בחודש אוגוסט האחרון ניתן פס"ד בבית הדין הארצי לעבודה בו אושרה בקשה תובענה ייצוגית, בין היתר, בדרישה לכלול עמלות מכירה בשכר הקובע לחישוב השעות הנוספות.
(עתצ (ארצי) 48841-06-18 חיים כהן - איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ)
מדובר בפסק דין תקדימי, אשר עשוי לשנות את המצב המשפטי בנוגע לדינן של עמלות המכירה לעניין חישוב גמול שעות נוספות ונוכח חשיבותו והשלכותיו על מנגנון תשלום שכר על בסיס עמלות ראינו לנכון להביא את עיקריו לידיעתכם.
מן המפורסמות הוא שתשלום שכר על בסיס עמלות מכירה (שמשולמות החל "מהשקל הראשון" ו/או שאינן מותנות בתנאי ו/או עמידה ביעדים) היא דרך תשלום שכר שכיחה ונפוצה, בעיקר בענפי מסחר והשירותים. במהלך השנים נתן בית הדין לעבודה את דעתו באשר לדינן של העמלות כאמור בחישוב השכר לצורך חישוב זכויותיו השונות של העובד וקבע כי עמלות שמשולמות לעובד בעד עבודתו הרגילה, שאיננה דורשת מאמץ מיוחד ואיננה מותנית בתנאי כלשהו, מהוות חלק אינטגרלי משכר העובד לצורך חישוב זכויותיו הסוציאליות השונות לרבות לעניין פיצויי פיטורים, חופשה שנתית, מחלה והפקדות לפנסיה.
שאלת הכללת "עמלות מכירה" בחישוב גמול בעד עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית נדונה באופן מעמיק בפרשת קסטרו. במקרה זה נפסק שלא ניתן לקבוע באופן גורף כי עמלת מכירה היא חלק מ"השכר הרגיל" לעניין חישוב שעות נוספות (סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה) נוכח הקושי הפרקטי - העדר כל אפשרות ריאלית לאתר את השעה שבה בוצעה מכירה ספציפית, והעדר אפשרות לצרף את העמלות שנצברו בעד יום עבודה מסוים לשכר העבודה של אותו יום, לצורך חישוב הגמול המגיע בעד עבודה בשעות נוספות של אותו יום. נוכח מורכבות העניין נקבע כי סוגיה זו אינה ראויה לבירור במסגרת של תובענה ייצוגית וכי יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו (המקרה נדון בבג"ץ אשר דחה את עמדת ביה"ד הארצי והחזיר את הדיון בעניין לבית הדין לעבודה).
סוגיה דומה נדונה שוב בפרשת איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, גם היא במסגרת תובענה יצוגית. במקרה זה העובדים עבדו במוקד מכירות טלפוני; תפקידם הרגיל כלל מכירה של פוליסות ללקוחות; ושכרם חושב לפי שכר מינימום לכל שעת עבודה בצירוף עמלות מכירה. העמלות שולמו החל מהשקל הראשון של כל מכירה, והדבר היחיד שהשתנה, בתלות בהיקף המכירות הוא שיעור העמלה, לפי שיטת ה"מדרגות" וה"מעליות (על פי שיטת המדרגות, כל מספר מכירות מבטא מדרגה מסוימת ושיעור העמלה תלוי במדרגה בה מצוי העובד. על פי שיטת המעליות, כלל המכירות שבוצעו בתלות בהיקפן מזכה את העובד בעמלה לפי המדרגה הגבוהה ביותר שאליה הגיע העובד). נקבע כי העמלות ששולמו לא היו בעד יחידת זמן של עבודה אלא בעד הישג מכירה, "בעסקת ביטוח שיכולה להסגר במספר שיחות טלפון, ועל ידי עובדים שונים של המעסיקה. משמעות הדבר היא כי לא ניתן לקשור בין העמלות לבין יחידת זמן מסוימת.
ככל שעבדו שעות נוספות קבלו גמול שעות נוספות בגין השכר השעתי אך לא בגין העמלות.
העובדים הגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית לתשלום גמול שעות נוספות בגין העמלות וכן לתשלום פיצוי בגין אי תשלום רכיב העמלות במועד.
ביה"ד הארצי לעבודה קיבל בדעת רוב של השופטות, סיגל דוידוב מוטולה ולאה גליקסמן, את טענת העובדים ואישר את ניהול התביעה כתביעה ייצוגית וקבע כי יש אפשרות סבירה שייקבע כי בעת חישוב השכר הרגיל לצורך תשלום גמול השעות הנוספות המגיע למערערים יילקח בחשבון גם רכיב העמלות, המהווה כאמור חלק בלתי נפרד משכרם עבור עבודתם הרגילה.
דרך חישוב הכללת העמלות בגמול השעות הנוספות:
אשר לדרך המדויקת בה יש לקחת בחשבון את העמלות, נקבע כי קיימות מספר אפשרויות ובית הדין האזורי הוא שיבחר ביניהן במסגרת הדיון בתובענה גופה לאחר שמיעת עמדות הצדדים. בהתאם לכך הציע כב' השופטת מוטולה מספר חלופות אפשרויות לאופן חישוב ערך העמלה השעתי לצורך הכללתן בתגמול השעות הנוספות כדלקמן:
הבהרה - נכון להיום פס"ד איננו מהווה הלכה מחייבת הואיל והוא ניתן במסגרת הליך מקדמי של אישור תובענה יצוגית. ככל שתהיה הכרעה סופית בהליך העיקרי היא זו שתחייב.
עם זאת, אנו סבורים כי בפסיקה זו בית הדין הארצי גילה את דעתו ונטייתו במחלוקת ולפרשנות הנכונה לטעמו בעניין הכללת גמול העמלות בחישוב גמול שעות נוספות.
בהתאם לכך, אנו ממליצים לבצע התאמות במנגנון תשלום עמלות המכירה כך שיכלול בערך השעה של העובדים גם תשלום שעות נוספות.
