איגוד לשכות המסחר חושף: התוכנית לעידוד עסקים קטנים ובינוניים

איגוד לשכות המסחר רואה בדאגה את הירידה בשיעורי הצמיחה בישראל בשנים האחרונות, הנובעת, מעבר לגורמים גלובליים, גם מצעדים בולמי צמיחה שהממשלה נוקטת בהם וכן מחוסר מעש בעידוד המגזר העסקי ובהכבדה על פעילותו.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר היום (13.4.16) במסיבת עיתונאים לחשיפת תכנית לעידוד עסקים קטנים ובינוניים, כי כלכלת ישראל היא כלכלה חזקה, אבל הצמיחה פסקה וכי מאז שנת 2012 עד תום 2015 אנו מדשדשים. "הפסקת הצמיחה היא פועל יוצא של מדיניות כלכלית מוטעית המתנהלת זה למעלה מעשור. מדיניות זו בנויה על ההנחה שאפשר להעמיס ללא הרף על גב המגזר העסקי עוד מסים, עוד הכבדות, עוד דרישות, עוד דיווחים, ושכוח הספיגה של המגזר העסקי הוא בלתי מוגבל."

"כשם שהצמיחה הכלכלית נבלמה כך גם נבלמה העשייה המעשית של הממשלה כלפי עסקים קטנים ובינוניים. אמנם הממשלה מקבלת החלטות רבות על מנת לשפר את מצב העסקים הקטנים והבינוניים, ומאז יולי 2011 קיבלה 14 החלטות קונקרטיות לעסקים קטנים ובינוניים, וכך גם הכנסת, אשר העבירה כמה חוקים הנוגעים בעיקר ברשת הסוציאלית של העצמאים; אך בפועל רוב ההחלטות לא מיושמות. החקיקה שעוברת, פרט לכמה מקרים בודדים, אינה מערכתית אלא נקודתית. רשת חקיקת הבסיס לעסקים קטנים ובינוניים אינה עוברת, ונכשלת פעם אחר פעם. החוסן הכלכלי של ישראל אינו מובן מאליו. הגברת הצמיחה, בעיקר באמצעות עסקים קטנים ובינוניים, הכרחית לעתיד הכלכלה והחברה."

לאור זאת, איגוד לשכות המסחר החליט לקחת על עצמו לקדם מנקודה זו את הנושאים המרכזיים הקשורים לעסקים קטנים ובינוניים, במטרה להביא לקפיצת מדרגה אמיתית ברשת הביטחון, הסיוע, התמיכה לעסקים קטנים ובינוניים.

מימין לשמאל: עו"ד אוריאל לין, מוטי שפירא, עו"ד דן כרמלי וניצן ארליך
קרדיט צילום: איתן שלו

את ישום התכנית לקידום העסקים הקטנים והבינוניים מול הממשלה והכנסת יוביל מוטי שפירא, לשעבר מנכ"ל להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל).

לדברי שפירא, "הממשלה המרכזית והמקומית מקשות ומכבידות, במידה מסוימת, על התפתחותם וקיימותם של עסקים אלו, כאשר במקום להקל עליהם בתחום מרחב התפתחות, יוזמה, קליטת עובדים, חשיפה לשווקים בינלאומיים, גישה להתקשרויות ומכרזים ממשלתיים, גישה לאשראי ותחושת בטחון כי המדינה תקל על אלו שמתקשים ועסקים טובים שנופלים".

איגוד לשכות המסחר מציג תכנית פעולה קונקרטית המתמקדת בתחומים הבאים:

הגברת השתתפות עסקים קטנים ברכש הממשלתי;
הגברת מעורבות השלטון המקומי בעידוד וקיום עסקים קטנים במרחבן;
חקיקת חוק עסקים קטנים ובינוניים רחב;
נקיטת צעדים להגברת הנגישות של עסקים קטנים ובינוניים והקטנת העלות של אשראי;
והגברת החשיפה של עסקים קטנים לשווקים בינלאומיים חדשים וקיימים.
התכנית מתבססת בעיקר על העיקרון של חקיקה חדשה או שיפור וקידום החקיקה הקיימת - על מנת לקבוע דפוסי עבודה ומחויבות של הממשלה לטווח הארוך.

