לין מציג ל- 53 הח"כים החדשים של הכנסת ה-19: תוכנית חומש כלכלית שתשנה את פני הכלכלה
תוכנית חומש כלכלית שתשנה את פני הכלכלה המבוססת על 3 יעדי-על: הגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה והעלאת התוצר לנפש, צמצום גודלו של המגזר הציבורי ללא פיטורים, חיזוק המגזר העסקי ללא תוספת תקציבית. התוכנית תוסיף לתוצר הלאומי 200 מיליארד ₪ ותחסוך 10 מיליארד ₪ בהוצאות המדינה. תחזק את המגזר העסקי, תוביל לקצב צמיחה מזורז יותר וליצירת מקומות עבודה נוספים תוך הורדת רמת האבטלה.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שכיהן בעבר חבר כנסת, שיגר הבוקר (28.2) איגרת אישית ל-53 הח"כים החדשים של הכנסת ה-19, בה הציג בפניהם את תוכנית הכלכלית של איגוד לשכות המסחר לחמש השנים הקרובות, שיעדיה הם העלאת התוצר הלאומי העומד כיום על 929.7 מיליארד ₪ (במונחים שוטפים) בלא פחות מ-200 מיליארד ₪, רענון וייעול המגזר הציבורי וצמצום ההוצאה התקציבית בלא פחות מ-10 מיליארד ₪. לאיגרת צורפה חוברת המפרטת כיצד שחקה כנסת ישראל בשנים האחרונות את המגזר העסקי.
"בתקופה הראשונה, הממשלה והכנסת יעסקו בהכרח בפתרון הבעיה התקציבית. נושא בעל חשיבות לעתיד הכלכלה אך עיקרו בפתרון בעיה לטווח הקצר. אולם במקביל, יש לבחון כבר עכשיו איך תראה כלכלת ישראל בעוד חמש שנים ומה יהיו המשאבים הלאומיים שיעמדו לרשותנו בתום תקופה זו", כתב לין לחברי הכנסת.
"אומר ללא היסוס, אם נציב 3 יעדי-על כלכליים, ברי השגה, עם מחויבות טוטאלית להשגתם, נוכל תוך חמש שנים להעלות את התוצר הלאומי, העומד כיום על 929.7 מיליארד ₪ (במונחים שוטפים) בלא פחות מ-200 מיליארד ₪ ולצמצם את ההוצאה התקציבית בלא פחות מ-10 מיליארד ₪. היעד הראשון הינו הגדלת התוצר לנפש באמצעות העלאת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה. "
"התוצר לנפש בישראל עומד כיום על 28,000 $, נמוך מאד בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD העומד על 35,000 $. ממוצע ה OECD הוא בר השגה עבורנו. והדרך להשיגו היא בעיקרה באמצעות הגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה."
לדבריו, "כיום, שיעור השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה בישראל בגילאים 15 - 64, הוא 64.6% לעומת שיעור גבוה יותר במדינות המפותחות - 70.4% בצרפת, 71.9% באיחוד האירופי, 76.5% באנגליה, 77.2% בגרמניה, 79.3% בדנמרק, 82.8% בשוויץ. זהו עקב האכילס של כלכלת ישראל. הגדלת שיעור השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה תושג, בין היתר, באימוץ חזרה של תוכנית ויסקונסין וטיפול ממוקד בגושי האוכלוסייה שאינם משולבים בכוח העבודה בישראל, צמצום תמיכות מחד והגברת תמריצים מאידך."
"הגדלת התוצר לנפש מ- 28 אלף $ בשנה, ברמתו כיום, ל- 35 אלף $, בדומה לממוצע של ה- OECD , תוסיף לתוצר הלאומי כ- 200 מיליארד ₪. עם תוספת משאבים כזו נוכל להתמודד עם האתגרים הביטחוניים והחברתיים העומדים בפנינו.העלאת מסים כמו מס החברות, מס הכנסה על יחידים ומס ערך מוסף לא יגדילו את הכנסות המדינה. גידול בהיקף הפעילות הכלכלית הוא שיגדיל את הכנסות המדינה. במקום לתכנן העלאה בשיעורי המס כדאי להתמקד בהעצמת משאבים."
לדברי לין, היעד השני הינו חיזוק המגזר העסקי ובלימת המגמות המדכאות את המוטיבציה לעשות עסקים בישראל. "בעשור האחרון ניצב המגזר העסקי מול מתקפה של מגמות שוחקות ופוגעניות, כמו: עודף רגולציה, פליליזציה של תחום הניהול העסקי (בדיני העבודה קיימות למעלה מ-200 עבירות פליליות), שטף של חוקי עבודה (משנת 2000 ועד היום כ- 155 תיקוני חקיקה, חקיקה חדשה ותיקוני תקנות כנגד מעסיקים), חוקי סביבה בלתי מאוזנים (דוגמת חוק הפיקדון על מיכלי משקה והחוק להסדרת הטיפול באריזות), חוקי הגנת צרכן קיצוניים, שחיקה בזכויות היסוד כמו זכות הקניין וחופש החוזים, ופגיעה בחופש להתאים את מבנה התעסוקה לתנאי השוק המשתנים". (הרחבה בחוברת הרצ"ב).
"למרות זאת, המגזר העסקי הוכיח את יכולתו האדירה לצמוח ולגדול. בעשור האחרון האוכלוסייה גדלה בכ-18% בלבד ואילו כוח האדם במגזר העסקי (בעיקר, ענפי המסחר והשירותים) גדל ב-30% והתוצר העסקי גדל ב-53%. בישראל 480,000 עסקים, מהם 450,000 עסקים קטנים ובינוניים. מאחורי כל עסק עומדת משפחה או שתיים בזיקת בעלות. המוטיבציה של אותם בעלי העסקים היא מנוע הצמיחה האמיתי של המשק."
לדבריו, "המגזר העסקי אינו זקוק לתמיכות מהמדינה. הוא צריך שיפסיקו לכרסם בזכויותיו. אם מגמות אלה יפסקו תהיה למגזר העסקי המוטיבציה להמשיך ולצמוח. בדרך זו ייווצרו מקומות עבודה שיוכלו לקלוט את העובדים שישתלבו במעגל התעסוקה, כתוצאה מגידול השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה."
היעד השלישי אותו הציג לין במכתבו הינו צמצום גודלו של המגזר הציבורי על פי תוכנית ארוכת טווח. לדבריו, "משמעות מהלך זה היא התייעלות. אין משמעותו פגיעה בשירותים החברתיים והציבוריים. בין השנים 2003 ועד 2012, אוכלוסיית המדינה גדלה ב-18% לעומת עליה של 28.8% במספר המועסקים במגזר הציבורי שהגיע ל-1,169,000 מועסקים. זהו גידול העולה על הגידול היחסי באוכלוסיה. כמעט על כל שני עובדים במגזר העסקי יש עובד אחד במגזר הציבורי.צמצום המגזר הציבורי אינו צריך להיעשות בדרך של פיטורים. זוהי דרך שמראש נועדה לכישלון."
עוד הוסיף כי "כדי להשיג יעד זה יש לקבוע שני כללים: הראשון, כנגד שני עובדים הפורשים מרצונם ייקלט עובד אחד. השני, קביעת ניידות פנימית לרוחב כל המגזר הציבורי. דבר שיתרום להמרצת הפעילות, לרענון וליצירת מוטיבציה אישית חזקה יותר."
בסיכום פנייתו לחברי הכנסת ציין לין כי כל היעדים הללו ניתנים להשגה. "השגת יעדים אלה מחייבת חשיבה נכונה וקביעת תוכניות אופרטיביות ברורות. אם נפעל על פיהם, בתום חמש שנים פני הכלכלה יהיו שונים ולרשות המדינה יעמדו המשאבים שיאפשרו לנו להתמודד טוב יותר עם צורכי החברה, המשק והביטחון."
