איגוד לשכות המסחר עתר לבג"צ להגדלת ייצוגו במוסדות מכון התקנים הישראלי

איגוד לשכות המסחר עתר (17.2.14) לבג"צ (14/ 1228) כנגד מכון התקנים הישראלי, שר הכלכלה, משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים (משיבים פורמאליים), בבקשה להוצאת צו על תנאי להגדלת ייצוגו במוסדות, המנהלים את מכון התקנים בוועדות התקינה המרכזיות והטכניות. העתירה נערכה על ידי עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל יחסי ממשל כנסת וחקיקה באיגוד לשכות המסחר ועו"ד שלומי לויה היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר.
 
איגוד לשכות המסחר נאלץ לעתור לבג"צ לאחר שנים של ניסיונות מו"מ, וניסיונות לבוא בדין ודברים עם שרי התמ"ת לדורותיהם, להגדלת מספר נציגיו של האיגוד, המייצג את היבואנים, במוסדות מכון התקנים וועדות התקינה המרכזיות וועדות התקינה הטכניות, המייצרות את התקנים של מדינת ישראל.
 
האיגוד מבקש את התערבותו של בית המשפט העליון לביטול ושינוי האפליה המבנית הטמונה במוסדות המכון לרעת ציבור היבואנים.
 
האיגוד מבקש בעתירתו להגדיל את הייצוג של איגוד לשכות המסחר, המייצג את מגזר המסחר והשירותים, ובכלל כך את היבואנים, בכל מוסדות מכון התקנים, לרבות במועצת המכון, הוועד הפועל של המכון, ועדות התקינה המרכזיות והוועדות הטכניות, באופן שהייצוג של איגוד לשכות המסחר יהלום את חלקו של מגזר המסחר והשירותים במשק, ולחילופין בצריכת שירותי מכון התקנים, ולכל הפחות לא יפחת מן הייצוג של מגזר התעשייה המקומית.
 
כמו כן האיגוד דורש, כי שר הכלכלה יפעיל את סמכותו ויציע למכון התקנים שינויים ותיקונים בתקנונו ובכלליו, שעניינם הגדלת ייצוג איגוד לשכות המסחר במוסדות המכון.
 
המצב דהיום הוא שלמגזר ה"תעשייה" קיים ייצוג הגדול בכפי 2 מאשר לאיגוד לשכות המסחר, המייצג את היבואנים.
 
מהעתירה עולה, כי איגוד לשכות המסחר רואה חשיבות גדולה בייצוגו ההולם במוסדות מכון התקנים ובוועדותיו, וזאת בשל ההשפעה הגדולה של עבודת המכון על התנהלותו של מגזר המסחר והשירותים, ובייחוד על תחום הייבוא הנכלל במגזר זה. להחלטות מכון התקנים והתנהלותו עשויות ליצור חסמים בפני ייבוא, ולהטיל על כתפי היבואנים אילוצים שונים, כספיים ומעשיים, המשפיעים על יכולתם להתחרות בשוק.
 
לדעת עוה"ד לויה וכרמלי, "קיומו של משקל רב מידי למגזר מסוים, במקרה דנן, לתעשייה המקומית, ובהתעלם לחלוטין ממבנה המשק והכלכלה הישראלית, יוצר "קרקע פורייה" להשפעות מניפולטיביות ויצירת חסמי יבוא "מלאכותיים", פגיעה בעקרון של תחרות שוויונית במשק, פגיעה בתחרות שלה יש השפעה ישירה על יוקר המחייה בישראל ופגיעה ישירה בציבור בכללותו".
 
"בפועל, סקטור עסקי אחד (התעשייה המקומית) שולט ויכול לפעול לרעת סקטור עסקי אחר (יבואנים) ובפועל לפעול בניגוד להחלטות ממשלה ו/או מדיניות כלכלית שהתגבשה ע"י נציגיה המוסמכים של הממשלה ו/או לפעול לטרפד את ההוצאה לפועל של מדיניות כלכלית לאומית-ממשלתית, בין השאר בכל הקשור להפחתת יוקר המחייה בישראל. ככל שיגענו וחיפשנו, לא מצאנו הצדקה מהותית ואמיתית למציאות עגומה זו."
 
מהעתירה עולה, כי שיעור נציגי איגוד לשכות המסחר, המייצג את היבואנים, במוסדות המכון לוקה בחוסר סבירות קיצוני, בהשוואה לשיעור הייצוג של מגזר התעשייה.
עוה"ד כרמלי ולויה:"הייצוג הנוהג אינו מתחשב בעובדה, כי חלקו של מגזר המסחר והשירותים, במשק גדול משמעותית מחלקו של מגזר התעשייה (במונחים של תוצר עסקי גולמי ובמונחים של שיעור המועסקים עפ"י נתוני הלמ"ס ובנק ישראל), לפיכך, הייצוג היחסי הנוהג כיום במוסדות מכון התקנים, אשר מעניק יתרון מובנה ומשמעותי למגזר התעשייה, אינו הולם את המציאות במשק ויוצר פתח לעיוותים בתוצרי המכון".