איגוד לשכות המסחר: יש להעניק לייצוא שירותים את אותן הטבות המוענקות לייצוא מוצרים

 "קיימת שגיאה עקרונית בתפיסת היסוד של חוק עידוד השקעות הון. אם ועדת הכספים של הכנסת בראשותך תחזור ותאמץ היום את התפיסה שנכון להעניק הטבות מס מיוחדות עבור ביצוע יצוא, אין שום סיבה שהן תינתנה אך ורק ליצוא סחורות ומוצרים. הטבת המס חייבת להינתן גם לביצוע יצוא שירותים."

לין הדגיש את התפתחות מבנה היצוא בעשר השנים האחרונות ואמר כי, "קיימת התעלמות ארוכת ימים מהעובדה הפשוטה שהיקף יצוא שירותים, כולל יהלומים, הפך כבר למחצית מכלל היצוא הישראלי." על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2015 עמד כלל היצוא הישראלי על 92.2 מיליארד דולר. יצוא מוצרים היווה 54% מכלל היצוא ויצוא השירותים היווה 37% וכולל יהלומים הוא היווה 45%. 

זאת ועוד, מניתוח איגוד לשכות המסחר את נתוני הייצוא עולה כי בשנת 2015 יצוא השירותים (לא כולל יהלומים) עמד כ- 34.5 מיליארד דולר עם מאזן עודף של כ- 12 מיליארד דולר לעומת יבוא שירותים; ואילו יצוא המוצרים עמד על כ- 50.5 מיליארד דולר ורשם בסוף 2015 גרעון של כ- 4.5 מיליארד דולר לעומת יבוא מוצרים. העודף בייצוא השירותים של מדינת ישראל הוא זה ששומר על מאזן מסחרי חיובי כללי בנתוני הסחר של המדינה.

עלות מסלול הטבות המס בחוק עידוד השקעות הון לאוצר המדינה עומד על כ- 8 מיליארד ₪ בשנה. 80% מעלות הטבות המס מנוצל על ידי 4-5 מהחברות הגדולות במשק, שמרביתן פועלות במרכז הארץ. "אי התייחסות לחברות המייצאות שירותים, לרבות כאלה הפועלות בפריפריה, מחטיאה את מטרות חוק עידוד השקעות הון, הן בחיזוק בפריפריה, הן ביצירת מקומות עבודה והן בהבאת השקעות הון חדשות לישראל. "

עוד ציין כי מאז תיקון חוק עידוד השקעות הון בשנת 2010 "מוטה הייצוא" לא הגיעו חברות חדשות למדינת ישראל ועל כן מטרתו העיקרית של החוק "לעודד השקעות הון" לא מומשה.

לין, שכיהן בתפקיד הממונה על הכנסות המדינה, ציין עוד כי "ערכו של דולר המתקבל בתמורה לייצוא שירותים אינו פחות מערכו של דולר המתקבל בתמורה ליצוא מוצרים. הערך המוסף של יצוא שירותים גבוה בהרבה מזה של יצוא מוצרים."

לין סיכם בדבריו כי "תהיה זו שגיאה היסטורית להמשיך את האפליה בין עסקים המייצאים שירותים לבין עסקים המייצאים מוצרים. הדיון היום בתיקון לחוק עידוד השקעות הון הוא ההזדמנות לחסל אחת ולתמיד אפליה קלוקלת ואנכרוניסטית זו."