לאור הגירעון העצום בתקציב המדינה: איגוד לשכות המסחר יוצא בהצעה לתוכנית חומש כלכלית לממשלה העתידית

לאור הגירעון הענקי בתקציב, איגוד לשכות המסחר גיבש תוכנית חומש כלכלית אשר הוגשה לראשי המפלגות המתמודדים בבחירות. התוכנית המבוססת על 3 יעדי-על כלכליים: הגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה וגידול בתוצר לנפש, צמצום גודלו של המגזר הציבורי ללא פיטורים, וחיזוק המגזר העסקי. התוכנית תוסיף לתוצר הלאומי 200 מיליארד ₪ ותחסוך 10 מיליארד ₪ בהוצאות המדינה, תוביל לקצב צמיחה מזורז יותר וליצירת מקומות עבודה.
 
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "השגת יעדים אלה תשנה את פני הכלכלה ותייצר את המשאבים הנחוצים עבור המדינה, כדי להתמודד נכון עם צורכי החברה והביטחון. אלה הם יעדים ברי השגה. על הממשלה הבאה שתקום להיות מחויבת לעשות את כל הנחוץ על מנת להשיגם. הכיוון המרכזי חייב להיות תוספת משאבים ולא העלאת מסים."
 
היעד הראשון: הגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה וגידול התוצר לנפש
 
כיום שיעור השתתפות בכח העבודה בישראל בגילאים 15 - 64, הוא 64.6% אחוז לעומת שיעור גבוה יותר במדינות המפותחות - 70.4% בצרפת, 71.9% באיחוד האירופי, 76.5% באנגליה, 77.2% בגרמניה, 79.3% בדנמרק, 82.8% בשוויץ ו - 70.6% במדינות ה OECD.
 
לין ציין כי "העשור האחרון לא היה עשור אבוד. המגזר העסקי הוכיח שיש לו פוטנציאל צמיחה גבוה. בעוד שהאוכלוסייה גדלה בכ 18% בלבד, כוח האדם במגזר העסקי (בעיקר ענפי המסחר
 
והשירותים) גדל ב 30% והתוצר העסקי גדל ב 53%. יחד עם זאת, ההישגים הללו אינם מספיקים שכן פוטנציאל הצמיחה גדול הרבה יותר, עדיין התוצר לנפש בישראל, שהגיע ל 27,968 דולר, נמוך בהשוואה לממוצע בשנה במדינות ה OECD העומד על 35,000 דולר.
לין מציע בתחום כוח האדם חזרה לתוכנית ויסקונסין וטיפול במגזרי החרדים והמיעוטים.
 
לדבריו, "מה שהושג בעשור האחרון אינו מספיק. אם נגדיל את השתתפות האוכלוסייה יגדל התוצר לנפש, שמהווה את המדד החשוב ביותר ליעילות ניצול כח האדם והפריון. הגדלת התוצר לנפש מ- 28 אלף דולר בשנה ברמתו כיום ל- 30 אלף דולר בשנה, תוסיף לתוצר הלאומי 60 מיליארד ₪. הגדלת את התוצר לנפש ל- 35 אלף דולר, בדומה לממוצע של ה- OECD , תוסיף לתוצר הלאומי תהיה כ- 200 מיליארד ₪. עם תוספת משאבים כזו נוכל להתמודד עם האתגרים הביטחוניים והחברתיים העומדים בפנינו, ללא צורך בהעלאת מסים וקיצוצים תקציביים."
 
יעד שני: צמצום גודלו של המגזר הציבורי על פי תוכנית ארוכת טווח.
 
בין השנים 2003 ועד 2012, אוכלוסיית המדינה גדלה ב 18% לעומת עליה של 28.8% במספר המועסקים במגזר הציבורי שהגיע ל 1,169,000 מועסקים.
 
"הגידול במספר העובדים במגזר הציבורי הוא רק בחלקו תוצאה של הרחבת השירותים או שיפורם. אין שום סיבה מדוע המגזר הציבורי צריך לגדול יחסית מעבר לגידול באוכלוסייה. חייבים לצמצמו. אך אין זה אומר שצריך לפטר עובדים. צריך לקבוע תוכנית ארוכת טווח אשר תגרום לשינוי היחסים בין גודל המגזר הציבורי לבין גודל האוכלוסייה ומספר המועסקים. "התוכנית תפעל על פי שני כללים: הראשון, על פני עשר שנים, כנגד שני עובדים המשתחררים מרצונם ייקלט עובד אחד. השני, ניידות פנימית בתוך רוחבו של המגזר הציבורי כולו", מסביר לין.
 
היעד השלישי: חיזוק המגזר העסקי אשר יגביר את קצב הייצור של מקומות עבודה נוספים
 
"למגזר העסקי יש את הכוחות להמשיך ולצמוח. בישראל 480,000 עסקים, מהם 375,000 עם מחזור של 1 מיליון ₪ בשנה ו- 75,000 עסקים בני מחזור של עד 5 מיליון ₪ בשנה. התפיסה השוררת כאילו המגזר העסקי זקוק לתמיכות מהמדינה היא שגויה. חלקו הגדול של המגזר העסקי אינו זקוק ואינו רוצה תמיכות או סיוע. הוא רוצה - שיכבדו את זכויותיו."
 
לדבריו, מנוע הצמיחה האמיתי טמון במוטיבציה לבנות עסקים או לפתחם. "אם נפסיק את הכרסום והשחיקה המתמדת בזכויות המעסיקים ונעצור את התהליך לפיו מותר להכביד ולהעמיס ללא הרף על המגזר העסקי באמצעות שורה של הכבדות, כמו רגולציה מסואבת, חוקי סביבה בלתי הוגנים, חוקי הגנת צרכן קיצוניים, שחיקה בזכויות היסוד כמו זכות הקניין וחופש החוזים, וביטול החופש בעיצוב מבנה התעסוקה, תהיה למגזר העסקי המוטיבציה להמשיך ולצמוח. בדרך זו ייווצרו מקומות עבודה שיוכלו לקלוט את העובדים, שישתלבו במעגל התעסוקה, כתוצאה מהגידול בהשתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה".