופאית. אין המדובר בתעודת בדיקה.
  • EMC= תאימות וחסינות אלקטרומגנטית- הנושא מוסדר באירופה ברגולציה רוחבית ולכן בתעודות בדיקה של תקן מאומץ על פי רוב לא ייכללו בדיקות ה- EMC אלא זה ייכלל בתעודת בדיקה נפרדת. בישראל הוכנסו דרישות אלו לתקנים רבים מעולם החשמל והאלקטרוניקה.

 

כעת נוכל לבדוק האם יש אפשרות לעשות שימוש בתעודות בדיקה ממעבדות מחו"ל בהתאם להסכמים של אותה המעבדה עם מכון התקנים ו/או מעבדות מוכרות בארץ. לכן, בשלב זה יש לבדוק את זהות המעבדה בחו"ל בה האישור הונפק, והאם קיים בינה לבין מכון התקנים / מעבדות פרטיות הסכם הכרה כמפורט בחלופות הבאות:

 

  1. חלופה אחת: CB TEST CERTIFICATE (רלוונטית למוצרי חשמל ואלקטרוניקה)

(Certification Bodies (CB היא רשת בינ"ל של הכרה במעבדות שלהבנתנו מכון התקנים, ומעבדות סיסטם, חרמון ו-ITL חברים בהן.

CB Test Certificate הוא דו"ח בדיקה מלא של מעבדות שחברות ברשת ה- CB Scheme. תעודה בפורמט הזה בדרך כלל יקרה מתעודה דומה מאותה המעבדה שלא במסגרת רשת ה- CB  ובדרך כלל קל לעשות בה שימוש כחלופה לבדיקה בארץ. על פי רוב, כאשר ליבואן יש תעודת CB שכוללת גם בדיקה של ה- EMC שתואמים את התקן והדרישות שאומצו בישראל היבואן לא יזדקק לבדיקה מלאה, אלא לבדיקת השלמה שאמורה להיות זולה משמעותית וגם להימשך פחות זמן.

 

  1. חלופה שנייה: הסכמי הכרה

לפי הוראות הממונה על התקינה מכון התקנים כמו גם מעבדות מוכרות רשאיות לחתום על הסכמים מול מעבדות בחו"ל באופן שיהוו חלופה למרבית בדיקת הדגם. הן מכון התקנים והן המעבדות הפרטיות אינם מנגישים לציבור את המידע על כלל המעבדות שהם קשורים בהסכמים עמן ועל היבואן לבדוק מול המעבדות השונות האם יוכלו להכיר בתעודת בדיקה שיש לו ממעבדה בחו"ל.

  • מכון התקנים הנגיש רשימה (שאינה מלאה ועדכנית) של חלק מהסכמי ההכרה בין מכון התקנים הישראלי למעבדות בינ"ל- לחצו כאן

 

על רקע התחרות בבדיקות היבוא, ביחס למגוון רחב של תקנים, מעבדות פרטיות ומעבדות מכון התקנים יעשו מאמץ לאפשר שימוש בתעודות בדיקה ממעבדות בינ"ל רציניות (ולמשל מוסמכת לפי ISO 17025 ע"י גוף הסמכה המסונף ל- ILAC) וגם אם טרם פניית יבואן אליהם אין להם הסכם עם אותה המעבדה, הם ינסו לחתום על הסכם שיאפשר את ההכרה. מוזמנים לבדוק מול המעבדות ולראות אם ניתן יהיה לעשות שימוש בתעודות הבדיקה מחו"ל. ככל שתעודת הבדיקה היא לפי התקן המאומץ והמעבדה הבודקת בישראל מוכנה להכיר בתעודה, התקדמנו יפה, חסכנו זמן וכסף.

 

כאמור, במידה וקיימים שינויים לאומיים המתאימים את התקן למדינת ישראל, כלומר התקן לפיו נבדק המוצר אינו זהה בכל סעיפיו לתקן הישראלי הרלוונטי, נידרש לבצע בדיקת השלמה- שעל פי רוב הינה קצרה וזולה יותר מבדיקה מלאה, ובדיקות משלוח בהתאם לנספח הש' של התקן. נסביר כי נספחי ש' של תקנים מפרטים את הבדיקות הנדרשות למתן אישור דגם ואישור משלוח. לכן, בדיקת ההשלמה תתבצע בהתאם לזהות הבדיקה- האם מדובר בבדיקת דגם, או בבדיקת משלוח.

