ח"כ ברוורמן בכנס משותף של המועדון המסחרי תעשייתי ואיגוד לשכות המסחר: "להיות סטארט אפ ניישן זהו לא חזון כלכלי לאומי"

בכנס משותף של המועדון המסחרי תעשייתי ואיגוד לשכות המסחר שהתקיים בסופ"ש האחרון במלון הילטון בת"א דנו הנוכחים בתקציב המדינה והשפעתו על המגזר העסקי בישראל. לדברי יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן: "למרות שבנק ישראל התגאה בצמיחה הכלכלית בישראל של השנים האחרונות לעומת מדינות העולם,  הצמיחה לא ירדה לשכבות העם – יוקר המחיה עלה ומדיניות הרווחה הלכה והתמעטה. מפירות הצמיחה נהנתה רק קבוצה קטנה בעם."
 
ברוורמן ציין כי כיום אין לממשלה חזון של צמיחה. "להיות סטארט אפ ניישן זהו לא חזון כלכלי לאומי. אם בנק ישראל יוריד את חברות הסטארט-אפ מהחישוב הכללי נגלה שהתפוקה לעובד יורדת יחסית למדינות העולם וזאת מכיוון שאין השקעה כיום בחינוך מקצועי טכנולוגי. אנשים לומדים לתארים אקדמאיים במקום ללמוד מקצוע לחיים ולבסוף נשארים מובטלים. אם לא יהיה חינוך טכנולוגי הצמיחה תרד. המשכורות נמוכות בישראל כי הפריון נמוך.
 
לדבריו יש לחזור ולהגדיל את מדיניות הרווחה. "ההוצאות לבריאות חינוך ורווחה צריכות לגדול. אז מאיפה יגיע הכסף? לא על ידי העלאת המע"מ כי הכי קל לגבות אותו ובכך לפגוע במעמד הביניים והשכבות החלשות, אלא על ידי תיקון מערכת המיסוי הישראלית. מערכת זו הינה פקודה מנדטורית של 65 שנה שמוסיפים עליה כל פעם טלאי על טלאי.
 
לדבריו, ראשית, יש לפשט אותה מהסרבול המאפיין אותה. שנית, יש לאחד את המס. צריך לחבר את כל הכנסותיו של אדם ולקחת מס אחד אחיד וריכוזי. שלישית, להיאבק בהון השחור. צריך להתחיל מחובת דיווח כללית ורביעית, לבנות מערכת מס מודרנית ממוחשבת. במהלכים אלו יש פוטנציאל לכסף רב עבור המדינה. ברוורמן התייחס בדבריו לפרישתו הקרובה של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, ואמר כי אין בארה"ב אדם נוסף מתאים כמו פישר לנגיד בנק ישראל וכי יש בישראל אנשים ראויים לתפקיד ורמז על כך שד"ר קרנית פלוג ראויה בעיניו לתפקיד הנגידה.
 
 
בהתייחסו למערכת הבנקאות בישראל  אמר ברוורמן כי אין תחרות בתחום זה לאור קיומו של דואופול – לאומי ופועלים. לדבריו, בנק זר לא ייכנס לארץ לאור התשואות הנמוכות יחסית על ההון בישראל ולכן יש להקים בנק קואופרטיבי כמו קרדיט יוניון עם דמי ניהול אפסיים ומערכת ניהול יעילה. כמו כן ציין כי בכוונת ועדת הכלכלה להעביר תיקון לפיו אדם יוכל לעבור מבנק לבנק עם אותו כרטיס אשראי.
 
ברוורמן העביר ביקורת על חברי הכנסת המגישים הצעות חוק רבות ואמר כי הדבר פוגע במשילות. "בפרלמנטים בחו"ל אדם יושב בוועדה אחת ולומד את החומר לעומקו. רק בארץ חברי הכנסת חברים בכמה ועדות שונות ,לא לומדים את החומר לעומקו ומגישים הצעות חוק רבות מאוד ומגוונות.
 
