סין: מסמך לבן, עתיד ורוד?

מסמך זה אמנם מתייחס ליחסי ארה"ב וסין, אך ישנן מגמות כלליות מהן גם אנחנו יכולים ללמוד והרי הן לפניכם:

– ע"פ המסמך, בשנת 2014 החלה סין להפוך מכלכלה מוכוונת ייצור לכלכלה מוכוונת שירות וידע, מה שהוביל לירידה קיצונית בקצב גידול התמ"ג (ירידה ממספר דו ספרתי ל-7.4) והשנה חלה התמתנות במגמה (ירידה ל-6.9).

– המצב הנוכחי כונה ע"י הנשיא הסיני Xi Jinping כ"The new normal" – שלב מקדים לשלב הבא בהתפתחות כלכלת סין, כאשר מטרתה הנוכחית היא לאזן את הכלכלה ולחלק את יתרונותיה הכלכליים בצורה שווה יותר בין אזרחיה.

– משמעות העניין, מעבר לירידה בתמ"ג, היא כי חל מעבר ממודל הנותן דגש על השקעות למודל הנותן דגש על צריכה, בעיקר צריכה פנימית בתוך סין.

– המסמך מצטט את ראש הממשלה הסיני Li Keqiang בהתייחסו לכמה נקודות השנה:

1. התחייבות לבצע את תוכנית Made in China 2025 - מעבר לתעשייה חכמה ונקייה, מוכוונת חדשנות ומוכוונת איכות על פני כמות.
2. התחייבות להמשך המאבק בשחיתות.
3. התחייבות לחיזוק העסקים הפרטיים במדינה ע"י פתיחת השוק להשקעות זרות בכמחצית הסקטורים האסורים להשקעה כיום, שיישומה החל כבר בשנת 2014.

– סין הולכת כעת בדרכן של מדינות רבות ששינו את כלכלתן בעבר בעת הפיכתן ממוכוונות ייצור ברמה נמוכה למטרות ייצוא, למוכוונות טכנולוגיה ברמה גבוהה וצרכנות, דוגמת יפן בשנות ה-80 ודרום קוריאה בשנות ה-90. מעבר זה אינו פשוט ואף מכאיב אך סין דבקה במסלולה ה"נורמלי החדש" לטובת ביסוס כלכלה חזקה וטובה יותר.

– כחלק מתוכנית החומש ה-13, הציג הנשיא הסיני Xi את רפורמות ה-Supply Side Economic, שע"פ המסמך מזכירות במהותן את תוכניתו הכלכלית של נשיא ארה"ב רונלד רייגן בשנות ה-80, שהצעידה את ארה"ב לאחת מתקופותיה המוצלחות ביותר מבחינה כלכלית. במסגרת רפורמות אלה צפויים קיצוץ במס על מנת להמריץ צמיחה כלכלית ולעודד חברות להשקיע ולייצר, קיצוץ בהוצאות הממשלה, הפחתה ברגולציה ועוד. כראיה לתחילת הרפורמות, מביא העיתון XINHUA את התהליכים הבאים שכבר מתרחשים בפועל: צמצום עודף פעילות תעשייתי,  פישוט בירוקרטיה, הגברת האורבניזציה ונטישת מדיניות הילד היחיד.

– לפני כשנה הודיעה סין על פתיחת אזורי סחר חופשיים – FTZ, בגואנגדונג, פוג'יאן וטיאנג'ין ובהמשך גם בשנגחאי. פתיחת אזורים אלה הוגדרה ע"י מועצת המדינה כצעד קריטי לא רק לפתיחתה של סין לעולם אלא גם להגברת הסחר שלה ולקידום השקעות. כל אחד מאיזורי הסחר החדשים עושה שימוש במיקומו הגיאוגרפי, למשל, איזור הסחר בפרובינציית גואנגדונג שבדרום סין יחלוש על חלקים מהערים גואנגז'ו, שנז'ן וז'וחאי ויעמיק את שיתוף הפעולה של הונג קונג ומקאו עם סין. חברות זרות יוכלו להיכנס ולהשקיע באזורי הסחר החופשי באופן זהה לחברות מקומיות למעט 122 סקטורים הנכללים ב"negative list" (לדוגמא מערכות בקרה אווירית, תאגידי דואר, כריית מתכות ועוד). במסגרת ההתפתחויות האחרונות, יאפשר הבנק הסיני People’s Bank of China לחברות זרות הפועלות ב-FTZ להמיר עד 10 מיליון דולר ליואן בשנה בחופשיות, דבר שלא היה אפשרי עד כה.

