עדכון חקיקה: רפורמה בחוק ההגבלים העסקיים

השינוי הראשון אותו נזכיר הוא שינוי שמו של החוק מ"חוק ההגבלים העסקיים" ל"חוק התחרות הכלכלית". באופן דומה,  הממונה על הגבלים עסקיים הפכה לממונה על התחרות, רשות ההגבלים העסקיים הפכה לרשות התחרות, ובית הדין להגבלים עסקיים הפך לבית הדין לתחרות.

בנוסף הוכנסו שינויים של ממש בשורה של סוגיות. אלה העיקרים שבהם:

• הגדלה של תקרת העיצומים הכספיים

עד היום עמד הסכום המירבי שניתן להטיל כעיצום כספי על תאגיד גדול שהפר את הוראות החוק על כ-24.5 מיליון ש"ח. בעקבות הרפורמה תעמוד התקרה על סך של 100 מיליון ש"ח. שינוי זה מגדיל משמעותית את החשיפה לסיכונים של דיני התחרות.

• הרחבת האחריות של נושא משרה בתאגיד

עד היום הטיל סעיף 48 לחוק אחריות פלילית על מנהלים פעילים בתאגיד, אלא אם המנהל הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל אמצעים סבירים להבטחת שמירת החוק. אחריות זו הורחבה בעקבות הרפורמה:

• האחריות מוטלת כעת על "נושא משרה", בהגדרה זו נכללים בין היתר גם "מנהל פעיל", "שותף למעט שותף מוגבל", וכן "פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה"
• האחריות של נושא המשרה הורחבה גם להפרות של התאגיד או של עובדיו;
• החוק מחייב כעת את נושא המשרה לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי החוק (גם אם לא בוצעה על ידי התאגיד או עובדיו הפרה עצמאית של החוק). הפרת חובת פיקוח זו עלולה לגרור מאסר של עד שנה והקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה.

הרחבה חריגה זו מחייבת את נושאי המשרה בתאגיד, הלכה למעשה, לנקוט באמצעים מובהקים לשמירת החוק, כגון אימוץ תכנית אכיפה מקיפה ואפקטיבית של דיני ההגבלים העסקיים.

• הרחבת ההגדרה של בעל מונופולין

עד היום נחשב למונופולין מי שריכז נתח שוק של יותר מ-50% מאספקת הנכסים או השירותים בשוק בו הוא פועל. הרפורמה הרחיבה את ההגדרה הקיימת כך שמי שמחזיק בכוח שוק משמעותי שאינו קצר טווח, הוא בעל מונופולין, גם אם נתח השוק שלו נמוך מ-50%. הרשות הודיעה כי היא תפרסם לציבור גילוי דעת אשר יפרט מדדים רלבנטיים ויכלול הנחיות להערכת קיומו של כוח שוק משמעותי, ולא תבצע אכיפה בטרם פרסומו.

• החמרת הענישה הפלילית בגין קרטלים

הרפורמה מחמירה את העונש על צדדים לקרטל, ולקבוע עונש מקסימאלי של עד 5 שנות מאסר לעבירת ההסדר הכובל, במקום 3 שנות המאסר הקבועות בחוק כיום.

• הרחבת סמכויות החקירה של הרשות

הרפורמה מבהירה כי סמכויות החקירה הפלילית של הרשות יחולו גם ביחס לעבירות שיבוש עשיית משפט - גם כאשר השיבוש בוצע טרם החלה חקירה פלילית לפי החוק.

• שינוי ברף הדיווח בקשר עם עסקאות מיזוג

החוק בנוסחו הקודם קבע כי לאישור הממונה יובאו רק מיזוגי חברות המקיימים את אחת מהחלופות שבסעיף 17 לחוק: (א) מיזוג שצד לו הוא מונופולין; (ב) מיזוג שבעקבותיו הצדדים לו יחזיקו ביותר מ-50% מהייצור, המכירה, השיווק או הרכישה של נכס (או שירות); (ג)כאשר מחזור המכירות המצרפי של הצדדים המתמזגים עולה על 150 מיליון ש"ח, ובנוסף מחזור המכירות המאוחד של לפחות שתיים מן החברות המתמזגות אינו נופל מ-10 מיליון ש"ח לכל אחת מהן.

הרפורמה מבקשת לשנות את רף מחזור המכירות - כך שבמקום רף של 150 מיליון ש"ח, ייקבע רף של 360 מיליון ש"ח (התנאי באשר לכך שמחזור המכירות של לפחות שתיים מן החברות המתמזגות אינו נופל מ-10 מיליון ש"ח נותר בעינו).

שני התנאים האחרים הקבועים בסעיף 17 לחוק ממשיכים לחול כשהיו, למעט העובדה, שבעקבות הרפורמה לא תידרש הגשת הודעת מיזוג בנסיבות בהן צדדים למיזוג מחזיקים בנתח שוק העולה על 50% מייצור נכס מסוים (להבדיל ממכירה או שיווק).

• שינוי בפרק הזמן לבחינת עסקאות מיזוגים ופטורים

הרפורמה הקנתה לממונה סמכות להאריך את משך הבדיקה של מיזוגי חברות (שעמדה עד היום על 30 יום בלבד) בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת - עד 60 ימים. לאחר מכן, יש לה סמכות להאריך את משך הבדיקה ב-60 ימים נוספים, לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים.  עד ל-120 ימים סה"כ (מעבר ל-30 ימים לאישור המיזוג), ללא היזקקות לאישור בית הדין או להסכמת הצדדים למיזוג.

בד בבד, קיצרה הרפורמה את משך הזמן לטיפול בבקשות פטור מאישור הסדר כובל, והשוותה את המועד למתן החלטה בבקשות כאלה לתחום של אישורי מיזוגים, היינו, 30 ימים, עם אפשרות להארכה נוספת, וזאת, עד 120 ימים סה"כ, ללא היזקקות לאישור בית הדין או להסכמת הצדדים להסדר.

יש לציין שהרפורמה אינה קובעת כל מנגנון בקרה על הארכת המועד, וגם לא מציבה דרישה למורכבות תחרותית או קושי מיוחד הטמון בעסקה. בנוסף, מכיוון שאין אפשרות מפורשת לערור על ההחלטה להאריך את המועד לבית הדין להגבלים עסקיים, עשויה לעלות טענה לפיה האפשרות היחידה לבקר אותה היא פנייה לבג"צ.