יו"ר ועדת הכספים בישיבת נשיאות בלשכת המסחר: "קיפוח מגזר המסחר והשירותים נובע מסיבות מסורתיות"

הנשיאות המורחבת של איגוד לשכות המסחר אירחה את חה"כ הרב משה גפני, יו"ר ועדת הכספים בכנסת, לדיון בנושאים הבוערים שעל סדר יומו של המגזר העסקי ונמצאים תחת תחומי טיפולה של הוועדה.

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, פתח את הפגישה באומרו כי רשויות המדינה אינן מפנימות מספיק את תרומת מגזר המסחר והשירותים למשק ולתעסוקה. "אנחנו מרגישים שאתם מעדיפים את התעשייה ומרעיפים עליה הטבות מס, ולא מבינים את תרומתו החשובה של מגזר המסחר והשירותים למשק. אנחנו רוצים בשגשוג התעשייה אבל בדיונים אסור להתעלם מהמגזר שיוצר כמעט את כל מקומות התעסוקה במשק, תורם כ- 70% לתוצר העסקי ומתקרב ל- 50% מכלל הייצוא."


הרב גפני ציין כי השותפות של ועדת הכספים עם איגוד לשכות המסחר, המאגד הרבה מאוד ענפים, חשובה מאוד. "ועדת הכספים צריכה לקבל החלטות בתחומים שונים ואין ספק שהאיגוד תורם רבות להחלטות האלו".


גבי רוטר, הבעלים של חברת האופנה "קסטרו" וחבר חטיבת הרשתות הקמעונאיות באיגוד לשכות המסחר, דיבר על הרכישות מחו"ל הפטורות ממע"מ ההולכות ומתגברות, ובכך מפלות לרעה את הקמעונאים הישראלים: "יש סחף גדול של רכישות מוצרי ילדים באינטרנט. במדינות מתקדמות כמו אנגליה אין מע"מ על מוצרי ילדים, וזה אכן יתרון במיוחד עבור משפחות גדולות. יחד עם זאת, אין מותג בישראל, כולל ייצוג של מותג בינלאומי, שמגיע לסכומים כאלו. יש לנו מוצרים שיכולים להתמודד ברמת האיכות, אך ברמת המחירים, כשמוטל עלינו מע"מ של 17% ומכסים של 6% על הלבשה ו- 12% על הנעלה, ועוד עלויות והוצאות כמו ארנונה, חשמל וכו', נוצר מצב שקשה מאוד להתמודד מולו. הסחף הזה רק ילך ויגדל, התחרות מבורכת, אך היא צריכה להיות בתנאים שווים. אנחנו מבינים את הסכנות שבביטול המע"מ, אבל לא חייבים לבטל אותו. אפשר גם להוריד את הרף של הפטור ממע"מ מ-75$ ל-50$ ".


מאיר קלוגהפט, מנכ"ל חברת 'שבץ נא' ויו"ר ענף הצעצועים באיגוד לשכות המסחר, חיזק את דברי רוטר והעלה את עניין הבטיחות והתקינה של מוצרים המיובאים מחו"ל: "מוצרים המוזמנים בייבוא אישי מהאינטרנט לא עוברים שום בדיקות תקינה, ואין ספק שרכיב זה גם משפיע על העלות הנמוכה. הורדת יוקר המחייה תוך כדי התעלמות מבטיחות ותקינה הם לא הפיתרון".


מיכאל שפירא מענף הציוד הרפואי באיגוד לשכות המסחר העלה את נושא מוסר התשלומים, בדגש על ההחרגה מחוק מוסר התשלומים שקיבל משרד הבריאות: " זה לא צודק. ברגע שאנחנו מזמינים ציוד אנחנו משלמים עליו, כשאנחנו משחררים ממכס אנחנו משלמים, כשאנחנו מוציאים חשבונית אנחנו משלמים. לא יכול להיות שנקבל ממערכות הבריאות תשלום שוטף פלוס 150, 180, ומנגד מוסדות רפואיים מנצלים את הפרצה ומושכים עוד יותר את הזמן".