בנוסף, מובאות בדו"ח שפורסם על ידי לשכת המסחר האמריקאית בדרום סין 

המלצות לשנת 2016 על פי ה- ECONOMIST:

1. להאיץ ליברליזציה של השוק על מנת שהאשראי יזרום לטובת החברות הדינמיות ביותר ולא לחברות המקושרות ביותר.
2. ביסוס ואכיפה של חוק אחיד עבור כל החברות – ממשלתיות ופרטיות, מקומיות וזרות, לשם יחס הוגן.
3. קיצוץ ה"שומן" בחברות בבעלות ממשלתית (SOE) ועידוד יזמות וחדשנות ע"י עידוד המגזר הפרטי. סין עדיין נסמכת על כלכלה מתוכננת ותעשיות מסורתיות ומבלי לפתוח את השוק לתחרות ולעודד חדשנות היא תתקשה להדביק את הפער מול שאר העולם.

בחלקו האחרון של המסמך הוצגו תוצאו סקר לשכת המסחר האמריקאית בקרב חבריה ומחלקן ניתן ללמוד ולהקיש המלצות גם לגבי חברות זרות נוספות ממדינות שונות:

– 5 הסיבות העיקריות להקמת חברה בדרום סין (ולא בחלקים אחרים שלה) הן:

1. ההזדמנויות בשוק המקומי.
2. זמינות של כח אדם מקצועי איכותי.
3. תשתיות איכותיות.
4. קירבה להונג קונג.
5. פתיחות גדולה יותר משאר סין.

– השנה כח האדם והתשתיות "קפצו" מעלה ביחס לשנה שעברה.

– למעלה מ-50% מהמשיבים ענו כי במהלך שלוש השנים הקרובות, במידה וירחיבו את פעילותם, סביר שיעשו זאת באזור גואנגדונג על פני שאר האזורים בדרום סין. מגמה זו נמצאת בעלייה ביחס לשנה שעברה (עלייה של 14%).

– מרבית המשיבים סברו, כי הרפורמות הכלכליות שיישומן החל בשנה שעברה השפיע לחיוב על עסקיהם.

– בנוסף, רבים מהמשיבים (38%) ענו כי יתעניינו בפתיחת משרד חדש ב-FTZ וכ-65% מהם ישמחו לעשות זאת ב-NANSHA (ה-FTZ שנפתח בגואנגז'ו).

– 5 האתגרים הגדולים ביותר לצמיחה עסקית בשנה הקרובה ע"פ המשיבים הם:

1. תחרות מקומית.
2. סוגיות רגולציה.
3. עלייה בעלויות העבודה.
4. מחסור בכח אדם איכותי כללי.
5. תחרות זרה.

– כאשר הורחבה השאלה ל-3 השנים הקרובות, סעיפים 2 ו-3 החליפו מקומות היות והרגולציה נמצאת במגמת השתפרות אך עלויות כח העבודה עולות באופן מתמיד.

– ביחס לשנה שעברה, לראשונה סוגיית התחרות המקומית עלתה למקום הראשון על פני רגולציה. לדעת הסוקרים, הדבר מצביע על שיפור במערכת הרגולציה אך מיקומו ברשימה מצביע על כך שהשיפור אינו מספיק.

– עליית התחרות המקומית כאתגר עולה גם מהשאלה על התקציב לפעילות בסין שמקצות החברות לשנה הקרובה ולשלוש השנים הקרובות: בחלק הראשון של השאלה ניתן לראות על פי תוצאות הסקר כי באופן דומה לשנה שעברה, תקציב החברות לשנה הקרובה נמצא באופן עקבי במגמת עלייה, אך כאשר מרחיבים את התמונה לשלוש השנים הקרובות רואים כי ישנה ירידה בכמות התקציבים המתוכננת עבור סין, להערכת הסוקרים, בשל היעדר שקיפות מצד ממשלת סין והיעדר יציבות רגולטורית (לטובה ולרעה) שמקשה על תכנון לטווח ארוך וצוין כי אי הוודאות היא האויב הגדול ביותר של ההשקעות.

לסיכום נראה כי הדו"ח של לשכת המסחר האמריקאית בדרום סין מצביע על תמונת מצב אופטימית למדי לגבי העתיד הקרוב, אך העתיד הרחוק תלוי בהחלטות וביישומן שתיקח על עצמה ממשלת סין.