הודעות לעיתונות
|
20/10/2014
כנס "OECD ישראל" להכשרה מקצועית: יש לכלול פתרונות ארוכי טווח להעלאת הפריון במגזר העסקי וליצור מנגנון של "הכשרה מקצועית חכמה"
לקראת פתיחת כינוס החורף של הכנסת והדיונים בנוגע לתקציב המדינה, על קובעי המדיניות הכלכלית להבין כי עליהם לעגן בתוכנית התקציבית מנועי צמיחה, שנועדו בעיקר לחזק את המגזר העסקי המניע את גלגלי המשק. המגזר העסקי מייצר מקומות עבודה והוא זקוק לעובדים מיומנים ומוכשרים מבחינה מקצועית בתחומים מסורתיים ובתחומים מתקדמים כאחד, במגזר היצרני ובמגזר המסחר והשירותים כאחד. כך אמר עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל ליחסי ממשל כנסת וחקיקה באיגוד לשכות המסחר, בכנס "OECD – ישראל" בנושא הכשרה מקצועית, בהשתתפות נציגי ה- OECD העוסקים בחינוך והכשרה מקצועית ונציגי משרד החינוך הגרמני העוסקים בהכשרה מקצועית.
לדברי כרמלי, תקציב המדינה לשנת 2015 חייב לכלול פתרונות ארוכי טווח להעלאת הפריון במגזר העסקי, בעיקר בענפי משק בעלי פוטנציאל צמיחה והרחבת תעסוקה ארוכת הטווח. בכלל זה, יצירת מנגנון של 'הכשרה מקצועית חכמה' שהינה הכשרה מקצועית הרגישה לדינמיות והצרכים של המעסיקים, בשילוב עם הקמת ועדה עליונה, בה יקחו חלק נציגי ארגוני המעסיקים, ארגוני העובדים והממשלה, במסגרתה יוגדרו צורכי המגזר העסקי בהכשרה מקצועית של כוח-אדם, ויחד הם ייצרו את יעדי ההכשרה המקצועית של מדינת ישראל, מידי שנה. הקמת מערך הכשרה מקצועית, דינמי ורגיש לצורכי המגזר העסקי, בו שותפים כל ארגוני המעסיקים, הוא כורח המציאות. מערך ההכשרה המקצועית שאינו מבוסס על מנגנון מעין זה ומבוסס ברובו על תוכניות לימוד ישנות, בלתי עדכניות ושאינן מאפשרות להשתלב בצורה מהירה ומקצועית במעגל העבודה, הופך ממנוע צמיחה לבלם צמיחה!
"על כן, יש להגדיל את התקציבים הייעודיים לכל מסלולי ההכשרה המקצועית והטכנולוגית, החל ממסלולי לימוד לבני נוער ועד ללימודי טכנאים והנדסאים. אם כיום לומדים בבתי הספר להנדסאים מידי שנה כ- 22,000 סטודנטים, מדינת ישראל צריכה לשים לה ליעד לתקצב ב'תקצוב יתר מגמתי' , במהלך של 5 שנים, מסלולי לימוד אלה ולהגיע למצב בו ילמדו במסלולים אלה לפחות 100,000 סטודנטים מידי שנה, כיעד אסטרטגי של מדינת ישראל ליצירת מנוע צמיחה למשק."
כרמלי הדגיש כי "הכשרה מקצועית אפקטיבית ומחושבת מאפשרת לאוכלוסיות 'יחודיות', כגון: חרדים, נשים, בני מיעוטים, להשתלב במעגל התעסוקה, ובכך, בפועל, תורחב השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה, דבר שיהווה מנוע צמיחה נוסף במסגרת תכנית כלכלית הוליסטית."
"על כן, יש להגדיל את התקציבים הייעודיים לכל מסלולי ההכשרה המקצועית והטכנולוגית, החל ממסלולי לימוד לבני נוער ועד ללימודי טכנאים והנדסאים. אם כיום לומדים בבתי הספר להנדסאים מידי שנה כ- 22,000 סטודנטים, מדינת ישראל צריכה לשים לה ליעד לתקצב ב'תקצוב יתר מגמתי' , במהלך של 5 שנים, מסלולי לימוד אלה ולהגיע למצב בו ילמדו במסלולים אלה לפחות 100,000 סטודנטים מידי שנה, כיעד אסטרטגי של מדינת ישראל ליצירת מנוע צמיחה למשק."
כרמלי הדגיש כי "הכשרה מקצועית אפקטיבית ומחושבת מאפשרת לאוכלוסיות 'יחודיות', כגון: חרדים, נשים, בני מיעוטים, להשתלב במעגל התעסוקה, ובכך, בפועל, תורחב השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה, דבר שיהווה מנוע צמיחה נוסף במסגרת תכנית כלכלית הוליסטית."