זיו בן-חיים, מאיגוד מנהלי השקעות באיגוד לשכות המסחר דיבר על אפליית המס של מנהלי תיקי ההשקעות מול מוצרים אחרים בשוק ההון, הפוגעת בבתי ההשקעות: "יש כיום 126 חברות לניהול תיקי השקעות; לפני 10 שנים היו מעל 200 חברות. מנהלי תיקי השקעות הולכים ומתמעטים. בשנים האחרונות נוצרו חלופות השקעה על ידי הרגולטור. רשות שוק ההון קידמה כמה מוצרים (קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון, תיקון 190 וכדומה), היוצרים עיוותים ואפליית מיסוי על-ידי דחיית מס ליום פדיון הכספים. ניהול תיקי השקעות הוא המוצר היחידי שאין בו דחיית תשלום מס ליום הפירעון. כתוצאה מכך יש פגיעה קשה בתחרות ובמנהלי תיקי ההשקעות, ובעיקר פגיעה בבורסה וגם באזרחים. כיום כספים בפוליסות חיסכון וקופות גמל יוצאים לחו"ל או מושקעים בנדל"ן לא סחיר. חלק קטן מהכספים נשאר בארץ ורובו הולך למניות הגדולות ומעט מאוד מגיע לאג"חים של חברות קטנות. הבורסה בישראל הולכת ומצטמקת. מנהלי תיקי ההשקעות הקטנים והבינוניים הם חמצן לבורסה כי הם מנהלים תיקים פרטניים ויוצרים נזילות במסחר בבורסה. בנוסף, דחיית תשלום המס ליום פירעון הכספים גם אצל מנהלי תיקי ההשקעות, תהפוך את ניהול התיקים למוצר לטווח ארוך".

 

ראובן שליסל, בעלים של "ליימן שליסל" ויו"ר ענף המזון באיגוד לשכות המסחר העלה את נושא המכסות וההיטלים ודיבר על ההכרח להפחיתן. שליסל הביא לדוגמה את המכסים על הפסטה ושוקולד שהופחתו בשנים האחרונות ובכך הביאו לפתיחת השוק לייבוא מוצרים נוספים ולהפחתת המחיר לצרכן, וצריך להמשיך במהלך זה ולהפחית את המכסים על יבוא שמן זית וטונה.


הרב גפני השיב לנושאים שהועלו בדיון וציין כי: "מדינת ישראל חזקה מאוד מבחינה כלכלית. ברבות השנים ככל שנכנסתי יותר לנושא הכלכלי, אני מבין שזה נכון, על אף שחלק גדול מתקציבה הולך לביטחון ועל אף שאנחנו מדינה קטנה ומוקפת אויבים. ראשית, אני מסכים לחלוטין עם אוריאל ומה שנאמר פה. יש קיפוח של מגזר המסחר והשירותים. זה לא קיפוח מסיבות ענייניות אלא מסיבות מסורתיות. אני מוכן להצטרף לביטול האפליה הזו ולטפל בנושא ההטבות המופנות למגזרים. זהו תיקון עיוות שנשמע הגיוני לחלוטין".


"שנית, המסחר והשירותים אכן עולים והתעשייה יורדת מכיוון שהיום המשק הישראלי יותר עוסק במסחר ושירותים וצריכת מוצרים ולא בייצור. אנחנו צריכים גם לדאוג שמפעלים לא יצאו לסין. יש שמפעלים שנסגרים וזה בלתי מתקבל על הדעת. צריך להתנהל איכשהו יותר טוב כדי להציל אותם. ההפחתה של מס החברות הובילה לצמיחה במשק וגם נתנה דחיפה חיובית ובלתי רגילה למגזר העסקי. זה גם הגדיל את הגבייה מ- 15 מיליארד ל- 30 מיליארד ₪ . אני מתכוון להמשיך ולדון בהורדת מסים ישירים ועקיפים, תוך ההבנה שלא לפגוע בהכנסות המדינה ממסים ומצד שני להמשיך ולעודד את העסקים, שייצרו מקומות עבודה. "


"שלישית, לגבי דחיית המס על רווחי הבורסה. אציין, הבורסה בקריסה. אנחנו נרגיש את זה בטווח הארוך. אני לא חסיד של הבורסה, אבל אם היא מתרסקת והולכת לכיוון הזה - המצב לא טוב. צריך להוריד את המיסוי על רווחי הבורסה כדי להביא לשם אנשים. אם רוצים באמת לעצור את התהליך הזה, צריך שיהיה כדאי לאנשים להשקיע בבורסה ולהוריד את המיסוי. זה מצריך מאבק לא פשוט. אני אעשה כל מאמץ בנושא ולא מתכוון להרפות בעניין".


לגבי כל הנושאים שהועלו - בתי ההשקעות ועודף הרגולציה בשוק ההון, וכן בנושאים הקשורים להיטלים, מכסים ומכסות על יבוא מוצרי המזון, והעיוות הקיים ברכישת מוצרים בייבוא אישי באינטרנט, הרב גפני הבטיח ללמוד הנושאים לעומק ולתת התייחסות עניינית "אני מבטיח שלא יהיה סעיף אחד שלא אטפל בו או לפחות אבדוק ואחזור עם תשובה".


בישיבה השתתפו אנשי עסקים, ביניהם: אריה זייף, ראובן שליסל, אורן רווח, סולי סקאל, גל סידס, גבי רוטר, מדונה חובל, גיורא בשור, דובי פיינטוך, שמואל פרנקל, מאיר קלוגהפט, גדי אבירם ועוד.

 

קרדיט צילום: שלומי מזרחי

 

למידע נוסף בתחום זה
אנחנו הופכים עסקים לרווחיים יותר