 

בתקנים בהם אין שינויים לאומיים המתאימים את התקן למדינת ישראל, ותעודת הבדיקה מחו"ל מכסה באופן מלא את כל סעיפי התקן הישראלי הרלוונטי, לא יהיה צורך לחזור על הבדיקה, אלא נידרש לבדיקת אימות מסמכים המתבצעת לרוב דרך מספר האישור הרשום על גבי התעודה, ולמספר בדיקות (מצומצם לרוב), כמפורט בנספח הש' של התקן ביחס לבדיקת דגם או בדיקת משלוח- תלוי במקרה.

 

שימו לב כי בדיסציפלינות שונות כגון חשמל ואלקטרוניקה, כימיה, רכב וחלפים, צעצועים ומוצרי תינוקות ועוד נדרשות תעודות בדיקה שונות, וייתכן כי יהיה צורך לספק Test Report יחד עם מסמך Certificate במסגרת בדיקות ההשלמה / אימות מסמכים. יש לבדוק זאת מול המעבדה הרלוונטית בישראל לאותו התחום.

 

שימו לב גם לתוקף אישור הדגם, שמשפיע גם על התוקף המקסימלי של תעודת בדיקה מחו"ל - אם למשל לתקן מסוים תוקף אישור דגם לפי נספח הש' הוא שנתיים, אז לא ניתן יהיה לעשות שימוש בתעודת בדיקה מחו"ל שניתנה לפני שנתיים.

  • קישור למנוע חיפוש נספחי ש' באתר משרד הכלכלה- לחצו כאן

 

התייחסות לשימוש בתעודות בדיקה ממעבדות מחו"ל למוצרים מקבוצת תקינה 3

 

במסמך נהלי הממונה על התקינה, מפורט בעמודים 11-12 כי תיק מוצר לדגם לטובין מקבוצה מספר 3 נדרש לכלול, בין השאר (יש דרישות נוספות כפי שניתן לראות בעמודים אלו), תעודת בדיקה המעידה על התאמת דגם הטובין לתקן הרשמי הישראלי או לתקן הבינ"ל שאומץ על ידי התקן הישראלי הרשמי, שנתנה על ידי אחת מאלו:

א. מעבדה מוסמכת ישראלית או מכון התקנים.

ב. מעבדה שמקום מושבה אינו בישראל והמוסמכת על ידי גוף הסמכה החתום על האמנה ב- ILAC.

ג. מעבדת היצרן ובתנאי שהנה מוסמכת על ידי גוף הסמכה החתום על האמנה ב- ILAC.

 

בהתאם לכך, כיצד יכול יבואן ישראלי לבדוק האם מעבדה בחו"ל, שבדקה טובין, הינה מעבדה מוסמכת ע"י גוף הסמכה החתום על אמנת ILAC? מוזמנים לעיין במסמך מפי אתי פלר, מנכ"לית הרשות הלאומית להסמכת מעבדות הכולל הסבר מפורט לצד התייחסות לסעיפים שתעודות הבדיקה- ככל שהבדיקות בוצעו תחת הסמכה- נדרשות להכיל על פי דרישות התקן הבינלאומי ISO/IEC 17025: 2017 ושורה של קישורים חיוניים.

קישור למסמך המלא- לחצו כאן 

 

* האמור לעיל הוא בבחינת מידע ראשוני בלבד ואין בו משום פירוט של כל הדרישות הרגולטוריות, או החוקיות במלואן. אין באמור לעיל בכדי להוות משום יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. הכתוב לעיל מהווה תיאור כללי בלבד ובלתי מחייב. יש להביא גם בחשבון שעם הזמן נוספים/משתנים נהלים, חוזרים, צווים ותקנות ויש לעקוב אחר השינויים והעדכונים המתבצעים מעת לעת לפני ביצוע כל פעולה בהסתמך על המידע המופיע כאן.

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות אל מירב קפלן, יועצת יבוא מכס ותקינה בלשכת המסחר בטלפון 03-5631116 או בדוא"ל:  meravk@chamber.org.il

למידע נוסף בתחום זה