בזכות המאבק: משרד הפנים פרסם קריטריונים נוקשים יותר להגשת בקשות להעלאות חריגות במס הארנונה

איגוד לשכות המסחר מנהל מאבק ארוך בנוגע לנטל תשלומי מס הארנונה המוטלים על המגזר העסקי, תוך התמקדות במגפת האישורים החריגים והעיוות בהצמדת מס הארנונה למדד השכר במגזר הציבורי, הגורם לכך שכולנו משלמים יותר מס ארנונה בעקבות ה"חגיגות" והחריגות בשכר הציבורי.

נטל מס הארנונה הופך כבד מנשוא והוא מהווה חלק משמעותי ביותר במסגרת הוצאות התקורה של כל עסק ועסק. הארנונה המשולמת על ידי בעלי העסקים אינה קשורה בשום דרך להיקף פעילותם העסקית. המגזר העסקי נמצא בתקופה האחרונה תחת לחץ כבד ביותר להורדת מחירים. ממשלת ישראל לקחה לה למשימה להילחם ביוקר המחייה, אך בד בבד היא מאפשרת לרשויות המקומיות לגבות, ללא הצדקה, סכומים נוספים ממשקי הבית ומהמגזר העסקי, המעלים את יוקר המחיה ויוקר הדיור. המגזר העסקי ובעיקר עסקים מתחום המסחר והשירותים, עליהם מושת עיקר העול, כבר הגיעו לשיא כושר הספיגה.

בשל כך, איגוד לשכות המסחר חשף בחודש אפריל השנה הצעת חוק ליצירת סדר חדש במס הארנונה. הצעת החוק כוללת בין השאר, הסדרת התנאים למתן אישורים חריגים לגביית ארנונה ברשויות המקומיות, הגברת הפיקוח של הכנסת על תהליך הענקת האישורים, ביטול הצמדת העלאת הארנונה למדד השכר במגזר הציבורי והפחתה משמעותית בריבית הפיגורים, אותה גובות הרשויות.

לאיגוד לשכות המסחר נודע, כי משרד הפנים פרסם לאחרונה מסמך "קווים מנחים להגשת בקשות חריגות בארנונה לשנת 2015" (מצ"ב), אשר חלקם עולה בקנה אחד עם הקריטריונים שהציע האיגוד בהצעת החוק:

1. העלאה שמבוססת על תוכנית הבראה – בשנת 2014 המגבלה היחידה היתה הצגת תוכנית התייעלות. בשנת 2015 הוספה מגבלה נוספת בדמות תקרה של העלאה ולפיה שיעור ההעלאה (כולל שיעור העדכון) לא יעלה על 7.5%, סך העלאות בשלוש השנים החולפות ובשנים 2013 – 2015 לא יעלו על 25%.

2. העלאה חריגה למגורים, שאינה מבוססת על תוכנית הבראה– לא תתאפשר הגשת בקשה להעלאה חריגה למגורים.

3. העלאה שאינה מבוססת על תוכנית הבראה, לנכסים שאינם מגורים – כאן צומצם השיעור של אחוז ההעלאה, והתקנות הנוכחיות כוללות הרבה יותר רשויות, שבעבר נהנו מפטור מהמגבלות. רק במקרים של פער בגובה הארנונה מול רשויות אחרות בנפה, שיעור ההעלאה (כולל שיעור העדכון) לא יעלה על 7.5% (במקום 25%). אין יותר פטור מהמגבלות לרשויות עניות וקטנות.

המסמך שפרסם משרד הפנים לעניין קריטריונים להגשת בקשות חריגות בארנונה לשנת 2015, הינו רק קצה קצהו של הטיפול הנדרש בציר העושק של מס הארנונה. קריטריונים אלו אינם מטפלים עדיין ביסודות ציר העושק: ההצמדה לחריגות השכר במגזר הציבורי, הצורך בקביעת קריטריונים חדים וברורים למתן אישורים חריגים להעלאת ארנונה, ופיקוח נדרש של הכנסת על מתן האישורים החריגים להעלאת מס הארנונה, שהפכו להיות מאישורים חריגים לנורמה אצל הרשויות המקומיות.

רק תיקון חקיקה מקיף יאפשר שליטה ובקרה אמיתית על מס הארנונה שהוא כיום מנגנון המס הגרוע ביותר הקיים במערכת המיסוי הישראלית.

*את המסמך מטעם משרד הפנים ניתן למצוא בקובץ המצורף