בנסיבות מסויימות עומדת למעסיק זכות להעמיד עובד, שהמציא אישור מחלה מקופת חולים, לבדיקה רפואית מטעמו.
לאחרונה ניתן פס"ד בבית הדין האזורי לעבודה, במסגרתו ניתן למעסיק היתר לחייב עובדת להיבדק על ידי רופא מטעמו, על אף שהעובדת המציאה אישור רפואי מקופת חולים (סעש (ת"א) 58217-06-22 אלבז גלית - אורית שירותים פיננסיים בע"מ).
נבהיר, כי על פי תקנה 2(ג) לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז- 1976, אם התעורר אצל מעסיק ספק ביחס לתעודת מחלה שהמציא עובד שלא ניתנה על ידי קופת חולים או אושרה על ידיה, רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית. כלומר על פי התקנות לעיל, מעסיק לא רשאי להעמיד עובד לבדיקה ע"י רופא מטעמו כאשר העובד ממציא אישור קופת חולים.
אולם במקרה שנדון בפס"ד, למרות שהתובעת המציאה תעודות מחלה מטעם קופת חולים, ביה"ד סבר כי בנסיבות המקרה הגיעה העת להרחיב את התקנה גם למקרים בהם הומצאה תעודת מחלה על ידי קופת חולים, במקרים מיוחדים כמו במקרה הנדון.
עובדות המקרה: התובעת (להלן גם: העובדת) עבדה בחברה למעלה מ-6 שנים והחלה לעבוד מביתה עקב סכסוך עם עמיתה לעבודה. בתחילת שנת 2021 התעורר חשד אצל המעסיק כי התובעת עובדת במקביל בשירותיה של "טקסית", חברה מתחרה למעסיק, חשד שהתברר בהמשך כמבוסס (פרסום חברת טקסית על ידי העובדת, הנפקת תלושי שכר לבנה הקטין שלא הועסק בטקסית, מכתב מחברת טקסית ועדותה המגמתית והמתחמקת של התובעת). עקב זאת, זומנה העובדת לשימוע משמעתי.
לאחר קבלת הזימון לשימוע הודיע העובדת על מחלה והמציאה אישורי מחלה ממושכים. על אף טענתה למחלה ודחיית השימוע שוב ושוב, התברר בראיות כי התובעת יצאה מביתה למטרות שונות לרבות לפגישה עם עורך דינה והבאת תרופות לאביה.
משנודע הדבר למעסיק הוא הודיע לעובדת כי היא נדרשת לעמוד לבדיקה רפואית מטעמו.
התובעת לא התייצבה לבדיקה והסבירה כי לא התייצבה לרופא מטעם המעסיק מאחר שקיבלה התראה של 24 שעות בלבד.
בית הדין קבע כי בנסיבות העניין בהן; התובעת הפסיקה את עבודתה מיד עם קבלת ההזמנה לשימוע, בטרם הייתה חולה, והתעורר החשד כי התובעת מביימת את מחלתה ועובדת במקביל בעסק מתחרה, מונעת מהמעסיק את זכותו לברר את טענותיו כלפיה ומכשילה את קיום הליך השימוע, ועקב כך כופה עליו הארכת חוזה העבודה, ואף מסרבת להיבדק על ידי רופא מטעם המעסיק בזמן אמת, עמדה למעסיק הזכות להעמיד את העובדת לבדיקה רפואי מטעמו אף אם העובדת המציאה אישור מחלה מקופת חולים.
במסגרת נימוקיו בית הדין נתן דעתו, בין היתר, גם למצב המשפטי כיום באשר לתקנה 2 (ד) לתקנות דמי מחלה, לפיו תעודת מחלה לא כוללת את אבחון המחלה, מה שמותיר את המעסיק באפלה לעניין מהימנות אישור המחלה. במיוחד נכונים הדברים כאשר תעודת מחלה מונפקת מיד לאחר זימון העובד לשימוע והעובד עושה בה שימוש כדי לדחותו לתקופה ממושכת, ובכך כופה על המעסיק הארכת חוזה העבודה.
בנוסף, בית הדין מציין כי בשים לב שאין כיום כל קושי לקבל אישור מחלה, ללא ביקור רופא, ודי בלחיצת כפתור באמצעות אפליקציות קופות החולים כדי לקבל אישור, הרי שאין עוד מקום לאבחנה בין תעודה רפואית המונפקת על ידי קופת חולים לבין תעודה המונפקת על ידי גורם רפואי שאינו פועל במסגרת קופה כזו.
בית הדין יחס משקל גם לעיתוי בו מבקש המעסיק להעמיד את העובד לבדיקה רפואית מטעמו ולנסיבות הבקשה וקבע כי כאשר מעסיק מבקש להעמיד את העובד לבדיקה רפואית, בזמן אמת כמו במקרה שלפנינו, בעוד העובדת טוענת למחלה מתמשכת, ובקשתו אינה נגועה בתום לב, ראוי לאפשר זאת.
באשר לטענת העובדת כי לא היה סיפק בידה להבדק עקב מתן התראה קצרה, ביה"ד ציין כי מתן התראה של 24 שעות היא סבירה ביותר בנסיבות העניין, במיוחד בשים לב כי היא הוזמנה להיבדק אצל רופא בעיר מגוריה, כשהיא ממילא שוהה לטענתה בביתה.
באשר לתביעת העובדת לקבל דמי מחלה, נקבע כי מאחר שהתובעת לא נעדרה מעבודתה עקב מחלה, ועבדה במקום אחר בשכר בתקופת מחלתה, ולפיכך, היא איננה זכאית לדמי מחלה כלשהם.
נוכח כל האמור לעיל, שוכנע ביה"ד כי התובעת היא זו ש הפסיקה את עבודתה ביוזמתה מיד עם קבלת ההזמנה לשימוע, הכשילה את קיום הליך השימוע, בחרה להמציא אישורי מחלה חסרי יסוד ולעבוד במקביל בחברה מתחרה. התנהגות המלמדת כי היא סיימה את חוזה העבודה שבין הצדדים ביוזמתה, והלכה למעשה התפטרה מעבודתה.
הערה: חשוב להבהיר כי מאחר שמדובר בפסיקה של ביה"ד האזורי לעבודה , הרי שהיא איננה מחייבת אלא מנחה בלבד. אולם יתכן שיש לראות בו קריאת כיוון במיוחד נוכח מצב משפטי שונה עקב ביטול האבחנה בין אישורי מחלה לאחר ביקור רופא לבין אישורים מנהליים.
