אפריקה: הפוטנציאל הגלום בחדשנות בתחום בינה מלאכותית ביבשת

טכנולוגיה לזיהוי פנים אינה נמצאת בשימוש נרחב באפריקה בעיקר בשל הפיתוחים המערביים שאינם תומכים ומדייקים בזיהוי פני האוכלוסייה המקומית. הצורך קיים וכעט נצפת עליה בפיתוחים מקומיים למתן מענה, המהווה הזמנות לחברות ישראליות להיכנס לשוק.

המידע באדיבות הנספח הכלכלי הישראלי בקניה, מר ארנון ארבל.

מגזין העסקים Quartz Africa מדווח על טכנולוגיה לזיהוי פנים אשר בניגוד לתוכנות קיימות אשר פותחו במדינות מערביות, פועלת היטב בזיהוי פנים של שחורים. הסיפור הוא זרקור לפוטנציאל האדיר בשת"פ של חברות טכנולוגיה מישראל עם חברות הזנק באפריקה.

טכנולוגיה לזיהוי פנים אינה נמצאת בשימוש נרחב באפריקה, בין השאר משום שהטכנולוגיה שעד כה לא הייתה מיומנת בזיהוי והבחנה של פניהם של אנשים שחורים. מיטב מערכות זיהוי הפנים המפותחות במערב הראו רמות שגויות של אנשים שחורים בשיעורים הגבוהים פי חמישה עד עשרה מרמת השגיאות של פנים של לבנים.

הפער בביצועים של טכנולוגיית הבינה המלאכותית הביומטרית המהווה את עמוד השדרה של מערכות אלו נבע מבעיה ברורה: הן פותחו באמצעות מערכי נתונים המורכבים בעיקר מפנים של לבנים.

בשנת 2018, ארבעה מהנדסי תוכנה הקימו חברה בגאנה כדי לטפל במגבלה זו. הם הובילו ממחקר משלהם שחשף כי בנקים גאניים מוטרדים מהונאות זהות נרחבות ופשעי סייבר ומוציאים כמעט 400 מיליון דולר בשנה על  אמצעי זיהוי לקוחותיהם.

בהנהגת Charlette N’Guessan, מהנדסת מחוף השנהב, פיתחה הקבוצה תוכנה משלה לזיהוי פנים BACE API, תוך שימוש בבינה מלאכותית. בניגוד למפתחים מערביים, הם פיתחו את BACE API תוך שימוש במערך נתונים מגוון יותר עם ייצוג ניכר של פרצופים שחורים באפריקה שיתאימו לשוק המקומי.

חוזק מרכזי אחד ב- BACE API הוא בכך שהיא מסוגלת לאמת את זהות המשתמש מרחוק, דבר שימושי במיוחד עבור מוסדות פיננסיים ותעשיות אחרות הפונות ללקוחות אשר פעילותם מחייבת אימות זהות בקנה מידה גדול. מאפיין נוסף של BACE API הוא השימוש בו בתמונות חיות או בסרטונים קצרים כדי לקבוע אם התמונות הן של אנשים אמתיים ולא של צילומים קיימים מראש.

התוכנה זכתה בפרס אפריקה לחדשנות הנדסית לשנת 2020, Africa Prize for Engineering Innovation המוענק מדי שנה על ידי האקדמיה המלכותית להנדסה בבריטניה.

"אפריקה זקוקה ליותר פתרונות AI מקומיים מכיוון שכאן נמצא האתגר", אומרת נ'גואסן. "רוב הפתרונות מגיעים מבחוץ. עלינו לפתח כישורים אלה מוקדם על ידי יצירת עניין ב- AI בקרב צעירים."

דאגתה של נ'גואסן מייבוא ​​פתרונות AI מהדהדת את אלו שהעלו אפריקאים אחרים ואנליסטים ביטחוניים גלובליים. דוגמה אחת לדאגה של מומחי סייבר ניתן לראות בהחלטת ממשלת זימבבווה לאפשר לחברת CloudWalk Technology הסינית גישה למאגר של מיליוני פנים מזימבבואה לצורך מעקב המוני. או הפתיחות של מדינות כגון  קניה, אוגנדה ודרום אפריקה, לאפשר לחברת Huawei לנהל תוכנות לזיהוי פנים שנפרסות במדינות כחלק מתוכנית Safe City במדינות אילו.

אפריקה עדיין נמצאת הרחק מאחור במירוץ לבניית סטארט-אפים וטכנולוגית AI.  נכון לשנת 2018, 95% מכלל חברות הסטארט-אפ בתחום הגיעו מ 20 מדינות ברחבי העולם, אף אחת מהמדינות הללו לא הייתה באפריקה.

חברות מובילות כבר הבינות את הפוטנציאל בשת"פ עם חברות ביבשת. גוגל פתחה את מרכז המחקר הראשון שלה בתחום AI בגאנה ב 2018. המכון האפריקאי למדעי המתמטיקה בקיגאלי, רואנדה השיק את תוכנית הלימודים הראשונה לתואר שני ייעודי ללימוד מכונה (Machine learning) ובינה מלאכותית ביבשת בגיבוי פייסבוק וגוגל.

חברי הלשכה המעוניינים בסיוע בקניה, מעוניינות להשקיע את המשאבים הדרושים ביצירת שת"פ איכותי מוזמנים למלא את הטופס מטה.

*
*
*
*
*
*
*
Change the CAPTCHA code
למידע נוסף בתחום זה