נשיא האיגוד בפנייה לרוה"מ ושר האוצר: הכוונה להעלות את מס החברות ל-27% היא מגמה ברורה להעלאת הנטל על המגזר העסקי בישראל

בפנייה דחופה אותה שיגר (20.5), עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לרוה"מ, ח"כ בנימין נתניהו ולשר האוצר, ח"כ יאיר לפיד, התריע לין מפני מגמה ברורה להעלאת הנטל על המגזר העסקי בישראל. "בהעדר שיח נאות עם המגזר העסקי בכל הנוגע לשינויים במיסוי, אני רואה חובה להתריע ישירות בצורה הברורה ביותר על מגמת ההכבדה העולה ובעיקר על המגמה הברורה המסתמנת של העלאת מס החברות.

אין מדובר יותר בהעלאה של אחוז או חצי אחוז, אלא במגמה ברורה, בקו ישיר של העלאת הנטל על המגזר העסקי כולו. החל מהעלאת מס החברות מה- 24% ל- 25% ועוד אחוז ועוד חצי אחוז ועוד חצי אחוז.  וכל זאת בנוסף להעלאת המס על משיכת דיבידנד ב- 5% שכבר בוצעה." 

לין הצביע במכתבו על חמש נקודות עיקריות:
"א.  את המס המוטל על החברות העסקיות חייבים לראות במשולב עם המס המוטל על משיכת רווחים: צירוף של מס חברות ברמה של 27% ומס על משיכת רווחים בשיעור של 30% זהו מס כולל של 48.9%. כמעט מחצית מרווחי החברה בכל רמות ההכנסה של החברה.

ב.      על בסיס ניסיון רב וגם בהתבוננות בנתוני העשור הקודם, ברצוני להזהיר כי מדובר בשגיאה אופטית המונעת כנראה מחוסר ראייה שלמה של הדינמיקה הכלכלית. העלאת שיעור מס החברות והמס על משיכת דיבידנד לכלל המגזר העסקי לא תתרום לגידול בהכנסות המדינה אלא ההפך. קיים סיכון מוחשי שזה יביא לצמצום בהכנסות המדינה ורק יחמיר את הגרעון התקציבי. הדבר יגרום לכך שההתמודדות עם תקציב המדינה בשנה הבאה תהיה קשה יותר וחמורה יותר.

ג.       רבים מחפשים את מחוללי הצמיחה או מנועי הצמיחה בתקציב ואין הם מבינים כי מנוע הצמיחה האמיתי זה המגזר העסקי כולו ולא רק חלקים ממנו. הכוח המניע את המגזר העסקי זוהי המוטיבציה של בעלי העסקים לבנות עסקים חדשים ולפתח עסקים קיימים. מוטיבציה זו מושפעת ישירות ולרעה ממגמות חקיקה שליליות הפוגעות במגזר העסקי. מתחילים ללכת כיום הפוך מיסודות המדיניות הכלכלית של השנים 2004-2003 שהניעו את הצמיחה במשק.

ד.       מעבר לזאת אני רואה מגמה חמורה מאוד במבנה התקציב של המשק, של גידול המגזר הציבורי לעומת התכווצות המגזר העסקי. אנו שוב צועדים בכיוון של מבנה משק מעוות, לפיו המגזר הציבורי הולך וגדל מול מגזר עסקי מתכווץ. בעשור האחרון גדלה אוכלוסיית המדינה ב- 18% , בעוד שמספר המועסקים במגזר הציבורי עלה ב- 30.7%. מול 2,114,000 עובדים במגזר העסקי יש 1,170,000 עובדים במגזר הציבורי. זהו יחס מעוות. על כל 2 עובדים במגזר העסקי יש יותר מעובד אחד במגזר הציבורי. במקום לחשוב על צעדים ממשיים לצמצום המגזר הציבורי מחזקים מגמה זו ומכבידים על המגזר העסקי.

ה.      בעיני רבים נתפסת העלאת מס החברות כהעלאת מס לעשירים. זוהי איוולת המעידה על בורות במבנה המגזר העסקי. בישראל לא פחות מ- 380,000 עסקים אשר המחזור השנתי שלהם לא עולה על 1 מיליון ₪ בשנה.  להטיל עליהם מיסים נוספים והכבדות נוספות ולאחר מכן לחפש אמצעי עידוד כאלה ואחרים זה דומה לאבא שחובט בבנו באלה ולאחר מכן מציע לו סוכריה קטנה כפיצוי.  הם יוותרו על הסוכרייה אך יעדיפו שלא יחבטו בהם באלה."
 
בסיום מכתבו ביקש לין כי ייעשה שימוש בתוכן מכתבו:  "אני מאוד מקווה שתוכן מכתבי זה ילקח על ידכם ברצינות. אין מאחוריו שוב אינטרס אישי או סקטוריאלי. אין מאחוריו שום בקשה להקלה או העדפה סקטוריאלית,  רק ראייה ברורה של כיווני ההתפתחות במשק,  מבוסס על הרבה ניסיון מעשי, וחשש מאוד מבוסס כי בתום השנה הנוכחית נתייצב בפני משבר תקציבי חמור בהרבה יותר מהיום."

למידע נוסף בתחום זה