לין: בתי המשפט והמחוקק הם האיום הגדול ביותר על המגזר העסקי

"כל המדינה מונחת על כתפי המגזר העסקי. הוא זה שיוצר את כל משאבי המדינה, ובכל זאת תוקפים אותו ללא הרף ולא הצדקה. זה נובע משתי גישות פסולות: הראשונה, מערכת בתי המשפט והמחוקק מקבלים את מגזר העסקי כמובן מאליו, אין להם יחס של כבוד אליו ואף אין להם הערכה מספקת אליו; הגישה השנייה היא במגזר העסקי עצמו שאינו מגן על עצמו. הוא אדיש למתקפות המופנות כלפיו."

לין סיפק שורה של דוגמאות כיצד המחוקק ומערכת בתי המשפט פגעו בציבור המעסיקים ובמגזר העסקי:

בית הדין הארצי לעבודה ערער על זכות הקניין של המעסיק, כפי שקבעה השופטת ברק כי לעובד יש "מעין זכות קניינית" במקום העבודה, והשופט אדלר אף הוסיף כי "גם לעובדים זכויות קנייניות במקום העבודה". מתוך ההנחות הללו השופטים גזרו החלטות אופרטיביות, וכאשר המעסיק רוצה לערוך שינויים מבניים עליו להתחשב בעובדיו, דבר המגביל את חופש הפעולה שלו כבעל עסק. "איך ניתן להגדיר את העובד כשותף בעסק, אם הוא יכול באחת לפרוש ולהתחרות במעסיק ואף להשבית את העסק? נוצרת כפילות ואף סתירה לא הגיונית".

לגבי זכות ההתארגנות, המחוקק קבע שלנציג ארגון עובדים ניתנת זכות אבסולוטית להיכנס פיזית לחצר המעסיק ללא הגבלה. מדובר בכוח רב יותר מהניתן למשטרת ישראל. בשנת 2009 אף החמירו את הענישה כלפי המעסיק בסעיף זה וקבעו פיצויים ללא הוכחת נזק. הסיכוי של מעסיק להיות עבריין ומורשע בפלילים הוא גבוה הרבה יותר מאשר עבריין פושע.

לדעת לין, אחת הפגיעות הקשות ביותר במגזר העסקי הוא החוק להגברת האכיפה שהפך את המעסיק לרשות אכיפה של מעסיק אחר. "אנחנו המדינה הראשונה שהפכה את המעסיק לשוטר."

פגיעה קשה נוספת היא הניסיון להתערב במבנה התעסוקה של העסק. "מעסיק שאין לו את החופש לעצב את מבנה התעסוקה ולהתאימו לתנאי השוק המשתנים לא ישרוד. בשנת 2012 ההסתדרות השביתה את המשק כדי שיאפשרו לה להתערב במבנה ההעסקה לגבי העסקת עובדים ישירים והעסקת עובדי קבלן. בית הדין לא מנע שביתה זו."

לדברי לין, שיא הפגיעה במגזר העסקי היא החלטת בית המשפט העליון שלמעסיק אסור להביע עמדה בהתארגנות ראשונית של העובדים. "בית המשפט העליון מוכן לאפשר, בשם חופש הביטוי, לאלה הרוצים לפגוע במדינה במכוון להתבטא, כפי שהחליט בעניין הסרט 'ג'נין ג'נין' ; אך כשזה נוגע למעסיק - אין לו חופש ביטוי. "

"בית המשפט קבע שאסור למעסיק להביע דעה והשופט רובינשטיין אף ציטט בפסיקתו את פרשת לבן הארמי ויעקב אבינו, בכך שסידרו את יעקב אבינו כי לא היה בתקופה זו ארגון עובדים."

עוד אמר לין כי בשום מקום בעולם אין לעובד זכות שלא יוקם עסק מתחרה העלול לפגוע בתנאי העובדים; אך כשמדובר בעובדי המונופולים המוחלטים שבבעלות המדינה בית הדין לעבודה לא השכיל להבחין בין זכויות העובדים לבין האינטרסים שלהם.

 

בכנס הרצה ראש מחלקת דיני עבודה, רמי לנדא, בנושא: 'קבלה לעבודה, כבר לא מה שהיה'. בהרצאתו הועלו סוגיות חדשות העומדות בפני מעסיקים, בין היתר, לדברי לנדא מתואר מצב כי "בעקבות צו ההרחבה לעידוד והגברת העסקת אנשים עם מוגבלות, שאמור להיכנס לתוקפו בספטמבר 2015, נוצר מצב ביניים וחוסר בהירות למעסיקים באופן שיתבהר רק לאחר חקיקה נוספת או פסיקה".