הברקזיט במרכז דיון הוועדה הבינלאומית: ליציאת אנגליה מהאיחוד האירופי לא תהיה השפעה על היקפי הסחר עם ישראל

הוועדה הבינלאומית של איגוד לשכות המסחר התכנסה לדיון מיוחד בנושא השלכות פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי. הדיון עסק במשמעויות הכלכליות על הייבוא והייצוא של מדינת ישראל עם השוק המשותף ובריטניה, בליווי מומחים מקצועיים בנושאי מט"ח, מיסוי, הסכמי סחר ועוד.

עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר, פתח את הישיבה ואמר כי אסור להגזים בהשפעה השלילית של הפרידה מהאיחוד האירופי על כלכלת בריטניה. "על פני ההיסטוריה, בריטניה הוכיחה שהיא מעצמה חזקה היודעת להתמודד מול אתגרים. ואילו השלטון בבריסל מנופח, לא יעיל ובזבזני, והוא לא יכול היה לקדם את תהליך האיחוד האמיתי של מדינות אירופה". לדעת לין ההפרדות תחזק את המוטיב הפטריוטי בבריטניה בקשרים עם סקוטלנד ואירלנד ואת המערכת הכלכלית הפנימית. עוד לדעתו, ההיפרדות אין משמעותה פגיעה בסחר ההדדי עם ישראל, ולישראל אין מה לחשוש בסחר עם מדינות אירופה, שכן הסחר נעשה על פי האינטרסים הלאומיים של כל מדינה בנפרד. על פני זמן לין צופה את התחזקות כלכלת בריטניה.

אריה זייף, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר משותף של הוועדה הבינלאומית של איגוד לשכות המסחר, הציג את נתוני הסחר של ישראל ובריטניה, לפיהם לאורך חמש השנים האחרונות חל גידול בהיקפי הסחר. בשנת 2010 הם עמדו על 4.5 מיליארד דולר ואילו בשנת 2015 הגיעו ל- 6.3 מיליארד דולר, מהם 2.3 יבוא לישראל ו- 4 יצוא ישראלי לבריטניה. זייף אמר כי ליציאת אנגליה מהשוק המשותף לא תהיה השפעה על כלכלת ישראל והסחר המשותף ימשך, אולם תהיה לכך השפעה משמעותית על כלכלת אירופה מאחר ואנגליה היא כלכלה מרכזית בשוק.

ראובן שליסל, ממשפחת הבעלים ומנכ"ל משותף של חברת ליימן שליסל, ויו"ר משותף של הוועדה הבינלאומית של איגוד לשכות המסחר, אמר כי כלכלת ישראל חזקה ועליה לפנות לשוקי יעד נוספים מעבר לאירופה. "יש פוטנציאל ענק במזרח אירופה, יש שם שוק ענק שטרם הסתגל למחירים של המערב". עוד ציין כי גם אפריקה מהווה הזדמנות גדולה ליצירת שיתופי פעולה עסקיים והגדלת היקפי הסחר.

יוסי פרימן, מומחה לשערי חליפין ועסקאות מט"ח מקבוצת פריקו, הציג תחזיות מט"ח לאור הטלטלות בשווקים וניתח את ההשפעה על הזירה הגלובלית ועל המשק הישראלי. פרימן אמר כי אנגליה חברה באיחוד האירופי משנת 1973, מספיק זמן כדי לבסס אותם כשחקן השני בגודלו מבחינת תוצר ולכן יש משמעות עצומה ליציאתה מהאיחוד. לדבריו, נפילת שווי הבנקים האנגלים מאז הברקזיט בערך פי עשר מהחיסכון המדובר מהיציאה. עוד אמר פרימן, בשנת 2015 הבנקים המרכזיים התערבו בכלכלות וחלו זעזועים חדים בשוקי המטבע, השווקים בהאטה עם שיעורי צמיחה נמוכים מאד. כל זה, לצד הנתון שבריטים לא הסכימו לתנאי שחקיקה בינלאומית תקבע ותתערב להם בכללים פנימיים, תרמו לברקזיט. עוד ציין כי רצף נתונים כלכליים שליליים שפורסמו באסיה, באירופה ובארה"ב לצד התחזקות הדולר אל מול מטבעות המרכזיים, שחקו את השער הנומינלי האפקטיבי, שער העוגן של בנק ישראל ובקביעת מדיניותו בשוק המטבע המקומי. ההאטה הצפויה בשיעורי הצמיחה באנגליה ובאירופה ו/או גם נתוני התעסוקה המאכזבים בארה"ב מחייבים תשומת לב מיוחדת באשר לעתיד מגמת השינוי בריבית הדולר והשפעת שינוי זה על היצע המט"ח המקומי.

