עמדת איגוד לשכות המסחר להצעות חוק בדיני עבודה

1. הצעת חוק זכויות לעובד עצמאי, התשע"ו–2016:

האיגוד מתנגד בתוקף להרחבת אחריות מכוח יחסי עבודה על מקרים בהם לא מתקיימים יחסי עבודה ושבהם מעורבים שני עסקים שונים. מדובר בהרחבה בלתי סבירה, בלתי מידתית ובלתי עניינית של אחריות המעסיקים ליחסים שאינם יחסי עבודה אלא יחסים עסקיים-מסחריים מובהקים בין קבלן שירות לבין מזמין שירות. יתרה מזו, ההנחה כי מדובר ביחסי כוחות בלתי שוויוניים אינה נכונה לא כל שכן כאשר מדובר במזמין שירות שהוא עסק קטן. מדוע תינתן עדיפות לעסק עצמאי על פני מזמין שירות שיש לו עובד אחד ואפילו על פני מזמין שירות אחר שאינו מעסיק עובדים?  

2. הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – חשיפת תנאי העבודה בין עובדים), התשע"ה–2015:

איגוד לשכות המסחר מתנגד להצעת החוק. להלן אחד הטיעונים המרכזיים:

על פי ההצעה מוצע לאסור על המעסיק, למנוע מעובדיו, בחוזה או בכל אמצעי אחר, לחשוף מידע אודות שכרם ותנאי עבודתם בפני עובדים אחרים באותו מקום עבודה.בדברי ההסבר להצעה עולה כי מטרת התיקון היא למנוע אפליה בין עובדים באותו מקום עבודה אשר מתאפשרת, לעמדת המציעות, בין השאר, והתיקון יאפשר לעובדים לחשוף ולחלוק מידע אודות שכרם ותנאי עבודתם עם עובדים אחרים באותו מקום עבודה. מבחינת המעסיקים מדובר בהצעה פוגענית ומרחיקת לכת נוכח התוצאות הקשות שלה על ניהול העסק ועל העובדים עצמם. התנגדות המעסיקים לסעיף זה הינה מוחלטת ומשותפת לכלל הארגוניים העסקיים.

לא בכדי קיימת בקרב מעסיקים במגזר הפרטי מדיניות של אי פתיחת מידע אודות תנאי עבודה ושכר בין העובדים, וזאת יודגש לא בשל כוונה זדונית או פסולה של מעסיק להפלות בין עובדיו, אלא בשל התוצאות השליליות של מהלך כזה הן על המעסיק והן על העובדים. חשיפתם ושקיפותם המוחלטת של  תנאי העבודה והשכר בין העובדים תזמין בהכרח לחצים בלתי פוסקים על המעסיק ואי שקט תעשייתי כשכל עובד שיחשוב שהוא מקופח או מופלה לרעה יופיע ויטען לקיפוחו או להיעדר הערכה מספקת. הדבר יעיב על מערכת יחסי העבודה, על האווירה בעסק, על הדימוי העצמי של העובד ולדמורליזציה.

3. הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – היעדרות חלקית במועדי צום ותפילה), התשע"ה–2015:

איגוד לשכות המסחר מתנגד להצעת החוק. מדובר בהצעה מופרכת ובלתי מעשית. אנו מכבדים את מחויבות העובד לקיים את מצוות דתו, עם זאת, מדובר בהכבדה כספית וניהולית בלתי סבירה ובלתי מידתית על המעסיקים. היעדרות עובד במשך 2 שעות ביום מהווה הפרעה ממשית לניהול העסק ולפגיעה בתהליכי העבודה, ונזק כלכלי שייגרם בשל ההיעדרויות הללו לעסק ולמשק בכלל. מעבר לבעייתיות שהצעת החוק תגרום לעסק במישור הכלכלי והניהולי, לא ברור כלל כיצד ניתן יהיה ליישמה, כיצד ניתן למנוע את ניצולה לרעה; כיצד בודקים אם עובד צם או לא צם.

4. הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם לנשים במקום העבודה), התשע"ז–2017:

איגוד לשכות המסחר מתנגד להצעת החוק. האיגוד בעד שתהליך קבלת עובדים לעבודה יעשה על בסיס ענייני ועל פי שיקולים מקצועיים בלבד וללא כל אפליה מגדרית או אחרת. אם התהליך יתבצע על פי עקרון זה, יהיה ייצוג הולם ראוי ונכון לכלל המגזרים במשק.
הצעת החוק בעייתית גם בשל העובדה שבישראל ישנה אוכלוסייה מגוונת המורכבת ממיעוטים ומגזרים שונים ולא יתכן  ואף לא יהיה מעשי לקבוע העדפה של ייצוג לאוכלוסייה זו או אחרת על פני אוכלוסייה אחרת. ישנן אוכלוסיות נוספות שטוענות לאפליה או לייצוג בלתי הולם כגון חרדים, ערבים, מועמדים ממוצא אתיופי ועוד כהנה אוכלוסיות. הרי לא יתכן שתיקבע חובת ייצוג הולם לכל סוג אוכלוסייה ולכל מגזר הטוען או "סובל באמת" מאפליה.