בשנת 2016 רוסיה הפכה ליצואנית הגדולה בעולם של חיטה לאחר גידול של 20% בחמש שנים. זו הפעם הראשונה מאז המהפכה הבולשביקית שזה קורה.
השינוי המשמעותי ביותר חל בשנים האחרונות ונובע משילוב של מספר גורמים:
- התחרות דחפה את הסקטור לקונסולידציה. יותר ויותר חברות ענק על חשבון החקלאים הקטנים.
- יתרון הגודל מאפשר גם רכישת טכנולוגיות ושיטות עבודה שמגדילות את התפוקה.
- הרובל הנמוך בשנים האחרונות, הן באופן טבעי בשל מצב הכלכלה, מחירי הנפט, הסנקציות וכו' והן על ידי רכישת מט"ח ע"י הבנק המרכזי.
- סנקציות על יבוא מזון לרוסיה ממדינות מסוימות וחוסר שנוצר וצריך למלא.
- תמיכה ממשלתית לסקטור באמצעות סובסידיות ואפשרויות מימון.
אז מה זה אומר מבחינת ישראל שידועה באגרו-טכנולוגיה המתקדמת שלה ובכך שהיא מערבית אך יחסית מיודדת עם רוסיה?
זה אומר הזדמנות. זה אומר שחברות רוסיות שמחפשות דרכים להגדיל את התפוקה, לשפר את האיכות, העמידות ובפרט הרווחיות, יחפשו מוצרים במערב בכלל ובישראל בפרט.
הנספחות הישראלית החליטה לשים דגש ב-2019 על התחום, בין אם בהבאת משלחות לישראל ומישראל לרוסיה, השתתפות בתערוכות ועוד ועוד.
קומוניזם, לצד הדברים היפים שהוא נושא עימו, גדולתו איננה עידוד יעילות ותחרותיות וזה ניכר במיוחד בחקלאות הרוסית במהלך המאה העשרים, אבל, מאז דברים השתנו.
חברות ישראליות שמעוניינות בשוק זה, מוזמנות ליצור קשר עם הנספחות הכלכלית במוסקבה.
