שר החקלאות לכ-3,500 חקלאים: לא מדבר עם כל "מגדל צבע של פלפל"

'סיפור המקרה' החל בעקבות הודעת שר החקלאות, ח"כ אורי אריאל, לראש הממשלה ולשרי הממשלה כי התאחדות חקלאי ישראל תהיה הרשות המוסמכת היחידה לנהל משא ומתן בעניין החקלאים. "בתקופה האחרונה קיים בלבול בקרב שרי ומשרדי הממשלה באשר לניהול משאים ומתנים והידברות בקרב ארגוני החקלאים על נושאים חקלאיים. ברצוני לעשות סדר ולהדגיש כי הארגון היחידי המוסמך בקרב חקלאי ישראל לנהל משא ומתן או כל סוג של הידברות הינו התאחדות חקלאי ישראל... התאחדות חקלאי ישראל מאגדת בתוכה את כלל תנועות ההתיישבות, מועצות אזוריות וארגוני המגדלים."

אברהם דניאל, יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל, תקף את הודעת השר ואמר כי בדרך זו החליט השר להתעלם מכ-3,500 חקלאים שבחרו שלא להיות מיוצגים על ידי התאחדות חקלאי ישראל. "התאחדות החקלאים החדשה בישראל ("ההתאחדות החדשה") מייצגת כ-3,500 חקלאים פעילים אשר מתפרנסים מחקלאות ומייצרים את התוצרת החקלאית הטרייה. החקלאים המאוגדים בהתאחדות חקלאי ישראל ("ההתאחדות הישנה") מהווים מיעוט בארגונים כמו מועצות אזוריות, אגודות מושבים ומגדלים, ובפועל אין להם ייצוג אמיתי בגופים הללו. "

בתגובה השיב השר לדניאל כי "...המשרד זיהה, שרעה חולה זו, 'שלכל מגדל של צבע פלפל' יש מייצג ושהפיצול הרב בייצוגם גרם וגורם נזק לחקלאי ישראל, הוחלט כי משרד החקלאות ומשרדי ממשלה אחרים מכירים בהתאחדות חקלאי ישראל כגוף שמייצג כמעט את כל ארגוני החקלאים... "

דניאל דרש בפנייתו לשר לחזור בו מהחלטתו כי עקב פעילות התאחדות חקלאי ישראל נגרמו נזקים כבדים לחקלאים: "בעשור האחרון, ההתאחדות הישנה נתנה ידה לכל מעשה ומחדל שפגע בציבור החקלאים, ומהווה שותפה בכירה ליצירת מצבם הקשה של החקלאים. ההתאחדות הישנה נתנה הסכמתה לייקור תעריפי המים, למרות התנגדותנו. על כך הבאת את דעתך בשיחה עימנו כי "מחירים אלו אינם מאפשרים קיום של חקלאות". בנוסף, הסכם המדרג היורד עובדים זרים שנחתם בשנת 2009 על ידי ההתאחדות הישנה הביא לסגירת משקים רבים, ומהווה אסון ובכייה לדורות. מיותר לציין שגם להסכם זה התנגדנו בכל תוקף, וההתאחדות הישנה התעלמה מטענתנו."

בתגובה להתבטאות השר, שיגר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ביקורת חריפה לשר ואמר כי "אין זה ראוי ששר יגיב כפי שכתב - "שרעה חולה זו, 'שלכל מגדל של צבע פלפל' יש מייצג. זה אולי ביטוי שנשמע נחמד, אך אין הוא ראוי ביחסים שבין רשויות המדינה מול המגזר העסקי, שכן יש בזה משהו מנימת הזלזול ובטוחני שלכך לא כיוונת."

מעבר לזאת, כתב לין, "בישראל, אנו מכירים בחופש ההתאגדות כזכות יסוד חוקתית. לכל ציבור של אנשים יש את הזכות להתאגד על פי בחירתם החופשית, ובמיוחד כשהם סבורים שהארגון האמור לייצג את המגזר אליו הם שייכים, אינו מייצגם נאמנה. אם חקלאים מתאגדים על שום שאין הם מרוצים מהייצוג הקיים כיום, ואתה תמנע מלשמוע דבריהם, פגעת באחת ממטרות היסוד של התארגנותם, וכך פגעת גם בעצם התכלית של חופש ההתארגנות".