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שכיהן בעבר כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת וכממונה על הכנסות המדינה: "בין השנים 2004-2007 הייתה בישראל צמיחה מרשימה ברמה  של למעלה מ-6 אחוז. לאחר מכן האחוזים ירדו אך עדיין מגמת הצמיחה נשארה. לצערי המשק אכן צמח אך פירותיו לא ירדו לכלל הציבור. לא השכילו להעלות את שכר המינימום בשיא שנות הצמיחה ובכך נעשה עוול."
 
לדבריו, "99% מהח"כים אינם מכירים את מבנה המשק ותרומתו של מגזר המסחר והשירותים לתוצר העסקי ולתעסוקה. ואני שואל כיצד ניתן לקבל החלטות מושכלות על מנועי הצמיחה של המשק מבלי להכיר את מבנה המשק בישראל. איגוד לשכות המסחר מגבש בימים אלו תוכנית שתובא לאישור הנשיאות עוד השבוע שלא להעלות את המע"מ על כלל ההכנסות אלא להטיל שיעור מע"מ נמוך של 8 אחוזים על מוצרי מזון בסיסיים, תרופות, פירות וירקות. אי אפשר לנקוט בכך שכאשר נוצר גירעון ישר מכים את השכבות החלשות. "
 
"פגיעה במוטיבציה של בעלי העסקים לפתח את עסקיהם הינה פגיעה בצמיחה. מה שמגדיל את הכנסות המדינה זה העלאת היקף הפעילות העסקית. העסקים לוקחים סיכונים ואינם יונקים מעטיני המדינה וכך גורמים לכלכלה לצמוח. העלאת שיעור מס החברות דווקא תקטין את הכנסות המדינה כי העסקים ייפגעו. זהו א-ב בכלכלה. רק כשהורדנו את מס החברות, הכלכלה צמחה. "
 
לדברי לין, "כיום התוצר לנפש הוא 28 אלף דולר לשנה לעומת 35 אלף דולר בשנה במדינות ה-OECD ואנו יכולים להגיע לשם. כדי להגיע לצמיחה יש להציב 3 יעדי על : האחד, הגדלת השתתפות האוכלוסייה במעגל העבודה-  זהו יעד על להכניס את החרדים והמיעוט הערבי-ישראלי למעגל העבודה. השני,צמצום המגזר הציבורי לעומת המגזר הפרטי. צריך לבצע תוכנית רצינית ומושכלת כיצד אנו מקטינים את המגזר הציבורי ללא פיטורין במהלך של חמש שנים : על ידי פרישה מרצון וקביעת כללי ניידות לרוחב כל המגזר הציבורי. השלישי, להפסיק להכביד על המגזר העסקי ולשחוק את זכויותיו בכדי ליצור מקומות עבודה . השלטון מחזיק באלה כבדה וחובט במגזר העסקי. בשנים האחרונות התקבעו מגמות נגד המגזר העסקי ביניהן פליליזציה של הניהול העסקי, חוקי הגנת צרכן שהפכו את הצרכן לחסר שיקול דעת ומבול חוקי עבודה.משנת 2000 עברו 155 תיקוני חקיקה ביחסי עבודה ובכנסת האחרונה כבר יש 71 הצעות חוק בדיני עבודה."
 
בתום דבריו אמר כי "בניהול כלכלה לאומית התבונה היא לזהות מהלכים לפני שיתרחש המשבר. המגזר העסקי לא צריך להתנצל אלא לזקוף את קומתו ולומר לשלטון אנו יוצרים את מקומות העבודה והצמיחה.אנו בעד העובדים ובעד שיפור תנאיהם ורווחתם תוך איזון בחלוקה בנטל. גם למעסיקים יש זכויות ואנו פועלים לקידום הצעת חוק יסוד זכויות המעסיק שתשנה את החשיבה לפיה רואים את המעסיק כנצלן ואת העובד כנרמס."