לין לשרי האוצר והכלכלה: יש להפיק את התועלת מהשקל החזק ולהפסיק לראותו כאויב הכלכלה

להלן הנוסח המלא:

"במכתב זה אני רוצה לנסות ולשכנע אתכם לראות את סוגיית השקל החזק בפרספקטיבה שונה מכפי שהיא נתפסת היום.
 
אומר מיד, השקל החזק אינו כולו קללה, ובמידה רבה הוא אף ברכה.
 
השקל החזק הוא תוצאה של נתוני מאקרו חשובים, כמו יחס חוב לאומי לתוצר, תנועות הון בחשבון השוטף, נתוני הצמיחה של ישראל והערכה שיש לכלכלה שלנו בשוקי הכספים בעולם הגדול. דומני שאיש לא מתלונן על כך.
 
לשקל החזק יתרונות חשובים למשק
 
כן, יש לשקל החזק יתרונות רבים למשק הישראלי ולציבור הרחב. אנו חוסכים הרבה בעלויות יבוא אנרגיה לישראל. חומרי גלם ומוצרי ביניים לתעשייה עולים פחות (יש לזכור כי הערך המוסף של יצוא מוצרי התעשייה הוא ברמה של 50%).
 
שקל חזק מגדיל במונחי קניה את השכר של העובדים מבלי שיהיה צורך להמשיך בהעלאות שכר. הוא מוזיל את עלותם של מוצרי הייבוא הנמכרים לציבור הרחב, והוא אף יתרום להוזלת מחיר מוצרי המזון לציבור הרחב, אם לצד זה נפחית גם את המכסים הגבוהים על יבוא מוצרי המזון.
 
אם כך, מה הבעיה?
 
הבעיה הינה, כמובן, השפעת השקל החזק על הייצוא, וכאן מן הראוי לציין שלא על הייצוא בכללו אלא רק על ייצוא מוצרי התעשייה.
 
יצוא השירותים מהווה 32% מכלל הייצוא והוא מתמודד בהצלחה עם השקל החזק, ללא תמריצים והקלות מס. הוא גם תורם מאוד לשיפור המאזן המסחרי- יצוא השירותים עולה על יבוא השירותים.
 
פתרונות:
 
רכישות דולרים על-ידי בנק ישראל גוררים עלויות גבוהות למשק המוערכות ב-3 מיליארד לשנה, שכן המימון של בנק ישראל נעשה באמצעות גיוס הלוואות מן הציבור. להורדת ריבית בנק ישראל השפעות שליליות על ציבור החוסכים וגם על מחירי הנדל"ן.
 
ההתמודדות האמיתית צריכה להיות שיפור כושר התחרות של הייצוא הישראלי, וקודם לכל, צמצום העלויות המושתות על המגזר העסקי באמצעות המונופולים המוחלטים שהם בבעלות המדינה.
 
כמה דוגמאות:
 
א.    תעריפי החשמל עלו ברמה של 32% החל משנת 2011, ובהתאם לרפורמה המבצבצת היום- הם אף ימשיכו לעלות.
 
ב.     הארנונות הכלליות הועלו בשנת 2012 על-ידי הרשויות המקומיות בצורה פרועה וסיטונאית, וללא פיקוח נאות של משרדי הפנים והאוצר. לדוגמה, עיריית תל-אביב קיבלה אישור להעלאת ארנונה ב-2012 בשיעור של 10%, ועל גב העלאה זו בשיער של עוד 10% בשנת הכספים 2013, ואילך.
אישורים בסיטונאות בשיעורים דומים ניתנו ללא פחות מ-60 רשויות.
 
ג.        נמלי הים פועלים ללא התייעלות תוך שיבושים בעבודה, השהיית פריקת אוניות, עלויות נוספות ללא שמץ של תחרות, והם אף ממשיכים בתפקודם הכושל.
 
ד.     רכבת ישראל, המהווה חלק בלתי נפרד מעלויות התובלה של הייבוא והייצוא, כבר הודיעה כי בקו המרכזי שלה שבין חיפה ואשדוד יועלו החל מתחילת 2014 שיעורי התובלה בלא פחות מ-21% ושינוע מכולה כבדה ב-32%.
 
ויש כמובן דרכים נוספות לצמצם את העלויות, כמו בלימת החקיקה המאסיבית הנוחתת ללא הרף וללא בקרה נאותה על גב המגזר העסקי, ואין כוונתי דווקא לחברות הענק או לפירמידות אלא לכלל המגזר העסקי. "