ליאון האריס, מומחה למיסוי בינלאומי, הציג בראיית מקרו את ההשלכות העתידיות ביציאת בריטניה מהשוק האירופי על תחום המע"מ והמסים ואמר כי לא בטוח שבריטניה תצא בסופו של דבר מהאיחוד, יתכן והיא תשנה דעתה ותישאר כפי שהיה עם אירלנד ודנמרק. לדעת האריס, בשנתיים-שלוש הראשונות לא תהיה השפעה על עסקים ישראלים כי לא יחולו שינויים מבחינת הסכם הסחר ואמנות המס, כמו כן לישראל כבר יש אמנת מס ואמנת ביטוח לאומי עם בריטניה. בטווח הארוך, 3 - 5 שנים, האריס מעריך כי ישראל תצטרך להיכנס להסדר עם בריטניה לגבי סחר חופשי. "יש תקדים לכך עם נפילת ברית המועצות, אז המדינות דנו האם להפעיל הסכם סחר חופשי הדומה לזה של בריה"מ בנפרד לכל מדינה או ליצור הסכמים חדשים".

גיורא בשור, חבר נשיאות לשכת המסחר ובעלי חברת GBI אמר כי עלינו לקחת מהברקזיט את הפוליטיקה. ראש ממשלת בריטניה שלא תמך בברקזיט התפטר וכך עשו גם אלה שתמכו בברקזיט. בשור ציין כי הוא לא רואה בזה בריחה אלא הכרה במצב החדש. עוד ציין כי זו פעם ראשונה שחברה מכופפת את הכלכלה שלא ברצותה. החברה גרמה נזק לעצמה והחליטה להוביל, במקום שהכלכלה תוביל. בשור אמר עוד כי לדעתו לברקזיט לא תהיה השפעה כלכלית חזקה, שהרי אף אחד ממדינות האיחוד האירופי לא יוותר על מסחר עם שוק ענק של 65 מיליארד וכן כ- 3 מיליון אירופאים עובדים באנגליה, בעוד שרק כמיליון אנגלים עובדים באיחוד האירופי. אף מדינה לא תרצה להגביר את האבטלה בארצה. בשור ציין מספר אנקדוטות בהקשר של אנגליה ואמר כי למרות שכל העולם ניסה אף אחד לא מצא תחליף ללוידס, היהלומים עוברים דרך לונדון, הסינדיקט יושב בלונדון ומחיר הזהב נקבע בלונדון.

בין אנשי העסקים והחברות שהשתתפו, ניתן היה לראות את: סולי סקאל, מנכ"ל ובעלים של חב' סקאל ספורט וחבר נשיאות לשכת המסחר; צבי ויזנר מנכ"ל ובעלים של חברת ויצנר צורכי בנין וגידור בע"מ וחבר נשיאות לשכת מסחר חיפה; עו"ד ליאור דהאן, מנכ"ל א. דהאן ושות' עורכי דין וחבר נשיאות לשכת מסחר חיפה; דב רביב נציג מדינת סאארלנד/גרמניה בישראל; איש העסקים ג'ו בהט; חיים לוין חב' רמי יפה ובניו בע"מ; יוסי אנג'ל מנכ"ל חב' אנג'ל מאמנים בע"מ; דבורה חסון חב' אימרגו גרופ; רועי רוזנק מנכ"ל חב' רוזדור חברה למסחר בע"מ; ג'קי שלוש מנכ"ל חב' KNS; זאב תלם מרצה ויועץ בתחומי סחר בינלאומי; צביקה מנדלסון מנכ"ל חב' עוצם 1995 בע"מ; עו"ד אילן בלומנפלד ועו"ד הראל פרלמוטר ממשרד עורכי דין ברנע ושות' ועוד יבואנים העוסקים בסחר מול בריטניה.

למידע נוסף בתחום זה