איגוד לשכות המסחר למבקר המדינה: בדוק התנהלות הפקידות הבכירה של משרד הפנים בתהליך האישורים החריגים להעלאת הארנונה

איגוד לשכות המסחר קורא למבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, לבדוק את התנהלות הפקידות הבכירה של משרד הפנים בתהליך אישור האישורים החריגים להעלאת מס הארנונה. באיגוד טוענים כי העלאת מס על הציבור חייבת להיעשות בצורה שקופה, תוך יידוע הציבור באופן פומבי למי מהרשויות אושר לגבות מס נוסף.

 באיגוד אומרים כי במדינת ישראל של סוף שנת 2014 אין קריטריונים ברורים, שרק על פיהם ובמקרים חריגים, מתקבל האישור החריג בארנונה. הקווים המנחים שמפרסם משרד הפנים אינם מספיקים. אין בהם כל התייחסות לשאלה האם הרשות המקומית מיצתה את מאמצי הגבייה, קודם שפנתה, שוב, לכיסם של התושבים; אין בהם גם כל התייחסות לשאלה האם בוצעו ההמלצות ותוקנו הליקויים המפורטים בדו"חות של מבקר המדינה. התחום פרוץ וכל הציבור משלם על כך את המחיר.  

 לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מתעורר חשד כבד שאין זו רשלנות סתם ושמשרד הפנים אינו חושף את מלוא המידע, בכל הקשור להעלאות החריגות במס הארנונה, מתוך כוונה למנוע הליכים חיוניים של ביקורת ציבורית. כאשר ידוע שהעלאת הארנונה הינה העלאת מס לכל דבר ועניין.

 בפניה של היועץ המשפטי של האיגוד אל מבקר המדינה טוען עו"ד שלומי לויה כי למרות שאנו נמצאים כחודשיים לקראת סוף שנת 2014, עדיין לא פרסם המשרד את מלוא המידע הרלוונטי למגזר העסקי ואת רשימת הרשויות המלאה לה אישר עד כה להעלות, בצורה חריגה, את מס הארנונה לשנת 2014. "המצב, בו למעלה מחודשיים לאחר שהאיגוד הגיש דרישה רשמית למשרד הפנים לקבל את הנתונים הוא בלתי נסבל. התנהלות זו של משרד הפנים ממחישה את הצורך ברוויזיה כוללת באשר להעברת המידע של רשות ציבורית כדי שלא ניתן יהיה להסתתר מאחורי בקשה פורמאלית על מנת להעביר את המידע ויהיה צורך לפרסמו ולהפכו לנגיש לכול מבלי להיזקק לבקשה פורמאלית" אומר עו"ד לויה.

 עו"ד לויה מבקש ממבקר המדינה להנגיש ולהפוך לשקופים יותר את האישורים החריגים במס הארנונה שניתנים לרשויות המקומיות על ידי שרי הפנים והאוצר ללא בקרה ו/או אישור של הכנסת: לפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הבקשות של הרשויות המקומיות סמוך לאחר קבלתן ולאחר קבלת ההחלטות על ידי השרים גם כן לפרסמן באתר המשרד בצורה בולטת, מפולחת ומדויקת. על הפרסום לכלול את רשימת הרשויות המקומיות שקיבלו אישור חריג, בין אם מלא ובין אם חלקי ובאיזה שיעור והן את רשימת הרשויות המקומיות שבקשתן נדחתה. בעידן הטכנולוגי בו אנו נמצאים כיום, מדובר בכלל עבודה בסיסי, שמשרד הפנים חייב להפנים ולאמץ.

 על פי הנוסחה הקבועה בחוק ההסדרים, הארנונה מתעדכנת מדי שנה. הנוסחא היא חיבור של מחצית השינוי בעליית המדד ומחצית השינוי במדד השכר במגזר הציבורי. מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה, כי למרות שבשנת 2015 תעמוד הארנונה על סכום שיא של 21.4 מיליארד ש"ח, מעל ל-120 רשויות מקומיות הגישו למשרד הפנים בקשות לגביית ארנונה חריגה לשנת 2015, בשיעורים שבין 10-3 אחוזים בסכום המצטבר לכ-183 מיליוני ש"ח. עוד עולה מהבדיקה כי 27 רשויות לא הסתפקו בבקשות להעלאה חריגה שהגישו בשנת 2014 והגישו בקשות שכאלה גם לקראת שנת 2015.

 באיגוד אומרים, כי משרד הפנים כבר החל לדון ולאשר בקשות חריגות במס הארנונה לשנת 2015, כאשר הטיפול בבקשות לשנת 2014 טרם הסתיים וטרם נודע לציבור איזו עירייה קיבלה אישור חריג להעלות, ורטרואקטיבית, את מס הארנונה לשנה החולפת.

 עוד טוענים באיגוד, כי הצורך להיאבק במשרד הפנים על מנת לקבל נתון בסיסי של רשימה מפולחת של הרשויות שקיבלו אישור חריג בארנונה, הנוגע לכלל תושבי המדינה הוא בעייתי, וכי מידע שכזה, כאמור, ראוי היה שיתפרסם באופן גלוי ופומבי באתר משרד הפנים: "התניית מסירת המידע בשליחת בקשה פורמאלית על פי משרד הפנים משקפת נגע ביורוקראטי מיותר, המסרבל את ההליך ועומדת בניגוד לעיקרון השקיפות, להנגשת המידע לציבור הרחב והכל תוך הצבת חסמים מלאכותיים, שסותרים בתכלית האיסור את האמירה הידועה, על פיה אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר", טוען עו"ד לויה בפנייתו למבקר המדינה.