לין: "האויב העיקרי של המגזר העסקי הוא כנסת ישראל"

"מקבלי ההחלטות מנותקים מהמגזר העסקי. הם לא מודעים למגמת ההכבדות החונקת את המגזר העסקי. זו כבר לא רגולציה ועוד רגולציה. זהו עומס מצטבר במונחים של אבני ריחיים המוטלים על גב העסקים." כך אמר הבוקר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בכנס בנושא "ב-2017 מניעים מחדש את גלגלי הצמיחה" של משרד רו"ח שיף הזנפרץ ושות'.

לין תקף את נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג ואמר כי אינה מבינה את המתרחש במגזר העסקי. הצעותיה בעבר להעלות את המסים מוכיחות טענה זו. "נגידת בנק ישראל אינה נותנת לממשלת ישראל תמונת מצב חיונית על המשק. היא צריכה הייתה להטיל על אגף המחקר הכלכלי של הבנק, שהינו אגף המחקר הכלכלי הגדול במדינה, לבדוק את השפעתן המצטברת של שורת הכבדות החקיקה והרגולציה שהועמסו בעשור האחרון על המגזר העסקי, במובן של תוספת עלויות וזמן ניהול."

לין ציין עוד כי "המנוע להשגת צמיחה אמיתית הינו המוטיבציה של יזמים ובעלי עסקים לפתח ולבנות עסקים. מוטיבציה זו נשחקה קשות כתוצאה ישירה מהתהליך המתמשך של חקיקה מכבידה, המועמסת ישירות על גב המגזר העסקי. "האויב העיקרי של המגזר העסקי הוא כנסת ישראל. הממשלה לא לוקחת אחריות ובולמת את החקיקה הפופוליסטית הזו. יתכן כי לחלק מההכבדות יש הצדקה בראיית התכלית של המהלך עצמו, אבל חסרה ראייה כוללת של ההשפעה השלילית המצטברת על המגזר העסקי."

לין אף מנה את עיקר ההכבדות שהוטלו על המגזר העסקי משנת 2000 ועד היום בתחומים השונים, ביניהם:

• חוקי העבודה: כ-190 תיקוני חקיקה, חקיקה חדשה ותיקוני תקנות בתחום דיני העבודה. כולם מוסיפים נטל כספי על המגזר העסקי ופוגעים בזכויות יסוד של מעסיקים. באף אחד מהחידושים כמעט לא מצוינים זכויות המעסיק או חובות העובד.

• חוקי הגנת הסביבה: 3 חוקים חדשים שמתווספים לחוקים קיימים (חוק הפיקדון על מיכלי משקה וחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור): החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות, חוק להסדרת הטיפול באריזות וחוק לסילוק ומיחזור צמיגים. חוקים אלו נועדו להגן על הסביבה, אולם הם מעבירים את עיקר הנטל למגזר העסקי, גם כאשר אותם עסקים משרתים מטרה חברתית חיונית וראויה (כמו ייבוא תרופות) וגם כשהמוצרים שאותם מעוניינים למחזר כלל לא נמצאים בחזקת אותם עסקים.

• חקיקה צרכנית: עשרות תיקונים בחוק הגנת הצרכן ובהם: חובת גילוי מדיניות, תווי קנייה ומתן שירות טלפוני חינם. חקיקה אשר הפכה את ישראל למדינה היחידה בעולם שמחייבת החזרת מוצר בחקיקה, גם אם אינו פגום, לא נעשתה הטעייה, והצרכן בחר בו מתוך בחירה חופשית. התקנות החדשות מפרות את האיזון ביחסי מסחר תקינים ומעודדות צרכנות לא אחראית וחיכוך מתמיד בין בית העסק לבין הצרכן.

• חובות דיווח מקוון: מסת דיווחים חדשים כמו דיווח מקוון על כל עסקת מע"מ, דיווח מקוון למס הכנסה בנוסף לדיווח הידני, חובת דיווחים שנתיים לביטוח הלאומי, שורת דיווחים לאגף שוק ההון ועוד.

• יצירת עבירות פליליות: זמן רב מוקדש היום על ידי המעסיק כדי להימנע מלעמוד בפני אימת הדין הפלילי. מבדיקה עולה, כי כבר היום מופיעות בספרי החוקים למעלה מ-1,000 עבירות פליליות: 
• בחוקי הגנת הסביבה - לא פחות מ-785 עבירות פליליות
• בדיני העבודה - לא פחות מ-200 עבירות פליליות
• בחוקי הגנת הצרכן – לא פחות מ-62 עבירות פליליות
• בשוק ההון – מספר רב של עבירות פליליות

לין הזכיר את פגישתו עם שר האוצר לפני שבוע, בה הציג בפניו את הפתרון לצמיחה מחודשת של המשק - בלימת מגמת ההכבדות המטורפות המוטלת על המגזר העסקי. "אם מגמה זו תיעצר, נראה את המשק צומח שוב, כי יש המון אנרגיות חיובית ואמביציה חזקה במגזר העסקי."

לין סיכם את דבריו ואמר "המגזר העסקי לא צריך כלום מהמדינה, גם לא תקציבים או כסף. הוא צריך שינהיגו מדיניות המרסנת את החקיקה בכנסת, שיצרה את מגמת ההכבדות הלא פוסקת. מדיניות שתחזיר למגזר העסקי את המוטיבציה ליצור ולפתח עסקים. אם אין מוטיבציה ליטול סיכון, לא נראה צמיחה. זה הבסיס לכלכלה."