"אסור שדיונים על רפורמה מקיפה במס הארנונה יוצעו היום כפתרון היחיד לבעיות הדחופות הנוצרות כתוצאה מהשיטה הנהוגה כיום. אם, למשל, רוצים לקבוע קריטריונים אחידים לחישובי הארנונה, הרי שזה עלול להוליד תוצאות של העלאה חדה במס הארנונה לחלק מן האוכלוסייה וכן הורדה חדה במס הארנונה לחלק אחר מן האוכלוסייה מהרמה הקיימת היום." כך טוען עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בפנייתו לשר הפנים ח"כ גלעד ארדן.
כמו כן, לדעת לין, הפיכת מס הארנונה למס המותנה בהיקף המחזור בדומה למס ערך מוסף תהיה שגיאה חמורה, שכן מס זה עם הזמן עלול לעלות באופן משמעותי.
על כן, לדעתו, יש הכרח להתמקד בשלב הראשון בתיקון עיוותים בולטים ומרכזיים ובלימת הליך ההעלאות התמידיות בגובה מס הארנונה, על פי המנגנונים הקיימים בחוק."
באיגוד לשכות המסחר מציגים שני מנגנונים שיש לשנות ביסודיות ובדחיפות:
הראשון, הצמדה כלל ארצית אוטומטית, מידי שנה, המבוססת חציה על מדד יוקר המחיה וחציה על מדד השכר במגזר הציבורי. "מאחר ומדד השכר במגזר הציבורי כולל גם חריגות שכר בלתי נשלטות ורמות שכר גבוהות מאד, הציבור בכללו נושא גם בנטל העלאות וחריגות אלה." לדוגמא: ההעלאה הכלל ארצית של שיעור הארנונה בשנת 2014 עמדה על 3.36% כתוצאה ישירה שמדד השכר במגזר הציבורי עלה ב- 5.39%, לעומת מדד המחירים לצרכן שעלה ב- 1.34% בלבד.
השני, מסלול ה"בקשות החריגות להעלאת הארנונה" שהפכו ממנגנון שאמור להיות "חריג" למנגנון "נורמטיבי". כך לדוגמא: בשנת 2012, כ- 70 רשויות מקומיות קיבלו באופן סיטוני אישור גורף להעלאות חריגות של מס הארנונה, בשיעורים שבין 4% ל- 25%. בשנת 2013, אושרו העלאות מס ארנונה חריגות לכ- 50 רשויות מקומיות. בשנת 2014, 114 רשויות מקומיות הגישו בקשות לאישורים חריגים לשינוי מס הארנונה, נכון לספטמבר 2014 - 62 רשויות קיבלו אישור חריג (מלא או חלקי) להעלאת מס הארנונה. בשנת 2015, הוגשו 120 בקשות לאישורים חריגים.
לדידו של לין, רק לאחר שיבוצעו שינויים יסודיים במנגנונים אלה, יהיה מקום לרפורמה מקיפה, שהחלתה חייבת להיות מדורגת, בהתחשב בשינויים ובתוצאות שהרפורמה תוליד.
באיגוד לשכות המסחר אומרים כי ראשי המפלגות מתחמקים מלתת התייחסות ותגובה לפניית איגוד לשכות המסחר כיצד בכוונתם לטפל, לאחר הבחירות, בעושק מס הארנונה המועלה מדי שנה על כלל הציבור והמגזר העסקי. זאת עקב פנייה ספציפית של איגוד לשכות המסחר המייצג את החלק הגדול ביותר של המגזר העסקי.
כזכור, לין פנה אל ראשי המפלגות ודרש לדעת מהי עמדת מפלגתם בנושא מס הארנונה, האם יהיו מוכנים לפעול בנחישות וברצינות כדי לחסום את פרצה זו, תוך תמיכה בהצעת החוק אותה יזם איגוד לשכות המסחר. אולם ראשי המפלגות נמנעו עד כה מלהביע עמדה, חוץ מתגובה מיו"ר המחנה הציוני שלא ניתנה בה תוכנית אופרטיבית.
לין: "ראשי המפלגות מבטיחים הבטחות שלא ידוע עד כמה יוכלו לקיימן אך בנושא כה קריטי ומהותי, המשפיע ישירות על הכיס של כל אחד ואחת מאיתנו ועל יוקר הדיור ויוקר המחייה, הם מתחמקים מלהביע את דעתם."