הנושאים הבולטים בתכנית:

הקצאה מחייבת של 20% מהרכש הציבורי לעסקים קטנים ובינוניים בתהליך חמש שנתי;
הפעלת כללי שקיפות מלאה של כל ההתקשרויות של גופים ציבוריים, צמצום תופעת הפטור ממכרז;
הגדרה בחוק של "עיר תומכת עסקים קטנים ובינוניים" והקמת One Stop Shop בכל הרשויות לטובת עסקים קטנים;
חקיקת חוק עסקים קטנים ובינוניים רחב בדומה למה שקיים במדינות המתקדמות;
חקיקת חוק פיקוח על בנקים מסחריים באשר להקצאת אשראי במחיר סביר לעסקים קטנים ובינוניים;
הקמת בנק ייחודי לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים;
הקצאה מחייבת של 25% מתקציב מכון היצוא להגברת ההנגשה של עסקים קטנים לשווקים בינלאומיים
 

"אלו הם רק חלק מהצעדים. חלקם מימוש חקיקה קיימת, חלקם הרחבת החקיקה וחלקם חדשה", אמר שפירא. "אלו אינם צעדים דמיוניים. ממשלות רבות נוקטות בצעדים מסוג זה ומגלות פעילות מאד אקטיבית כלפי עסקים קטנים ובינוניים ויוזמים רעיונות חדשים השכם והערב. אין מספיק ב"פעילות" הקיימת כיום של גורמי הממשלה השונים, מכיוון שחלקה הגדול לא מביא לתוצאות מעשיות – ועל כן יש צורך להעמיד תכנית יותר שאפתנית שהמנהיגות הפוליטית והכלכלית חייבים להירתם ליישומה".

עו"ד דן כרמלי, המשנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר, ציין כי: "חשיבותה ועוצמתה של התוכנית המוצעת על ידי איגוד לשכות המסחר היא בגישתה ההוליסטית. החלטות הממשלה וחקיקות שונות שהוצאו או קודמו מעת לעת בכנסות האחרונות היו כפלסתר למצב שדרש התערבות כירורגית, יסודית ומעמיקה. חיזוק השדרה המרכזית של המגזר העסקי בישראל, כ- 500,000 עסקים קטנים ובינוניים, המניעים את גלגלי המשק והנושאים בעול של יצירת מקומות עבודה, צריך לבסס על חקיקה ייחודית מרכזית, בדמות חוק לעסקים קטנים ובינוניים מורחב, שייצור את תשתית הכוללת לביסוס והוצאה לפועל של החלטות ממשלה נכונות וחקיקות לוויין, שייתן את הכלים להתמודד עם צורכי הקמת העסק ופיתוחו, תוך הטלת חובה על הממשלה לדאוג לעסקים הקטנים והבינוניים, בין השאר במניעת חקיקה פופוליסטית או הכבדות מיותרות, וחיסולן של מגמות חקיקה ורגולציה נפסדות".

ניצן ארליך, יו"ר ועדת עסקים קטנים ובינוניים באיגוד לשכות המסחר, הביא מספר דוגמאות מניסיונו על הקשיים של העסקים הקטנים והבינוניים כיום: "עסקים קטנים לא יכולים להיכנס למכרזי ממשלה מאחר והיא מציבה תנאי סף בלתי אפשריים ובלתי חוקיים. קושי נוסף הוא קבלת מימון ואשראי. לעסקים קטנים או חדשים יש בעיה גדולה לקבל אשראי או מימון בנקאי. הקרנות במדינת ישראל בשנת 2015 היו מעורבות בכ-10,000 הלוואות לעסקים, קרן ערבות המדינה עצמה רשמה 12% הלוואות לעסקים חדשים". ארליך ציטט את דברי נגידת בנק ישראל כי אין בעיה לעסקים בקבלת אשראי. לדבריו, "אני מציע לנגידת בנק ישראל לשלוח לקוח סמוי או להיכנס בעצמה לבנק כעסק חדש ולראות האם היא מצליחה לקבל אשראי".

יצוין כי המטרה של הצעת איגוד לשכות המסחר היא שבכל פרמטר של תרומת העסקים הקטנים והבינוניים לתוצר, להכנסות המדינה, לתעסוקה ולייצוא תהיה עליה של כ- 10% על פני חמש שנים. העלות הכוללת של הצעת איגוד לשכות המסחר באה לידי ביטוי רק בתוספות תקציבים למכון הייצוא (עבור עסקים קטנים ובינוניים) ולחיזוק הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בעלות משוערת של כ- 100 מיליון ₪ בשנה. רוב מרכיבי ההצעה לא נושאים בחובם עלויות אלא שינויים בחוקים וברשתות ההגנה והתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים – שינויים שיביאו להגברת התרומה של העסקים הקטנים והבינוניים למשק הישראלי.